חורבן ותקומה: תשעה באב \\ הרב נהוראי אלבילה

    הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on חורבן ותקומה: תשעה באב \\ הרב נהוראי אלבילה

    מה אנו יכולים ללמוד מבכיית הקב"ה על החורבן? ומדוע היה אכפת לרב'ה מאפטא על קורבן התמיד?

    Ultra Orthdox Jews men pray as they gather for the ritual of Tisha B'Av at the Ultra Orthodox neighborhood of Meah Shearim in Jerusalem, July 29, 2020. The Tisha B'Av ceremony, literally the ninth day of the month of Av in the Hebraic calendar, is the darkest day in the Jewish calendar, marking the destruction of the two temples, first by the Babylonians in 587 BC and later by the Romans in 70 AD. Photo by Yonatan Sindel/Flash90. *** Local Caption *** ????? ??? ????? ???? ??? ?????? ?????
    18:18
    28.03.24
    זמן אוויר No Comments on הסינגלים השירים והאלבומים החדשים | חדשות התעשייה

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    ישנו משפט ידוע מאוד של ר' נחמן מברסלב: "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בודאי גם שם נמצא ה' יתברך".

    יש למשפט זה המון פרשנויות, שחוברו על ידי גאוני זמננו שליט"א וזצ"ל, אך הרשו לי לגעת דווקא מהפן החברתי, לאו דווקא מהמקום של ניסיונות וקשיים בחיים, אלא יותר מהמקום של ההסתרה שפעמים אנו חווים אותה ונכנסים למקום שלא היינו רוצים להיות בה כלל וכלל..

    מסתור נפשי, פעמים שאתה יכול הרבה למצוא זאת אצל ילדים ונערים, שפתאום בחזרתם הביתה מן בית הספר / ישיבה, אתה רואה על הילד שמשהו לא טוב, ורק שהאמא או האבא יושבים מולו אז הם מצליחים להבין מה עובר על בנם / בתם, ומטפלים זאת בהתאם..

    אך עתה בתשעה באב לא מדובר במסתור נפשי, בהסתרה אשר איננו יודעים מתי היא תיגמר וכל תקוותנו היא זו שתיגמר בקרוב ממש בביאת משיח צדקנו ובבנין בית המקדש, אלא מדובר במסתור שיושב שם הקב"ה בעצמו !!!
    האם אנו מבינים זאת?

    כך מצאנו בגמ' בחגיגה (ה :): "ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה" אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב, מקום יש לו להקב"ה ומסתרים שמו, מאי 'מפני גוה', אמר רב שמואל בר יצחק מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם וניתנה לנכרים. ר' שמואל בר נחמני אמר מפני גאוותה של מלכות שמים".

    והגמ' מקשה בהמשך הדברים הרי אין עציבות כלפי ריבונו של עולם, ועונה שיש לו חדרים חיצוניים וחדרים פנימיים, [בחדרים הפנימיים יושב הקב"ה ובוכה על החורבן] ומסיימת הגמ' "שאני חורבן בית המקדש דאפילו מלאכי שלום בכו [לא רק בני האדם]שנאמר "הן אראלים צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון".

    לא היה יותר הסתר פנים גדול יותר לעם ישראל מחורבן בית המקדש !!!, בית שהייתה בו השראת השכינה לעם ישראל, בית שעיני כל היו נשואות אליו, היה למאכולת אש!!!

    אז למה בכל זאת אחרי הכל, נחרב הבית?

    כבר עונה על כך הגמ' בסנהדרין (צו : ) על טיטוס שהחריב את בית המקדש "היכלא קליא קלית קימחא טחינא טחנת" [היכל שרוף שרפת וקמח טחון טחנת], עוונותיהם של ישראל הם אלו שהחריבו את בית המקדש…

    נראה איך התבטא על חורבן בית המקדש, הגאון ר' יהונתן אייבשיץ זצוק"ל בעל ה"יערות דבש" (חלק א' דרוש יג'):

    "והענין הוא כך, כי להסיר הצער הגדול אחד הוא, מי שאין דעתו שלמה לא ירגיש בצער, ולכך אנחנו בעונותינו הרבים איננו מרגישים כל כך חורבן בית המקדש לחסרון דעתנו, ואין שוטה מרגיש, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, ואילו אנחנו היינו משיגים העדר שלומתנו ואבדן תפארתנו בחרבן בית המקדש, לא היה ערב לנו לאכול ולשתות, כי אם להתפלש בעפר. גם בכיה יש ניחא במקצת לעצבים וכו'.

    צער, על בית המקדש הוא בלתי יתואר ובלתי ישוער, הקב"ה בעצמו בוכה על כך, אך האם אנחנו בשנות האלפיים, עת כל שנה מתקדמת הטכנולוגיה בקצב מסחרר, והיצר הרע פורש את גרורותיו חדשים לבקרים להכשילנו, האם אנו יודעים לנשום את המושג של "בית המקדש", להרגיש מה היה אז ואיננו עוד?

    אחרי כל החורבן, ועוונותיהם של ישראל, בל נשכח, שעם כל זאת היום בזמננו, עם כל הניסיונות שיש בעם ישראל והקשיים, בל נשכח שיש לנו אבא ששומע".

    "במסתרים תבכה נפשי"…

    גם במסתרים, במקומות הכי חשוכים.

    הקב"ה איתנו.., גם בחורבן..

    הבה נתפלל שנזכה לתקומה אמיתית, ושיתקיים בנו "התנערי מעפר קומי שבי"..

    ואיך הצדיקים היה אכפת להם מבית המקדש? ומהתקומה של עם ישראל?

    הבה נראה מעשה נפלא על כך (מרביצי תורה מעולם החסידות):

    "מעשה שבא יהודי תמים לפני הצדיק מאפטא זי"ע בעל ה"אוהב ישראל", ותינה את צרתו כי זה ימים רבים מתפרנס הוא ממסחר בשוורים, ויפרצו עסקיו לרוב, אך הנה התהפך עליו הגלגל והפסיד את כל כספו בעסק ביש.

    שמע הצדיק את צרת האיש והשתתף בסבלו, השיאו עצה טובה, והרעיף עליו מברכותיו שתשוב ותזרח לו שמש הצלחתו. אולם כשיצא האיש מלפניו אמר לו במרירות: "אתה מדבר על שוורים ועסקים, ובאותו זמן אתה שוכח כי אסון כבר קרה היום לישראל… הרי לא הקריבו היום את קרבן התמיד… כי אין לנו מקדש ולא מזבח, ולא כהן משרת… אתה מיצר על שוורים ועסקים, ומקרבן התמיד שלא קרב היום בכלל לא איכפת לך?"

    סיפור זה היה מספר הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלונים זי"ע, וכשסיים לספר, געה ר' מוט'ל בבכיה מרעידה, וכל ששהה אז במחיצתו הרגיש כי באמת קרה היום משהו נורא, אלא כל אחד מאיתנו דואג על מה שקורה לו בחייו הפרטיים, ואילו רק מרדכי חיים שרוי בצער על כי בוטל התמיד..

    הרב זיע"א בא להעביר מסר אחד והוא המסר של תשעה באב:

    "בחיים הבה לא נעסוק בזוטות שיכולות להיות חורבן עבורנו, אלא אך ורק בענינים של תקומה".

    שנזכה לחזות בבנין בית קדשנו ותפארתנו עוד השנה בעז"ה, אמן.

    המאמר מוקדש לרפואתו השלמה של בני יקירי: יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.



    0 תגובות