בפרשתינו נאמר 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ'. רש"י מביא את דברי רבותינו, שפירשו, שכוונת הפסוק הוא שכל הבריאה נעשתה רק בשביל לימוד התורה, כי ידוע שהתורה הקדושה נקראת 'ראשית', שהרי התורה קדמה לבריאת העולם, וכמו שנאמר בספר משלי: 'ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאז'.

ולפי זה אומר רבינו האור החיים הקדוש דבר מבהיל, שמי שאינו עוסק בתורה, או לפחות מחזיק לומדי תורה, אסור לו ליהנות מהעולם הזה, שכולו נברא רק בשביל התורה, ואם אינו לומד תורה או לא מסייע ללומדי תורה, אין לו היתר להנות מהעולם הזה.

ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'מי שזכה בתורה, זכה בכל העולם, ומי שלא זכה בתורה, אין לו ליהנות מהעולם עד מדרך כף רגל [כלומר, אין לו אפילו זכות הליכה על קרקע העולם שנבראה בשביל התורה] זולת אם ישמש הכשר עמליה' [כלומר: שהוא ישמש לסיוע והכשר ללומדי תורה שיוכלו לעמול בתורה]

[אור החיים בראשית פרק א' פסוק א']