שר המשפטים היוצא שזכה להערכה רבה בימין על תפקודו יוצא הדופן במשרד החשוב נפרד היום (שני) מהמשרד בטקס מיוחד. השר שהוביל מספר החלטות עצמאיות במשרד כשליח ציבור וקרא תיגר על שלטון הפקידים, דבר שהוביל לעימותים לא קלים מול צמרת מערכת המשפט הסגורה, נאם בפעם האחרונה לבכירי המשרד נאון מיוחד וחושב

נאום השר אוחנה: "…אני עוזב היום את תפקידי ברגשות מעורבים.

הדברים מפניהם התריעו רבים וגדולים לפני, הדברים מפניהם התרעתי גם אני ביותר מהזדמנות אחת, לא באו על תיקונם.

התיקון הכל כך נדרש בתביעה הכללית ובפרקליטות לא קרה, כי המערכת, היום לפחות כבעבר – מכוילת להגן על עוצם ידה יותר משהיא מכוילת להגן על אמון הציבור בה.

זה מצער אותי מאוד, אך אני יודע שיום יבוא, והלוואי שהדבר לא יצמח מתוך משבר עמוק, והדברים ייראו אחרת.

אבל למדתי להכיר גם בטוב שיש בכם, ונקשרתי לחלקכם ברמה האישית.

למדתי להכיר בחריצות ובמסירות שלכם, בעיקר בתקופה האחרונה במסגרתה מדינת ישראל והעולם כולו נאבקו בהתפשטות הנגיף, דבר שהצריך מכם היערכות למתכונת עבודה שונה בתכלית ממה שהכרנו, כמו גם לילות כימים בעבודה על ניסוח תקנות שעת החירום הלאומית אליה נקלענו, שתרמו ועודם תורמים להצלת חיים, ולהתמודדות העסקית-כלכלית-חברתית עם נזקי גל ההדף שהביאה איתה המחלה והמאמצים למניעת הפצתה.

שעות ארוכות העבירו היועץ המשפטי לממשלה, המשנים ורבים מעובדי ייעוץ וחקיקה שפעלו מאחורי הקלעים בהתקנת תקנות להגנה על הציבור מפני התפשטות הנגיף, והדברים עברו בישיבות הממשלה לא בלי וויכוחים ולא בלי מחלוקות.

הציבור הישראלי כולו זקוק למערכת משפטית הנהנית מאמון הציבור, אמון אותנטי ולא מעושה – הנובע מפתיחותה של המערכת ולא מהסתגרותה, מהבנה שאור השמש הוא המחטא הטוב ביותר כדברי השופט ברנדייס, ולא חשכת האפלה.

מערכת המשפט חשובה מדי לתפקוד מיטבי של חברה דמוקרטית, מכדי שנתקפל כל אימת שמהדהדת אותה זעקת סרק נושנה על "קץ הדמוקרטיה".

לא לקץ הדמוקרטיה אנו מייחלים, אלא לחיזוקה.

הייתם לי, חרף כל המחלוקות הידועות ולצד ההסכמות שגם כאלה היו, ואפילו לא מעטות- תתפלאו – לבני לוויה מעניינים במסע הזה.

נהניתי ללמוד בזכותכם ומכם, ואני רוצה להודות לכם מקרב לב על המסע הזה, חוויות ואנשים שוודאי עוד ילכו איתי שנים ארוכות, וגם על הפלוגתות והמחלוקות שכן אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה.

אני חייב לציין כאן במיוחד את מ"מ המנכ"ל המופלאה, שזכתה לאמונם של כל גורמי המשרד, ופעלה באומץ, ללא מורא, למען כל מה שתפסנו יחד כטובת מדינת ישראל.

זהו מה שעומד לנגד עיני בכל עשייתי הציבורית, בעבר בהווה ובעתיד, זהו המצפן שלי: מה טוב למדינת ישראל.

לך, ידידי השר הנכנס אבי ניסנקורן, שלאחר 3 מערכות בחירות שהיו מרתקות, אך גם קשות, רעילות ומדממות כמעט, זכינו להכיר קצת יותר מקרוב במסגרת ניהול המו"מ בין שתי המפלגות, במסגרתו למדתי לעמוד מקרוב על יכולותיך הרבות ותבונתך.

אני רוצה לאחל שתזכה לממש את רצון הציבור במשילות ובאופן דמוקרטי, שתזכה להרבות טוב למען מדינת ישראל, שתגשים את שליחותך הציבורית בהצלחה, ושלפחות, אם לא כל אלה – לפחות שתזכה כמוני – שלא יהיה לך משעמם".