נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, כבוד השופט (בדימוס) דוד רוזן, הגיש היום (שני) לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה את הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לשנת 2019.

במהלך שנת 2019 הוגשו לנציבות 633 פניות, לעומת 511 פניות שהוגשו בשנת 2018. עלייה של כ-24%.

435 פניות הוגדרו כתלונות – שיעור המהווה עלייה של למעלה מ-18% ממספר התלונות שהוגשו במהלך השנה הקודמת.

נתון זה מצטרף למגמת עלייה מתמשכת מאז כניסתו של הנציב רוזן לתפקיד, ומעיד על פירות שיתוף הפעולה עם הגופים המבוקרים בשנים האחרונות ועל תוצאות חשיפת הציבור הרחב לפעילות הנציבות ולתוצריה.

ב-89% מהתלונות בהן טיפלה הנציבות, הסתיים הטיפול במהלך שנת 2019, וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין.

מענה ראשון לפונה, ניתן בממוצע, תוך כ- 3.5 ימים בלבד, והזמן הממוצע לבירור תלונה ומתן החלטה עמד על כ-39 ימים בלבד. כן יש לציין כי בכ-89% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות מ- 3 חודשים ממועד הגשתן לנציבות.

96 מהתלונות בהן ניתנה החלטה במהלך שנת 2019 נמצאו מוצדקות (כ-23%), ו-32 תלונות מתוכן (כ-33%) לוו בהמלצה אופרטיבית בצידן. לשם ההשוואה, בשנת 2017 נמצאו מוצדקות 41 תלונות, שהיוו כ-14% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה, כש-13 החלטות מתוכן לוו בהמלצה אופרטיבית; בשנת 2018 נמצאו מוצדקות 79 תלונות, שהיוו כ-22% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה, כש- 26 החלטות מתוכן לוו בהמלצה אופרטיבית.

התפלגות 96 התלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2019:

66 תלונות התייחסו לפרקליטות, 15 תלונות התייחסו לתביעה המשטרתית, 10 תלונות התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה, 5 תלונות התייחסו ליועץ המשפטי לממשלה.

תחומי פעילות והמלצות הנציב:

במסגרת התלונות שהוגשו לנציבות בשנה החולפת, טיפלה הנציבות בנושאים רבים ומגוונים שהגיעו לפתחה, וחשפה ליקויים נקודתיים ומערכתיים כאחד.

הנציבות נתנה המלצותיה בתחומים שונים, ובכללם – אחידות ביישום נהלים ומדיניות; ייעול עבודת הגופים המבוקרים והגברת השקיפות בפעילותם מול האזרח; שמירה על זכויות מתלוננים, חשודים ונאשמים; ייעול ממשקי עבודה בין הגופים המבוקרים; צמצום הליכים ומכשולים בירוקרטיים שהיוו חסם בפני האזרח בענייניו מול מייצגי המדינה; וכיו"ב.

כן נדרש הנציב לתת המלצות לנקיטת צעדים מנהליים שונים כנגד מייצגי מדינה אשר נפלו בהתנהלותם פגמים חמורים.

חלק נכבד מהמלצות הנציב יושמו במהלך השנה החולפת והוטמעו בשיטות העבודה של הגופים המבוקרים, ובכלל זה:

עדכון הרישום הפלילי – מבירור מספר תלונות בנציבות עלה, כי הרישום הפלילי עליו נסמכים הפרקליטות, המשטרה ובהמשך בתי המשפט, אינו בהכרח עדכני ומדויק. בעקבות כך, המליץ הנציב להוציא הנחיה מחייבת לכלל התובעים, לפיה עליהם לוודא כי דיווחם נקלט במערכת הרישום הפלילי, וכי ורק לאחר קליטתו, יובא הטיפול בתיק לכלל סיום. פרקליטות המדינה הודיעה על קבלת ההמלצה ועל נקיטת צעדים ליישומה.

