טיול הדרך המקראית: מצודות מלכי יהודה והבארות בערד הקדומה • צפו

    קובי פינקלר No Comments on טיול הדרך המקראית: מצודות מלכי יהודה והבארות בערד הקדומה • צפו

    "עלו זה בנגב": קובי פינקלר מוציא אתכם לטיול מיוחד בדרך המקראית מערד הקדומה ועד לרכס חלוקים ברמת הנגב | כתב וצילם קובי פינקלר

    10:34
    28.03.24
    הרב אייל אונגר No Comments on יש דם ביצים שמותר? הרב אייל אונגר בשיעור מפתיע

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    הדרך היורדת לנגב  בימים אלו, שקטה ויפה. מרחבים עצומים, מרעה צאן וגמלים לאורך הדרך, ישובים חקלאיים פורחים ושרידים מהעבר  הרחוק בארץ הנגב.

    מהו  המושג נגב? אנחנו שואלים את דר' שחר שילה ובתשובתו  הוא מפתיע אותנו "תתפלא, אבל נגב הוא לא מונח אחד. כך אנו מוצאים בפסוק  אחד שלושה מיני נגב "וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אַל פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם וַיֹּאמֶר דָּוִד עַל נֶגֶב יְהוּדָה וְעַל נֶגֶב הַיַּרְחְמְאֵלִי וְאֶל נֶגֶב הַקֵּינִי".

    ובהמשך בספר שמואל "אֲנַחְנוּ פָּשַׁטְנוּ נֶגֶב הַכְּרֵתִי וְעַל אֲשֶׁר לִיהוּדָה וְעַל נֶגֶב כָּלֵב וְאֶת צִקְלַג שָׂרַפְנוּ בָאֵשׁ."

    אבל  אותנו מעניין סיפורו של הנגב בהיבט הסיפור המקראי. "הדרך המקראית עברה כאן. החיים של שבטי שמעון ויהודה התקיימו כאן ולאורך  שנות מלכות בית יהוד התקיימה כאן מורשת מפוארת" אומר דר' שילה.

    "ויעלו זה בנגב" קראנו על סיפור המרגלים ומקדשים ומצודות שהיו שם בימי המקרא, מביאים אותנו לסיור מרתק במצדות ובמקדשים היהודיים.

    החוקרים מספרים שיותר מ- 40 אתרים שנתגלו במחקרים הארכיאולוגיים בהר-הנגב מזוהים כיום על כ'מצודות ישראליות' ומתוארכים לראשית תקופת המלוכה .

    בחרנו בשלוש נקודות מקראיות שיכולות לתת ציון דרך וכיוון להבנת סיפור המצודות על הדרך המקראית. תל ערד בצפון, באר ירוחם ומצודת חלוקים.

    תל ערד:

    כיצד ייתכן שרבים עוברים ליד אתר זה כשהם יורדים לים המלח מבלי לעצור לטיול באחד התילים המיוחדים ביותר בארץ? כאן, התגלו שרידי עיר כנענית מבוצרת, מפעל מים קדום ונדיר, מצודות מימי מלכי יהודה ושרידי מקדש יהודאי, שפעל במקביל לבית המקדש בירושלים – כל אלו מעידים על חשיבותה של ערד הקדומה המשקיפה על נוף עוצר נשימה.

    תל המצודות הוא נקודת תצפית מצוינת על הסביבה כולה. למרגלות התל פרוסה ערד הכנענית. בדרום נ רכסי הנגב הצפוני, במערב הרי עירא וענים, בצפון נראה דרום הר חברון ובמזרח נראית העיר ערד.

    ענת רסקין מסבירה במחקרה שהמקדש בערד והמצודה שבאתר היום הם מבנים מבוצרים שהיו חוליה במערך המבצרים של ממלכת יהודה.

    בתקופת המלוכה נבנו בערד 6 מצודות, זו על קודמתה. במצודה התגלו מקדש ייחודי ומפעל מים יוצא דופן. רשות הטבע והגנים עשתה עבודות שימור ושחזור במקדש והכשירה שביל לירידה לביקור במפעל המים.

