רבינו האור החיים הקדוש, מביא את דברי חכמינו שאדם שעושה תשובה מאהבת השם יתברך, אז כל העבירות שעשה, הופכים להיות לו זכויות, וזהו שאמר רבותינו זכרונם לברכה 'זדונות נעשות לו כזכויות'. לדוגמא, אם אכל נבילות וטריפות, הופכים האכילות האלו להיות מצוה, וכאילו אכל בשר של קרבן פסח.

ומוסיף רבינו הקדוש ומחדש, שכמו שאם אדם עושה עבירה הוא בורא ויוצר את ה'מזיק' שמביא לו את החולאים והיסורים, כמו כן, ברגע שאדם עושה תשובה מאהבה, אותו 'מזיק' נהפך להיות הרופא שלו, וקטיגור נעשה סניגור.

ובזה מסביר רבינו הקדוש את הענין של הנחשים שבאו להזיק ולהמית בעם ישראל על שדיברו נגד ה' ומשה רבנו, וציוה ה' למשה לעשות נחש מנחושת, ומי שיסתכל עליו יתרפא מהנשיכה ויחיה.

ומבאר רבינו הקדוש את עומק הענין, שרצה הקדוש ברוך הוא ללמד אותם, שאותו נחש שבא להעניש אותם על חטאם, הוא בעצמו נהפך להם לרפואה, אם יסתכלו בו בהתבוננות של תשובה, וישעבדו לבם לאביהם שבשמים בתשובה פנימית מאהבה.

ובפרשת ואתחנן כותב רבינו הקדוש חידוש, שלמרות שכתוב בגמרא, שעל עבירות חמורות של עריות או עבודה זרה, אי אפשר להתכפר בתשובה לבד, וצריך גם יסורים ומיתה. זה רק בתשובה מיראה, אבל בתשובה מאהבה אין צורך לכלום. כי זה הופך להיות מצוות על ידי התשובה, ועל 'זכויות' אין ענין לתת יסורים.

ובזה מפרש רבינו הקדוש את הפסוקים הנאמרים שם בפרשה 'וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן, וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקיךָ, וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁך'. כלומר שלמרות שתעבדו עבודה זרה, ותרצו לחזור בתשובה, אז יספיק 'וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקיך', דהיינו תשובה לבד אפילו בלי יסורים, והטעם לכך 'כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁך' בגלל שאתה עושה תשובה מאהבה בכל לב ונפש.

[אור החיים חוקת פרק כא פסוק ח; ואתחנן פרק ד פסוק כט]

זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל