מחורבותייך אבניך – בירושלים • צפו

    קובי פינקלר 1 Comment on מחורבותייך אבניך – בירושלים • צפו

    ימי חודש אלול ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, מהווים מקום אידיאלי לביקור וגם הזדמנות להתבשם מאווירה המופלא של העיר והמגוון העצום של האתרים ההיסטוריים שמציע הרובע. ולא הרחק משם מלון של מלכים בכשרות מהדרין ואוירה של מלכות

    16:43
    28.03.24
    קובי פינקלר No Comments on המל"ל מזהיר: סיכון מוגבר לישראלים במדינות עוינות

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    צילום: Mendy Hechtman/Flash90

    ימי חודש אלול ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, מהווים מקום אידיאלי לביקור וגם הזדמנות להתבשם מאווירה המופלא של העיר והמגוון העצום של האתרים ההיסטוריים שמציע הרובע.

    הטיול והשיטוט בסמטאות הוא הזדמנות "להחליף אוויר ולהתבשם מאווירה", להיחשף לנופיו הייחודיים של האזור, לגלות סמטאות ציוריות וחבויות… וממש על הדרך, להתרשם מקרוב מפרויקט בניין בית כנסת החורבה אשר עמד בשיממונו מאז נפילתו של הרובע בתש"ח ונבנה מחדש וממוזיאון פלוגת הכותל.

    סיור בימים אלו בעיר העתיקה שחוברה לה יחדיו, הוא סיור אל ימים עברו. ימים בהם, תפארתה של ירושלים היתה מושרת בפי כל והדרה קיבל את המונח " תשעה קבין של יופי נטלה ירושלים".

    להיכן מומלץ להגיע?

    יניב לוי מנהל התיירות החדש והנמרץ בעיר ממליץ לנו על כמה אתרים. המבחר גדול. מן העבר הרחוק ועד לימינו אנו.

    הבית השרוף – בית מגורים מפואר לשעבר, ממנו נותרה רק קומת המרתף ובה נמצאו חורבות הבית וכליו. הבית נשרף ככל הנראה ע"י הצבא הרומאי עם נפילת בית שני. במקום תצוגה של ממצאים היסטוריים וחזיון אור-קולי מרגש המקים לחיים את ספורה של המשפחה.

    מוזיאון פלוגת הכותל.

    פינה נסתרת ברחוב היהודים בעיר העתיקה בירושלים, מובילה אותנו לסיפור מרתק המחולל לפני מלחמת העצמאות.

    במרכזו של רחוב היהודים, אל מול הקארדו וכמה עשרות מטרים צפונה מבית כנסת החורבה מסתתר לו  מוזיאון המספר את סיפורם של חבורת נערים מתנדבים שסיכנו עצמם למען שמירת הגחלת היהודית בכותל ובירושלים, על ידי תקיעת שופר כל מוצאי יום הכיפורים.

    פלוגת הכותל (לפי ויקיפדיה) הוקמה בשנת 1937 ביוזמת בית"ר והאצ"ל לאור התגברות הפגיעות ביהודים בירושלים.

    הפלוגה מנתה 24 איש, מתוכן שש בנות. חברי הפלוגה נהגו לעבוד במשך היום ובערבים לעסוק באימונים והכשרה צבאית, בשמירה ובנוטרות תוך דאגה לביטחונם של המתפללים בלילות

    בנוסף, הם התנגדו לאיסור הממשלה הבריטית על תקיעה בסמוך לכותל, כיוון שהדבר הפריעה לאוכלוסייה הערבית, ומדי מוצאי יום כיפור אחד מחברי הפלוגה התנדב לתקוע בשופר. על הפלוגה פיקד רפאל סבן.

    המשטרה הבריטית התנגדה לפעילות הפלוגה עד ששנה לאחר מכן, נסגר בית הפלוגה מכוח חוקי החירום.

    אנשי הרובע נטלו על עצמם משימה לספר את סיפורם. מיצג מרשים לצד תמונות וסרט מרתק, מסבירים מי היו אנשי הפלוגה שכה מעט יודעים עליהם.

    מוזיאון וואהל – הרובע ההרודיאני – האתר הגדול והחשוב מבין אתרי בית שני בעיר העתיקה. שישה בתים בסגנון רומי-הלניסטי של כהני העיר שצפו להר הבית. הזדמנות נדירה להציץ לתוך הווי החיים של אצילי ירושלים ערב חורבן בית שני. סגור בשל הקורונה אבל כדאי לעקוב אחרי הפרסומים.

