עשרות ילדים נשכחים כל שנה ברכב. לפי נתוני ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מאז שנת 2015 ועד היום דווחו בתקשורת על 507 מקרים של ילדים שנשכחו, הושארו או נלכדו ברכב. 17 מהמקרים הסתיימו במוות.

הרשת מלאה בפרסומים שונים שקוראים לנו: לא לשכוח, אבל אולי אנחנו עושים טעות בפרסום.

אף אחד לא שוכח בכוונה. אף אחד לא קם בבוקר ואומר לעצמו: היום אני ישכח את הבן שלי. ובכל אופן זה קורה, וזה יכול לקרוא לכל אחד מאיתנו.

אם נדע ונזכור שזה יכול לפגוע גם בי ובך. נוכל להתמודד עם המציאות נכון יותר ולמנוע את האסון הבא.

אז מה עושים?

מרגילים את עצמנו להביט לאחור בסיום כל נסיעה. גם אם אנחנו יודעים בוודאות שאין אף אחד מאחור!

עושים כלל ברזל ובכל נסיעה רגע לפני שאנחנו מוציאים את המפתחות מהסוויץ מעיפים מבט לאחור. זה חייב להיות הרגל. בקיץ בחורף בשמש ובגשם. יום אחד זה מה יציל את הילד ששכחנו שנמצא מאחור.

והנה עוד כמה טיפים שאספתי שיעזרו לנו לחזק את ההרגל, (בנוסף לכל האפליקציות והפתרונות הטכנולוגים הקיימים) שלא נשכח להביט אחור, גם אם אין אף אחד.

1. הלחינו שיר או מנטרה, לשיר כל סוף נסיעה שאומר: הגענו לשלום מביטים אחורה וכולם בסדר.

2. הניחו את התיק במושב האחורי, כך ביציאה מהמכונית תמיד תפנו למושב האחורי כדי להוציא את התיק.

3. חברו רצועת גומי או חבל, מצד אחד לידית ההילוכים או בלם היד ומחוברת בצד השני למושב האחורי. הוא יזכיר לכם בכל פעם שתכניסו ל"מצב חניה" להסתכל אחורה.

4. הניחו בובה גדולה או דובי במושב הבטיחות, ובתחילת כל נסיעה העבירו אותה למושב הקדמי, כאשר תצאו מהרכב ותראו אותו שם, תזכרו להביט אחור.

5. תלו שלט בכניסה לבית / לבניין או החנות שאומר: זכרתם להביט לאחור בסיום הנסיעה?

וזכרו תמיד, שלא נדע אבל זה יכול לקרוא גם לכם.
קיץ בטוח ורק בשורות טובות.