העברת קצינה בכירה מתפקידה – בירור תלונה העלה כי התביעה המשטרתית הסתירה, בכוונת מכוון, עובדות מהותיות מההגנה ומבית המשפט, בנושא תקפות תו תקן שהעניק מכון התקנים למצלמות מהירות שהופעלו על ידי משטרת ישראל. בהחלטתו קבע הנציב כי בית המשפט הוטעה במכוון על ידי מייצגי המדינה בערכאות, והמליץ על העברת הקצינה הבכירה, שעמדה בראש התביעה, מתפקידה. בעקבות המלצת הנציב, הקצינה הבכירה הועברה מתפקידה. כן עדכן היועץ המשפטי לממשלה כי בימים אלה נבחנת פתיחה בחקירה פלילית בנושא.

מתן זכות עיון לנאשמים – בירור תלונה העלה כי במערך תביעות התעבורה במשטרת ישראל השתרש, משך שנים, נוהל פסול, לפיו פתיחת תיק בית משפט בדוח בו הוגשה בקשה להישפט, נערך אך לאחר אישורו של תובע את הדוח, אשר לא פעם נעשה בבוקר מועד הדיון הקבוע בעניינו של אותו דוח או במועד סמוך לכך. נוהל זה, הביא לפגיעה בזכותם של נאשמים לעיין בחומר החקירה זמן סביר קודם למועד הדיון, כמו גם באפשרותם לבקש את דחיית מועד הדיון או לפנות בכל בקשה אחרת בנוגע לתיק המתנהל בעניינם. בעקבות המלצת הנציב לתיקון התופעה באופן מידי, הודיעה המחלקה לייעוץ וחקיקה ביחידות תביעות תעבורה, על קבלת עיקרי ההמלצה ועל הצעדים שננקטו בכדי להבטיח יישום ההמלצה כאמור.

החשת השלמות חקירה – בירור מספר תלונות בנציבות הציף היעדר פיקוח ומעקב די הצורך של הפרקליטות אחר תיקים הנשלחים להשלמות חקירה במשטרה. בעקבות כך, המליץ הנציב לבחון תיקון הנחיה, לפיה בתקופה בה מצוי תיק בהשלמת חקירה, ייקבע, לפי סיווג התיק ורגישותו, הגורם בפרקליטות שיהא עליו לפנות לגורם פיקודי במשטרה, על פי סטטוס ההתקדמות בהשלמת החקירה. בהקשר זה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי מתקיימת עבודת מטה במטרה ליצור הסדרה מהודקת של הסוגיה.

בחינת המשך פעילותם של שוטרים ששיבשו מהלכי משפט – בהמשך להמלצת הנציב לפני פרקליט המדינה דאז להוציא הנחיה מערכתית שתבחן סוגיית המשך שירותו של שוטר שהורשע בבית משפט או בהליך משמעתי בעבירת שיבוש מהלכי משפט, הודיעה פרקליטות המדינה על תמיכה בהמלצה זו והעברתה למפכ"ל המשטרה דאז, אשר אימץ, אף הוא, ההמלצה האמורה.

עיגון מנגנון בקרה למניעת עיכוב טיפול בעררים – בעקבות המלצת הנציב למנות גורם שיהיה אחראי על ביצוע מעקב אחר הטיפול בעררים, הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), כי ההמלצה נתקבלה וכי בהתאם, הודגש לפני מנהלי היחידות הצורך בהקפדה על מעקב צמוד אחר הטיפול בעררים. כן ציין האחרון האפשרויות השונות הנבחנות בכדי ליישם בפועל את ההמלצה.

העברת טוען מעצרים מתפקידו – הנציב המליץ על העברת טוען מעצרים מתפקידו, לאחר שנמצא כי האחרון כשל במסירת הצהרת שקר בבית המשפט, שהובילה, הלכה למעשה, להמשך מעצרו של עצור באופן בלתי חוקי. בעקבות המלצת הנציב הודיעה המחלקה המשפטית באגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, כי נוסף על צעד משמעתי מסוג "הערת מפקד" אשר בוצע כנגד טוען המעצרים, הוחלט על ידי פיקוד המחוז, כי השוטר לא יופיע בהליכי הארכת מעצר למשך שנה. בתום תקופה זו, תתקבל החלטה על ידי הגורמים הרלוונטיים האם להאריך את ההשעיה או לסיימה.