    בפינה הצפונית-מערבית של המצודה נמצאו שרידי מקדש, ככל הנראה מקדש יהודאי שפעל מהמאה ה-9 עד סוף המאה ה-8 לפנה"ס, כלומר בד בבד עם המקדש בירושלים. זהו אחד המקדשים המעטים מתקופת המקרא. המקדש בערד נבנה על פי תכנית המשכן המתוארת במקרא, והיה בנוי שלושה חלקים: חצר פנימית, היכל, ודביר – קודש הקודשים.

    בלב החצר נמצא מזבח רבוע בנוי עפר מעורב באבנים קטנות ומדופן באבני גוויל (אבנים לא מסותתות). מזבח זה תואם את הציווי המקראי האוסר על בניית מזבח שאבניו סותתו בכלי מתכת.

    3 מדרגות עולות ממנו אל הדביר. בצדי הפתח לדביר מוצבים שני מזבחות קטורת ובתוכו עומדת מצבה. בתחום המקדש נמצאו אוסטרקונים (חרסים נושאי כתובות) ועליהם שמות של משפחות כהונה המוזכרות בכתובים.

    נראה כי השימוש במקדש פסק במאה ה-8 לפנה"ס. המתחם כוסה כולו עפר בעוד המצודה המשיכה למלא את ייעודה. ייתכן שהגורם הוא הרפורמה הדתית של המלכים חזקיהו ויאשיהו, שביטלו את הפולחן בערי השדה וריכזו אותו בירושלים. באותה תקופה פורק גם המזבח בתל באר שבע.

    סמוך למקדש נמצא מפעל המים  הכולל שלושה חללים חצובים ומטויחים. גרם המדרגות המקורי שהוביל אליהם שרד בחלקו. החללים נחשפו במלואם והם מרשימים מאוד. תעלה חצובה בסלע עוברת דרך החומה המערבית ומגיעה אל החללים.

    סמוך לקיר המצודה הדרומי נחשף ארכיון ובו אוסטרקונים, רובם בכתב עברי קדום. 17 אוסטרקונים מוענו לאדם בשם אלישיב, כנראה מפקד המצודה בתל ערד. בבית נמצאו 3 חותמות הנושאות את שמו.

    ענת רסקין מסבירה במחקרה שהמקדש בערד היה בשימוש במשך חצי מאה בין השנים 750-715 לפנה"ס (תקופת הברזל) כשבמקדש היהודאי נמצאו 2 אבני מזבח, אחד גדול ואחד קטן. מעריכים שנעשה בהם שימוש במשך 10-20 שנה ובהמשך הם נקברו באדמה.

    המזבחות שנמצאו בתל ערד הם חלק מקבוצה גדולה יותר של כ-50 אתרים דומים שנמצאו  במרחב כשבד"כ אלו מזבחות בגודל בינוני ולהם 4 קרנות מזבח וגובהם נע בין 20-70 ס"מ. אלו אובייקטים נדירים שנחפרו בממלכת ישראל, יהודה, מואב וערי פלישתים.

    נסיעה של כארבעים דקות דרומה מובילה אותנו אל באר הרחמים בפאתי ירוחם.

    כביש חדש בין ארבעה מסלולים עוקף את בירת הנגב ואחרי פחות מחצי שעת נסיעה דרומה לכיוון ירוחם, אנחנו מוצאים עצמינו בכיכר ששני שלטים נטועים בה. שמאלה מפנה השלט ל'ירוחם' וימינה ל'אגם ירוחם'. נסיעה ימינה על כביש אספלט מובילה אותנו תחילה, תוך דקה של נסיעה לביר רחמה "באר הרחמים".

    "זו למעשה אחת משתי בארות באזור כאשר את הבאר הזו מייחסים לבאר המים שממנו הרוותה הגר את צמאונה לאחר שתעתה במדבר באר שבע "ותלך ותתע במדבר באר שבע". גם השם ירוחם נגזר משם זה"  אומר ד"ר שחר שילה  מנהל תיירות הר הנגב ומרצה בכיר

    מדובר בבאר עתיקה שעפ"י מסורת מקומית, לצדה נחה הגר כאשר תעתה במדבר באר שבע עם בנה ישמעאל. הבאר שימשה מקור מים למצודה נבטית מהתקופה הרומית שמדרום-מערב לה, אך טרם הוברר אם התקיימה בשלב מוקדם יותר. מבחינה טיפולוגית שייכת לקבוצת בורות המים הפתוחים שנפוצו בכל הר הנגב.

