מעבר לאתר המותאם




1

מאחורי הביקור המדיני: עימות בין גושי בצל הקורונה \\ שלמה ריזל

שלמה ריזל 1 Comment on מאחורי הביקור המדיני: עימות בין גושי בצל הקורונה \\ שלמה ריזל

כתבנו המדיני בטור על המאבק הכלכלי העז הניטש בין ארה"ב לסין, העומד, בין היתר, מאחורי הביקור של מזכיר המדינה האמריקאי פומפאו היום בישראל

ראש הממשלה נתניהו עם מזכיר המדינה האמריקאי פומפאו הבוקר צילום: קובי גדעון / לע"מ
0:38
03.07.20
דוד קליגר No Comments on משעשע: הח"כ החדש שהזכיר לאלי ישי את הכסא והכנסת • האזינו

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

הקורונה, או כמו שיש מי שכבר מכנה אותה "מלחמת העולם השלישית" היא האירוע המכונן ביותר שנראה כאן זה עידן ועידנים.

יש שיאמרו מאז נפילת מסך הברזל הקומוניסטי, ויש שיאמרו מאז מלחמת העולם השנייה. על דבר אחד כולם מסכימים – העולם שאחרי הקורונה יראה במובנים רבים שונה, או אף שונה לחלוטין מכפי שהיה לפניו.

אחד הנושאים הבולטים בהקשר זה, הוא המאבק הגיאו-פוליטי בין ארה"ב לסין. נראה שבמאבק הבינגושי בין המערב למזרח הלכה סין והחליפה את רוסיה.

בשנים האחרונות היא הלכה והשתלטה על אינספור תחומים במדינות רבות, שלא לומר אף במחצית ממדינות העולם, וארה"ב של טראמפ ראתה בעיניים כלות כיצד המשטר הקומוניסטי היושב בבייג'ינג הולך ונוגס בשטחים טבעיים שלה – באסיה, אפריקה, אירופה, ואף ביבשת אמריקה כולה.

גם בישראל, וזה נושא שעוד ניתן להרחיב עליו, השתלטו הסינים, בכסף ובמילים יפות כמובן, על שורה של מפעלי מזון חיוניים ובעיקר על פרויקטים בתחום התשתיות, כמו כריית הרכבת הקלה, בניית נמל אשדוד, ניהול נמל חיפה למשך 25 שנה ועוד.

לכל אלו, מעבר לפן הכלכלי שלהם, יש משמעות אסטרטגית עמוקה. החברות שפועלות כאן בישראל ובעולם כולו הן חברות ממשלתיות הקשורות לזרועות התמנון הסיני הקומוניסטי. בנושאים האלו אין חברות פרטיות. הכול כפוף, הכול מתוכנן.

כדי להבין עד כמה מדובר במלאכת מחשבת סינית ועד כמה הממשל מעורב בחברות האלו כדאי לדעת שעל יצרנית הרכבות הסינית CRRC – החברה הגדולה בעולם לייצור קרונות רכבת שמביאה לארץ את קרונות הרכבת הקלה שתנוע בגוש-דן נאסר לפני כשנה להתמודד על מכרזים בארה"ב, ויש הטוענים כי מדובר בחשש ביטחוני אמתי ולא רק בתחרות כלכלית.

בתקופתו של טראמפ שפועל להחזיר את אמריקה לגדולתה, לא מדובר רק על מאבק כלכלי ועל החזרת מפעלים לשטח ארה"ב, אלא גם ברצון לקבוע סדר יום והגמוניה ברורים. אם סין תנצח, ארה"ב תינגף ותפסיד שורה ארוכה של נושאים חשובים. בוושינגטון לחלוטין רואים בסין איום ביטחוני, כלכלי ולאומי לכלל הדמוקרטיות המערביות ברחבי העולם. אין ממשי שלא נמצא מעבר לפינה, אלא כבר נוכח כאן ועכשיו.

אם תשאלו "מה הקשר של כל זה לקורונה?", ובכן הקורונה הביאה למלחמה הזו לצוף אל מעל פני המים, כשכבר כעת בנקודת המוצא שלה, ידם של הסינים על התחתונה.

שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו, עושה דברו הנאמן של טראמפ שב והדגיש השבוע כי הסינים אשמים בקורונה. לא רק – ועל כך יסכימו גם מי שנוקטים בקו ידידותי ומכיל יותר כלפיהם – שהסינים העלימו עין בתחילת ההתפרצות של הקורונה והיו עסוקים בהשתקה והסתרה שגרמו לה להגיע לממדים הנוראיים אליהם הגיעה, אלא שהקורונה גם הגיעה ממעבדה ביולוגית בעיר וואהן שבמחוז חוביי – מוקד ההתפרצות.

צמד האישים הזה שב והדגיש כי הסינים יישאו בתוצאות וישלמו מחיר על שעוללו. לא ברור מה הכוונה "ישלמו מחיר", אבל ברור שניתן לפרוט זאת בשלל צורות שונות.