    הקארדו המקורה – רחובה הראשי של ירושלים מהתקופה הרומאית והביזנטית. אבני הריצוף של הקארדו מספרות גם הן סיפור – האבנים השחורות מעידות כי ישנם שרידים חשמונאיים מתחתינו והכתומות שרידים מתקופת בית ראשון (לפני כ- 3000 שנה).

    הקארדו מאפשר טיול באזור פתוח וסגור. בקצה הקארדו "מוזיאון המאבק האחרון על הרובע", ולידו מנורת הזהב המשוחזרת של בית המקדש מימי בית שני.

    בית הכנסת החורבה מחדש פניו.

    בית הכנסת, שנבנה בשנת 1700 ע"י חסידי רבי יהודה, נשרף ונחרב פעמיים וקשתו, ששוקמה ב-1972, הפכה לסמלה של העיר העתיקה המחודשת. ב-100 השנים האחרונות היווה בית הכנסת את חוליית הקשר והברית בין אשכנזים וספרדים, חילונים, ציונים ודתיים, וצללית המבנה, ריבוע ומעליו כיפה, הפכה לסימן המציין בית כנסת בכל הזמנים.

    בתעודות עתיקות נמצא כי כבר בשנת 1488 פעל בית כנסת במקום שנקרא לימים "חצר האשכנזים". ייתכן שהיה זה בית הכנסת שהקים הרמב"ן באחת מחורבותיה של ירושלים, וככל הנראה היה זה המבנה הראשון שתוכנן ונבנה כבית כנסת בירושלים של אחרי חורבן בית שני.

    בשנת 1699 מגיעים לירושלים עולים מאירופה בהנהגת רבי יהודה החסיד. הם רוכשים קרקע לבניית בית כנסת, אבל עוד בטרם מתחילות עבודות הבנייה נפטר הרב וחסידיו נאלצים ללוות כספים משכניהם הערבים למימון המשך העבודות.

    בח' חשוון תפ"ב (27 באוקטובר 1721), 20 שנה לאחר שהעניקו הלוואות לחסידי הרב, שורפים הנושים הערבים את בית הכנסת והחצר משום שחובותיהם לא נפרעו.

    הנושים דורשים לגרש בגלל החוב את כל היהודים מירושלים, אולם היהודים הספרדים טוענים כי החוב הוא של העדה החסידית ולא שלהם, ומקבלים אישור להישאר ברובע.

    במשך כ-90 שנה נמנעים יהודים אשכנזים מלהגיע לירושלים ואלו שמתגוררים בעיר מסווים עצמם כספרדים כדי לא לעורר מחדש את חמת הנושים. המקום זוכה לשם "חורבת רבי יהודה החסיד" והחסידים האשכנזים, היו מתחפשים בבגדי ספרדים, מתגנבים אל המקומות הקדושים, ותלבושתם נשארה מאז כתלבושת הספרדים תושבי העיר העתיקה של המאה ה-18.

    בתקע"ב (1812), כמאה שנה אחרי חורבנו הראשון של בית הכנסת, מגיעות לירושלים קבוצות נוספות של אשכנזים המשתייכים לתלמידי הגר"א, משלמים את חובות הקהילה האשכנזית, וב-1856 משיג משה מונטיפיורי רישיון לבניית מבנה גדול וגבוה מאד.

    אגב, במסגרת השלמת החפירות שנעשו לאחר הקמת בית הכנסת החורבה התגלה מפלס ארכאולוגי עם ממצאים מתקופת בית שני ומתקופת הביזנטים. בין הממצאים המיוחדים שהתגלו היה קטע רחוב ביזנטי ממערב למזרח שהתחבר למפלס רחוב הקארדו המוכר לכולם שנתיבו מדרום לצפון.

    בקטע הנפגש בין שני הרחובות התגלתה בשלמותה קשת ביזנטית מאבנים מסותתות בקפידה שהייתה למעשה השער שחיבר בין הרחובות. החברה לשיקום ולפיתוח הרובע בהתייעצות עם רשות העתיקות, החליטה לשחזר את מבואת השוק ההיסטורי של הקארדו ולפתוח את מעבר הקשת על מנת ליצור את הרצף בין הרחובות הצולבים.

    טיילת הגגות – על גג העולם – אחת מנקודות התצפית היפות בירושלים. גגות בתי העיר העתיקה הבנויים בצפיפות זה ליד זה, מחברים בין ארבעת רובעי העיר העתיקה ומעניקים הצצה מכיוון אחר מהרגיל – בטיול שנמשך מרח' חב"ד שברובע ועד לירידה במרכזו של הרובע ליד מרכז אריאל . מומלץ גם למי שעיתותיו בידיו ,לערוך סיור מקיף על טיילת החומות המקיפה את העיר העתיקה . העליה לקטע הצפוני היא דרך שער יפו בפתח לשכת התיירות. העליה לקטע הדרומי נעשית דרך מגדל דוד.

