דרכה של תשובה \\ הרב נהוראי משה אלביליה

    הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on דרכה של תשובה \\ הרב נהוראי משה אלביליה

    איך מחשבים מסלול מחדש, וחוזרים בתשובה ב-360 מעלות, וגם מדוע שתק הגרש"מ עמאר שליט"א, כשפגש יהודי פשוט?

    12:46
    19.04.24
    אבי יעקב No Comments on הלכה למעשה: מרן הגאב"ד הגר"מ גרוס בדרשת שבת הגדול | צפו

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    מיקי ויוסי היו חברים מאוד טובים, וגם שכנים מצוינים..

    את בית הספר של השכונה עברו יחד, משם עלו יחד אל התיכון, וכשהגיע גיל הגיוס לצבא כל אחד מהם וחלומותיו שלו, לאיזה פלוגה בצבא הוא יתגייס, האם ל669 או ל8200 או בכלל הפרופיל שלו יתאים דווקא לצנחנים?

    גם כאן זימנה אותם יד ה' יחד, ושניהם התגייסו יחד לצנחנים..

    באחת ממשימותיהם, לפני כניסתם הרשמית, נלקחו הם למה שכולם היו קוראים "משימת הניווט", 

    מה זה אומר?

    שניהם היו נלקחים במטוס, עטופים ולבושים בכל הציוד הנדרש, ובמצנח ההכרחי, והיו נזרקים לצניחה באמצע המדבר, עם מצפן לניווט, ומשם משימתם הייתה לנווט את דרכם חזרה אל עבר הבסיס…

    כשנחתו שניהם על הקרקע, מנסים להתאושש קצת ממה שעבר עליהם מהצניחה, נעמד מיקי על רגליו,  בניסיון לנתח את השטח בו הוא נמצא.

    "דרומית מכאן, זה הבסיס, לפי החושים שלי".

    "מי אמר לך"? שאל יוסי.

    "ככה נראה לי", ענה מיקי.

    טוב", הבה נתחיל ללכת.

    החלו הם עושים את דרכם, לכיוון בו הראה מיקי, שעות הלכו ברגל, עד שיוסי הרגיש שמשהו כאן מאוד מוזר..

    "אנו הולכים שעות ולא מתקדמים לשום מקום"..

    "כבר מגיעים", אני עובד לפי המצפן..

    פתח יוסי את המצפן שלו, וגילה את ההפך הגמור, מהליכה הממושכת שעשו שניהם עד עכשיו, צריך להתקדם בכלל מזרחית ממקום הימצאם, ושם נמצא הבסיס…

    מיקי שכבר היה מאוד עייף אמר לחבירו: "אתה צודק, הטעות הייתה כולה שלי, נראה לי שממש טעיתי בניווט לפי המקום שאנו נמצאים, הבה נלך לפי דבריך".

    וכך שינו שניהם את דרכם, ואחרי הליכה של כשלושת רבעי השעה, הגיעו עייפים וסחוטים אך מלאי מרץ מהמשימה שמילאה אותם במרץ רב..

    את מושג שינוי המסלול אנו פוגשים בתשובה:

    אומרים אנו בסליחות לתעניות: "על ידי רחמיך הרבים סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו מחול לנו מלכנו כי רבו עונינו, אל ארך אפים אתה ודרך תשובה לנו הורית, וכו'.

    מדוע התשובה נקראת "דרך"??

    הביאור הוא פשוט..

     דרך, היא תהליך של תשובה…

    לא ביום אחד ולא ביומיים, אלא בתהליך עצמי מדוקדק.

    כמו שאדם היוצא לדרכו, פעמים אם בארוכה אם בקצרה, בסופו של ענין יגיע ליעדו, אחרי מסלול ארוך ומייגע.

    כך אותו הדבר בתשובה, עם ההחלטה לחזור מתקדמים קדימה. וכבר האריך בזה רבינו יונה בשערי תשובה.

    והרמב"ם כתב בהלכות תשובה דבר נפלא (פ"ב ה"ד): "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני  ה' בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו ומשנה שמו כלומר שאני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כולם לטובה ולדרך ישרה, וגולה ממקומו, שגלות מכפרת עוון, מפני שגורמת לו להיכנע ולהיות ענו ושפל רוח". 

    פעמים שאנו חושבים שמצוות תשובה היא רק לחודש אלול, ובחודש אלול דווקא חייבים לחזור בתשובה באמת, אך טעות עצומה היא בידינו כי תשובה ושינוי המהות ב360 מעלות יכול להיות גם בכל השנה, אך בחודש אלול "התשובה מועילה ביותר", וכשאדם משנה את דרכו בידיעה ברורה: "שאי אפשר להמשיך כך", ועכשיו אני נוקט צעדים להשתנות, כך הוא יכול לדחות מעליו לגמרי ג"כ את יצר ה"דחיינות", שעובד שעות נוספות, שהאדם לא ישתנה, וכשהוא משתנה לגמרי כמו שמגדיר הרמב"ם: "אני אחר", יצר ה"דחיינות", מרים דגל לבן…

    סיפר הגאון ראב"ד ירושלים הרב שלמה משה עמאר שליט"א בספרו "תומת ישרים" מעשה נפלא שקרה עימו, המבאר לנו מהי תשובה בחודש אלול:

    "באלול שנת תשמ"א הלכתי לבקר כאן בארץ זקן מופלג מיהודי מרוקו, הוא היה חלש מאוד ובאמת זו הייתה שנתו האחרונה, אשתו הציעה כוס תה, הגשתי לו, אך הוא התחמק והבנתי שהוא בתענית, כיון שהוא סמך עלי בהלכות, אמרתי לו שאסור לו להתענות, לפי הבריאות והמצב שלו זה איסור גמור, אחרי שלחצתי עליו הוא אמר לי עוד מעט מנחה, צמתי עד עכשיו, וכי אפסיד את הצום. הסכמתי איתו. כשחזרנו מערבית מיד הגשתי לו לשתות ושוב התחיל להתחמק, הבנתי שהוא קיבל תענית יומיים רצופים. אדם מעל גיל תשעים, חלש מאוד. אמרתי לו בשום פנים ואופן לא אתן לך, זו סכנת נפשות. אחרי שדיברתי ודיברתי הוא אמר לי, מה אתה מפחד שאני אמות, אמרתי לו כן, זו סכנה. ואז אמר לי משפט קצר ונוקב – אם יעבור אלול בלי יומיים צום זה נקרא חיים?! לזה אתה קורא חיים?', לדברים אלו לא היה עוד מענה בפי. לעולם אי אפשר לשכוח, וזה היה בעל בית פשוט. כך הייתה ההרגשה של אלול, כך היה הפחד של יום הדין, גם אצל פשוטי העם, וקל וחומר אצל תלמידי חכמים, ממש חיל ורעדה אנשים היו שונים בחודש אלול". ע"כ.

    לצום?!

    הלוואי והיינו בדרגות האלה..

    משפט היהודי הצדיק חודר ונוקב עד למאוד וכמה הוא מחייב…

     וזהו באמת שינוי המסלול, אי אפשר להישאר אותו הדבר..

    וזו עיקר התכלית של חודש אלול, והמתכונת האולטמטיבית לשנה טובה ומתוקה..

    משה של תש"פ, הוא לא משה של תשפ"א…

    אלול שמח!!, והכנות רוחניות מוצלחות לראש השנה הבעל"ט!!!

    לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

    המאמר נכתב לרפואת:

    בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

    מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

    מ"א יפה בת זוהרה תחי'.

    בתושח"י.



    0 תגובות