    בתקופת המנדט שוקמה הבאר ביוזמת השלטונות במטרה לשלוט ולפקח על השבטים הבדואים, שחיו באזור עד אז כבשטח הפקר. המים שנשאבו בכדים, נועדו להשקיית הצאן ולתצרוכת עצמית של תושבי האזור.

    פרופ' יוחנן אהרוני זיהה את "ביר רחמה" כבאר שמצאה הגר בעת שתעתה עם ישמעאל בנה במדבר. בספר בראשית נקראת הבאר – "באר לחי רואי". הבדווים, קראו לבאר "ביר רח'מה". השם "ירחם" מוזכר לראשונה בכתובת שישק מלך מצרים שנזכר במקרא.

    הבאר המקורית נבנתה ככל הנראה ע"י תושבי האזור בעת העתיקה, אולם ללא חפירה ארכיאולוגית לא ניתן לתארך אותה באופן ודאי. הבאר המתועדת דומה לבארות אחרות שהתגלו ברחבי הנגב ובהם: באר מילכה, באר מחטה, באר חלוצה ועוד. בגלל השימוש הממושך שנעשה בהם לא ניתן בדר"כ לתארך אותם לפרק זמן אחד.

    צורת הבור היא עגולה או אובלית, קוטרה כ- 3 מ' ועומקה כ- 3 מ'. הבורות הפתוחים בנגב נחפרו לרוב בתוך שכבות רכות ואטומות של חוואר או חרסית. כדי למנוע התמוטטות של דפנות הבור, דופנו דפנות הבור באבני גוויל מקומיות כפי שנעשה גם במתקן זה. שיטת הבנייה המתוארת, מבוססת על מסורות מקומיות שרווחו באזור זה במשך מאות ואלפי שנים.

    בזמן פעילותה היה לבאר ערך סביבתי גבוה והוא שימש נאמנה את הרועים ותושבי האזור. אולם מאז שננטשה בסמוך לקום המדינה, איבדה את ערכה ואת חשיבותה הסביבתית ועל כן היתה חשיבות לשקמה ולשחזרה.

    כיום, הבאר מהווה חלק ממרקם האטרקציות בפארק ירוחם.

    אמנם השם ירוחם מופיע בתנ"ך כעיר ברשימת ערי יהודה שכבש שישק מלך מצרים במאה ה-10 לפני הספירה, אך השם של העיירה ירוחם בזמננו התקבל בהשפעת מסורת הבאר.

    מצודת חלוקים:

    את המשך הדרך המקראית והטעימות ממנה עשינו  למצודת חלוקים, המצויה בתחומי רכס חלוקים שברמת הנגב, בגובה טופוגרפי של 530 – 570 מטר מעל פני הים. עוד חלק משרשרת סיפור ההתיישבות בנגב בראשית תקופת מלכות יהודה. בהר הנגב נמצאו כמה עשרות מצודות, ואתרי התיישבות מבוצרים

    חורבת חלוקים הינה אחד האתרים העתיקים הללו, הנמצאים על הציר הקדום, המוכר לנו בשמו המקראי – "דרך האתרים", כפי שהיא נזכרת בספר במדבר כ"א.

    בכניסה לחורבת חלוקים, נבחין בשרידי מבנה של מצודת דרכים סגלגלה, הבנויה חדרים הסובבים חצר מרכזית. בסמוך למצודה נלך בשביל אבנים מסומן, שיובילנו צפונה דרך שרידי מבנה בית מגורים עתיק, מן המאה העשירית לפנה"ס.

    זהו בית ארבעת המרחבים, שהיה נפוץ ביותר למגורי המשפחה המורחבת, בתקופת הברזל. מהבית נמשיך דרך טרסות חקלאיות (בשביל המסומן) אל עבר שרידי מגדל שמירה ברור, הניצב במעלה השלוחה שממערב לנו.

    ארבעים המצודות הפזורות ברחבי הנגב, נבנו ככל הנראה  על ידי נוודי המדבר העמלקים או ביוזמתו של המלך שלמה,  וכך או אחרת הדרך המקראית שהילכו בה אבותינו קורמת אתה עור וגידים לנגד עיננו.

     



    0 תגובות