התנהלות התביעה העירונית מול אגף הפיקוח – בירור תלונה העלה כי המחלקה המשפטית בעירייה שקטה על השמרים, תוך שהיא מודעת להפרות בנייה משמעותיות, מבלי לדרוש עדכון ודיווח אודות התקדמות הטיפול בתלונה שהועברה על ידה בנושא לאגף הפיקוח מספר חודשים קודם לכן. הנציב קבע בהחלטתו כי משנודע לתביעה על ביצוע, לכאורה, של עבירות בנייה משמעותיות, ראוי כי זו תעשה בכוחה ותניע הגורמים האחראים לפעול כדין במקרים אלה. בעקבות המלצה זו, הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) על קבלת עמדתו העקרונית של הנציב, וכי בהתאם לכך, מתנהלת בימים אלה עבודת מטה בנושא, אשר בקרוב תעודכן הנציבות בתוצאותיה.

שר המשפטים, אבי ניסנקורן: "בד בבד עם ההגנה על מערכת שלטון החוק ועל עצמאות שומרי הסף, אני חותר כל העת לשיפור וייעול של המערכות האלו, ושל מערכת התביעה הכללית בפרט. הביקורת היא כלי חשוב מאין כמותו, וכאשר היא נעשית באופן רציני וענייני, ללא משוא פנים, כמו זו שמוביל נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, כב' השופט בדימוס דוד רוזן, היא מאפשרת לנו להוביל תהליכי שיפור נדרשים. אני מתכוון ללמוד את הדוח לעומקו, ואפעל ליישם את התיקונים הנדרשים בכל מקום שניתן לייעל את מערכת התביעה לטובת כלל אזרחי ישראל"

נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן: "בתקופה זו של פילוג וקיטוב בחברה הישראלית, סבורני כי "הדבק" שמאחד את כולנו יחד הינו שלטון החוק. הנציבות תוסיף להוות כתובת נגישה לכל מי שרואה עצמו נפגע מהתנהלות של מייצג המדינה בערכאות ותמשיך בעשייתה בסיוע לשמירת זכויות הפרט, בחשיפת ליקויים מערכתיים ורוחביים ומתן המלצות לתיקונם ובמעקב אחר יישומן של המלצות אלו".

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט: "עבודת מערך הביקורת חשובה מאוד בעיניי לתפקוד התביעה הכללית ומערך מייצגי המדינה בערכאות, ולביצור שלטון החוק במדינת ישראל. ביסוד עבודתנו מול מערך הביקורת ניצב עקרון של אחריות ציבורית; עיקרון זה יסודו בכך שמערך התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות הם חלק מהמערכת השלטונית הנותנת שירות חשוב וייחודי לאזרחי מדינת ישראל, ומתוך כך קיימת חשיבות רבה לשיפור עבודתנו, לאיתור ליקויים ותיקונם. עיקרון חשוב נוסף הוא עצמאות מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמשמעו הפעלת שיקול דעת מקצועי של מייצגי המדינה בצורה מקצועית, בלא מורא וללא השפעות זרות. גוף הביקורת, בהנהגתו של כבוד השופט דוד רוזן, פועל במקצועיות רבה, וביעילות הראויה לכל שבח, תוך איזון מיטבי בין העקרונות האמורים, למתן ביקורת בונה ועניינית, החותרת לתיקון ליקויים וכשלים המתגלים בעבודתנו, ולשיפור מערך התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות. זאת, מתוך הבנה כי מערכת הנתונה לביקורת אפקטיבית והוגנת היא מערכת איתנה ואחראית אשר ראויה לאמון הציבור".

מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים, סיגל יעקבי: "בתקופה בה אנו עדים לשחיקת אמון הציבור במוסדות השלטון, ובמערכת אכיפת החוק בכלל זה, קשה להפריז בחשיבות פועלה של הנציבות כגוף ביקורת מקצועי, עצמאי ונטול פניות, האחראי על בירורן של תלונות המוגשות על ידי הציבור ומתייחסות הן להתנהלות כללית של הגופים המבוקרים והן להתנהלות של נושא משרה ספציפי הנמנה עם מבוקרי הנציבות".