חלק מגביית התשלום האמריקאית יכולה למשל, לפגוע בנושא שבו פתחנו, הכול-כך חשוב לסינים, של ההשתלטות האיטית שלהם על מוקדי כוח בעולם. האמריקאים ירכבו על גל ההאשמה כנגד הסינים כדי לגרום למדינות מערביות לסגת מהסכמים שלהם ולמנוע השתלטות סינית עוינת. לא הרי אמריקה המפצירה באותן מדינות לסגת בהן לפני כשנה, כאמריקה המבקשת מהן לעשות זאת כשהיא פגועה, זועמת ונקמנית אחרי הקורונה שפגעה בה קשות כל כך.

בשנת 2013 למניינם יזמו הסינים את 'יוזמת החגורה' הידועה גם כ'דרך המשי החדשה', במסגרתה יבנו דרך כלכלית יבשתית וימית שתקיף 64 מדינות הכוללות 65% מאוכלוסיית העולם ומהוות 40% מהתל"ג העולמי. לצורך כך מיפו הסינים 60 נמלי ים אסטרטגיים בעולם כולו בתקווה לנעוץ בהם יתד. מאוחר יותר הוחלט על הוספת מדינות נוספות ליוזמה הזו, מה שהביא אותה להיות עוצמתית הרבה יותר.

אחת המטרות המרכזיות בתכנית הזו היא הכנסתה של ישראל לתוכה. רשמית, הסינים רואים בישראל עם עליונותה הטכנולוגית כ'שער אל אירופה', בפועל ברור שמדובר במאבק איתנים מול האמריקאים במקום כה אסטרטגי מבחינה צבאית. כשארה"ב שמעה על הטיפשות שבהחכרת נמל חיפה לידי הסינים, למשל, היא הודיעה כי ייתכן ולאחר שההחכרה תיכנס לתוקפה, ספינות הצי השישי של חיל הים האמריקאי לא יוכלו לעגון בו יותר. המשמעות ברורה. ניהול סיני של הנמל פירושו שליטה מוחלטת על כל מה שקורה בו.

למרבה הצער היו בישראל מי שהסתנוורו מההצעות הסיניות המפתות והסכימו לבקשה הסינית, כאשר לפי פרסומים זרים, יש לזכור, חלק מהצוללות של חיל הים – הזרוע הארוכה של צה"ל – עוגנות בבסיס חיל הים הצמוד לנמל חיפה האזרחי. עכשיו, עם לחץ הולך וגובר של האמריקאים, ייתכן וישראל תוכל לסגת בה מההסכם הזה, מלווה בתירוצי קש שונים, כשהיא מנצלת את היחלשות כוחה של סין בעולם ואת דעת הקהל נגדה.

גביית מחיר אפשרית נוספת נמצאת בחצר האחורית של סין, בים סין הדרומי, למשל. מדובר בים השני בגודלו בעולם, אשר יש לו חשיבות כלכלית רבה שכן שליש מהמטען הימי בעולם עובר דרכו ומתחת לקרקעיתו נמצאים מצבורים גדולים של גז ונפט. זו הסיבה שהסינים פועלים בו בכוחניות ומנסים להשתלט על עוד ועוד חלקים לאורכו ולרוחבו. ארה"ב יכולה להתערב לטובת המדינות האחרות השוכנות באזור, על ידי הפגנת כוח צבאי ודחיקת הסינים מהאזור.

רק ביום ראשון השבוע, וברור שמדובר באירוע מכוון המשגר רמז עבה לעבר בייג'ין, פרסם צבא ארה"ב כי "שני מפציצי B-1B של חיל האוויר האמריקאי ביצעו גיחות הלוך ושוב במשך 32 שעות מעל ים סין הדרומי, כחלק ממפגן כוח". לפי הדיווח, המטוסים המריאו מבסיס אלסוורת' שבדקוטה הדרומית – מרחק של יותר מ-11,000 קילומטר…

הסינים מודעים לסכנות האלו ולכאורה כבר מתכוננים להם. לפי דו"ח סיני פנימי שנערך על ידי המכון הסיני ליחסים וגופי מודיעים בכירים ושהגיע ביום שני השבוע לידי סוכנות הידיעות רויטרס עולה כי "משבר הקורונה יכול להוביל לעימות כלל עולמי ומסכן את היחסים בין סין וארצות הברית מאז משבר כיכר טיינאמן לפני כשלשה עשורים".

מחברי הדו"ח נעו בין התרחיש הגרוע ביותר בו סין עלולה למצוא את עצמה מתמודדת עם עימות צבאי חריף וישיר מול ארה"ב, לבין כך שבמקרה הפחות גרוע, העימות ישפיע על ההשקעות האסטרטגיות הזרות של סין.

עבור האמריקאים ועבור המערב כולו צריך רק לקוות, שלמאבק מול הסינים – בניגוד למאבק מול הנגיף הסיני – האמריקאים יגיעו מוכנים מבעוד מועד.



1 תגובות

מיין תגובות
  1. 1

    כתבה מעניינת ומחכימה. כיף לקרוא כאלו כתבות. חזק וברוך!