    בית הרב גץ זצ"ל

    בסמטת המקובלים "בית אל", ביתו של הרב יהודה גץ זצ"ל.

    מבנה ייחודי זה, נבנה בשנת 1860 על ידי הקהילה הספרדית ממרחב ארבעת בתי הכנסת ,והוא שימש את הקהילה לתלמוד תורה לכ300 מילדי הקהילה , עד המעבר ב1874 למרכז הספרדי.

    לאחר נפילת העיר העתיקה בשנת 1948 , ניטש הבית וכוסה בטיח כחול , וכך נשאר בשיממונו מהתיישבות יהודית עד מלחמת ששת הימים. משפחת גץ היא המשפחה הראשונה אשר נכנסה  ב1971 לעיר העתיקה החרבה והנטושה, יחד עם חיילי גדוד מוריה.

    זהו סיור לימי הסליחות וגם לימים שאחריהם. המורשת, המיוחדות של האיש העניקו לרב את התואר דמות החמ"ד של השנה. איך מזמינים סיור? 5699*

    חצר הישוב הישן 

    בבירת ישראל, מנציח מוזיאון הישוב הישן, את הישוב היהודי בין החומות עד תש"ח – 1948.

    התצוגה במוזיאון מנסה לשחזר חדרי מגורים בהתאם לשלוש תקופות עיקריות שחווה הישוב הישן בירושלים. דגש מיוחד ניתן בתצוגה על המלאכות השונות שהיו נהוגות בישוב הישן ועל מפעלים כגון מאפיית ברמן, יקבי אפרת ודפוס מונזון, שעשו ברובע את צעדיהם הראשונים.

    במקום תערוכות מתחלפות, והיופי הוא שבכל יום ב 11 בבוקר ובשתיים בצהרים מתקיים סיור קבוע ללא צורך בהרשמה מראש. 02-6276319

    בנוסף, הקרן למורשת הכותל המערבי מפעילה מוקד טלפוני להזמנת סיורים באתרי הכותל ובירושלים. טלפון 5958*

    טעם של פעם בעיר העתיקה שעכשיו רחובותיה מתמלאים ישראלים שבאים לטעום את קדושת העיר במלוא הדרה, ובאלפי מתפללים המגיעים מהארץ לשאת תפילותיהם.

    והיכן לנים לבאים מחוץ לעיר הקודש?

    במלון של מלכים וכל מה שמסביב לו. כשרות מהדרין

    מלון "פרימה המלכים" נמצא בדיוק במרכזה של ירושלים. המלון משקיף אל כל נופיה של ירושלים. אם אתם ממוקמים בצידו הדרומי של המלון (במרפסות הגרניום הנפלאות והמיוחדות "פרי טעמה של בעלת הרשת" כפי שמגלה מנהל המלון אבי לוי), כל חלקה הדרומי של העיר מולכם. נופי רמת רחל, ארמון הנציב, מדבר יהודה ובואך ים המלח. בחלק המזרחי של המלון כל נופי העיר העתיקה, הר הזיתים והר הצופים, רחוב ממילא ועוד.סמוך למלון מצוי בית היכל שלמה- שם היה שנים רבות , משכנה של הרבנות הראשית . בקומתו הראשונה בית כנסת שכל אביזריו כולל ארון הקודש הובאו בשלמותם מאיטליה.

    ובחזרה למלון.

    האוכל נהדר. בייחוד בארוחות ליל שבת ובשבת בצהרים. השירות אדיב עד מאוד וההרגשה דתית. שני בתי כנסת בתוך המלון ואפילו מידע על מזג האויר מצוי בקדמת הלובי. לרווחת הציבור שומר המצוות אפילו לנייר חתוך דאגו בשירותים.

    ואתם חברים! הרגישו כבני מלכים. טל. 02-6201201

    טיפ קטן לסיום.

    בשישי אחר הצהרים, כשעתיים לפני כניסת השבת קיפצו לשוק מחנה יהודה. טעימות , קניות של מציאות ( עשר פיתות בש"ח) וסתם ניחות שלפני שבת.

    מסע מרתק מלא בצלילי פיוטים, בין הקמרונות הישנים, בתי הכנסיות ועתיקותיה המיוחדות של ירושלים.



    1 תגובות

    מיין תגובות
    1. 1

      מוזר שלא מוזכר חלקו של אחד מראשוני העולים רבי זאב וולפינזון, שלפי המקובל הוא זה שיזם ופעל והצליח לקבל את האישור לבנות מחדש, וכן להכרת השלטונות בעדה האשכנזית. והדברים ידועים.