ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתאפשר לאזרחים ותיקים לקבל גמלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי עבור השנה שקדמה להגשת התביעה.
המצב החוקי הקיים מאפשר לזכאים לגמלת אזרח ותיק לקבל השלמת ההכנסה רק מראשית החודש שבו הוגשה התביעה. הצעת החוק שהובאה לדיון בוועדה ביקשה לאפשר למי שימצא זכאי להבטחת הכנסה לקבל את הגמלה גם באופן רטרואקטיבי לתקופה של חצי שנה, בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות להבטחת הכנסה ולזכאות לקצבת אזרח ותיק בתקופה זו.
ביוזמת יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ, שונתה ההצעה כך שתעניק זכאות רטרואקטיבית למשך שנה שלימה. לדבריו: "בגבייה המדינה יכולה ללכת שבע וגם עשר שנים אחורה. מי שיודע לקבל אחורה צריך לדעת גם לתת. צריך לתת לפחות שנה ובזה אנחנו מקווים לבטל עוד עוול קטן שנגרם לאזרחים הוותיקים במדינת ישראל".
אחת מיוזמות הצעת החוק, ח"כ טלי פלוסקוב, הסבירה כי מטרת ההצעה היא להקל על אזרחים ותיקים שלעיתים מתקשים ומתעכבים במימוש זכויותיהם: " פגשתי אזרחים ותיקים שחיים מתחת לקו העוני וכלל לא ידעו שמגיעה להם השלמת הכנסה. אני מאמינה שאין הרבה כאלה אבל ככל שיש אנחנו צריכים לדאוג להם".
עו"ד שרית דימרי מהלשכה המשפטית בביטוח הלאומי הסבירה כי בכל שנה מצטרפים למעגל של קצבת אזרח ותיק כ-33,000 אלף איש. כ- 7,400 בממוצע מוכרים כזכאים להבטחת הכנסה. כמו כן ציינה כי כבר היום יש שתי קבוצות אוכלוסייה שזכאיות לחצי שנה של הבטחת הכנסה רטרואקטיבית: מי שמקבל קצבת שארים או עובר מקצבת נכות.
נתנאל אשרי, רפרנט רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר אמר: "על פי ההערכה שלנו יש פה עלות תקציבית משמעותית של עד 90 מיליון ₪, בהנחה שכל אזרח ותיק שיכנס למעגל הבטחת ההכנסה יקבל גם רטרו".
חברי הוועדה הסתייגו מההערכה וסברו כי העלות בפועל תהיה נמוכה יותר. לקראת המשך הדיון בהצעת החוק בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, ביקש יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ לקבל נתונים מהביטוח הלאומי אודות הפער בין מועד הזכאות לגמלת אזרח ותיק למועד הגשת תביעות להשלמת הכנסה, שיאפשרו לוועדה לבצע הערכת עלות תקציבית מדויקת יותר להצעת החוק.