מעבר לאתר המותאם




1

סוללה מלאה: פרשת בהעלותך \\ הרב נהוראי משה אלביליה

הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on סוללה מלאה: פרשת בהעלותך \\ הרב נהוראי משה אלביליה

איך ממלאים את סוללת האנרגיה שלנו בעבודת ה'? ומדוע ר' ישראל סלנטר רץ לראות… לולין על שפת הנהר?

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

הייתי רוצה לפתוח במשהו קטן ואישי:

ישנה מילת קסם אחת שכל בחור המסיים את עולם הישיבות  לקראת חתונה ומגיע לכולל, מלווה אותו כל ימי חייו: "ברע'ן"… אש !!!

מה זה?

בקשת חכמה בלימוד התורה ובעבודת ה'.

ובדברים נפלאים התבטא על כך מרן בעל השפת אמת מגור ע"ה (פרשת נח): "אור החכמה המוכן לאדם חופף עליו, והמבקש החכמה לשמה זוכה בה".

תריץ את עצמך לבקש את החכמה, היא מוכנה על מגש של זהב, רק תיקח ותזכה בה, בין אם אתה בעל בית שעובד כל היום לפרנסתו ובערב הולך לשיעור תורה לחיות את נפשך בטל תחיה, ובין אם אתה תלמיד חכם שיושב ולומד סוגיות בש"ס ופוסקים בעומק העיון…

נשמע קל, לא?

אכן כן, זהו אולי קל, אך כאן נכנס חוצץ מישהו שישאב לך את כל העלייה שלך ובקשת החכמה שלך והעבודת ה' שלך..

מי יעז לעשות דבר כזה?

לא אחר מאשר היצר הרע!

ואיפה מצאנו זאת?

הבה נביט בתחילת פרשת השבוע פותחת התורה הקדושה כך: "וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צוה ה' את משה".

כותב רש"י הקדוש וזה לשונו: "לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת הַמְּנוֹרָה לְפָרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים? לְפִי שֶׁכְּשֶׁרָאָה אַהֲרֹן חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים, חָלְשָׁה אָז דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בַּחֲנֻכָּה לֹא הוּא וְלֹא שִׁבְטוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת".

אהרן רצה לקיים מצוות ה' את השאיפה לשלמות, עבודת ה' תמימה באין מפריע, וראה שמאווי ליבו אינם מתקיימים, לכן היה עצב…

שואל על כך שאלה נפלאה הרמב"ן ע"ה: "מה טעם יש לחלישות הדעת הזו, והלא קרבנו גדול משל נשיאים שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המילואים?

ומדוע באמת הצטער?

מתרץ הגאון ר' יחזקאל לוינשטיין בספרו "אור יחזקאל" (הו"ד בספר "חכמת המצפון, מהדורת תשנ"ה) דבר נפלא ביותר, ונבארו דבר דיבור על אופניו:

"דהנה מתפללים אנו בכל יום "ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו", באדם נטועה נשמת חיים, חיי עולם, חלק אלו-ה ממעל, נפש שהיא חיה וקיימת לעד, ממלך א-ל חי וקיים, ובאמת יש מדרגות בחיים, יש חיי עוה"ז של רשעים שעל זה נאמר "רשעים בחייהם קרויים מתים", שהרי ניתקו עצמם משורשם מחיי הנצח, והניתוק זה הוא מות להם".

להתפלל לזכות לחיי עולם ולעבודת ה'…

"המצוות ניתנו לאדם כדי שיחיה בהם "כי הם חיינו ואורך ימינו" וכפי הכנת האדם זוכה הוא לחיים כנ"ל ויש סוגים שונים של "וחי בהם", אולם מטרת האדם צריכה להיות שיזכה לחיי עולם, שתפרח ותגדל הנטיעה שנטע בו מלך א-ל חי וקיים, חיים שבהם קורת רוח אחת שקולה כנגד כל חיות העוה"ז מאדה"ר ועד סוף כל הדורות וכו'.

ב. ואמר הגרש"ז מקלם, "הסבא", שאפשר לבחון כל אדם אם זכה להחיות את חיי העולם בנפשו לפי כיוון חייו, אם האדם עצל ואינו מחפש ורודף אחר התורה ומצוות סימן שחיי עולם לא נתפתחו אצלו חיים מחפשים חיים, ואם האדם זכה להחיות עצמו בחיי עולם, בהכרח שיחפש חיים, תמיד יעמוד במצב של כוננות וצפיה לקבל יותר ויותר חיות, ומה שהחיים יותר מתעלים התשוקה יותר גודלת.

"ולכן אין פלא בדבר שאהרן הכהן שראה כי יש עוד מצווה, עוד חיות רוחנית שהוא לא זכה לה, מיד חלשה דעתו, ולכן הצטער רבי עקיבא כל ימיו מתי יבוא לידי ואקיימנה, הוא שאף ליותר ויותר, כך מונח בטבע חיים, שהחיות שואפת לחיות ולא שייך שביעה כזה, וכו', הצלחת חייו של האדם טמונה בזה שיפיח רוח בגחלת חיי העולם הנטועה בו, וכו'.

נעצור כאן…

מה אנו למדים מכל זה?

אהרון הכהן היה במטרה של שאיפה בעבודת ה', במטרה של "ברע'ן", מטרה של חיות, וראה שזה לא קורה היה עצב…

אמר לו הקב"ה "חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב את הנרות".

אתה אני מעריך כל פעולה שלך, מעריך את זה שהסוללה שלך בגוף מלאה למען המטרה בעבודת ה', תיטיב את הנרות,  ותקבל על כך שכר בכפלי כפליים, כי יש לך את המעלה הגדולה של "חיות בעבודת ה'.

שנזכה שהסוללה שלנו תמיד תהיה על מאה אחוז…

ואיך מסבירים את המושג של עבודת ה'?

המגיד הנודע הרב שלמה לוינשטיין שליט"א (ומתוק האור דוד המלך, ח"א) הביא מעשה על כך בשם ספר "ילקוט דברי אסף", וזה לשונו:

לעיר סלנט הגיע לולין שהזמין את כל אנשי העיר לחזות בביצוע מיוחד: הוא מתח חבל מעל הנהר הסוער מצדו האחד עד צדו השני, והתכוון ללכת עליו פסיעה אחר פסיעה. כל אנשי העיר יצאו לראות את הפלא הזה, אלא שהפתעתם היתה גדולה לגלות כי גם ר' ישראל סלנטר זצ"ל נמנה על קהל הצופים, התמיהה הייתה גדולה – וכי הופעות מעין אלו מעניינות את הרב הקדוש?

הבחין ר' ישראל בפליאתם והסביר: "האקרובט הזה הנו ספר מוסר עבורי, שימו לב, כשהוא עובר על גבי החבל הדק אין הוא חושב על הכסף הרב שהוא יקבל בעבור ההצגה וגם לא על הכבוד שיקבל. כל כולו מרומז במשימתו, ביודעו כי כפסע בינו לבין המוות, ובפסיעה אחת לא נכונה, יפול ויטבע בתוך מימי הנהר הסוחפים. באותה מדה צריך להיות ריכוזו של יהודי בעבודת ה', עליו להשקיע את כל מעייניו בשליחותו בעולם הזה, בלי לחשוב על שום דבר שעלול להסיט אותו מתכלית חייו, שכן ברגע אחד עלול הוא ליפול לבאר שחת".

לדאוג תמיד.

לרפואת בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו. בתושח"י.



0 תגובות