מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שני) את דו"ח מבקר המדינה, 70ב, לשנת 2020. הדו"ח כולל 34 פרקים במגוון תחומים, פעילות משרדי הממשלה, כלכלה, חברה ורווחה ועוד.
יו"ר הכנסת, ח"כ בני גנץ, קיבל היום בלשכתו מידיו של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, את דו"ח הביקורת השנתי לשנת 2020 (70 ב'). היו"ר גנץ אמר במעמד קבלת הדו"ח: "ביקורת חופשית ואפקטיבית, במיוחד בתקופה הזו, מקבלת משנה תוקף. בייחוד ביקורת מתמשכת וחוזרת, היוצרת דיאלוג עם המבוקרים ומביאה לתיקון עוולות".
גנץ בירך את המבקר וצוותו על ההחלטה לשנות את תוכניות העבודה בשל מגפת הקורונה ולבחון את פעולות המדינה ומשרדי הממשלה בנושא בתקופה הקרובה.
הוא הוסיף: "הביקורת היא הזדמנות לשרים לשפר את עבודות המשרדים וכן לוועדות הכנסת לבצע עבודת ביקורת חשובה".
בנושאי הדו"ח שהוגש אמר גנץ, כי "ביקורת פיננסית כפי שנעשתה לראשונה בדו"ח זה, יכולה לשרת היטב את משרדי הממשלה בייחוד בעת הזו. התנהלות משאבית נכונה חשובה היום יותר מבעבר, וכך גם המלחמה בפשיעה הכלכלית, אשר יכולה להכניס מיליארדים לקופת המדינה".
עיקרי הליקויים המופיעים בדו"ח:
הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.18: הממשלה והכנסת אינן דנות בדוחות הכספיים של המדינה. הדוחות הכספיים מציגים גירעון חשבונאי מצטבר בסך 1,961 מיליארדי ש"ח והתחייבויות בסך כולל של 2,559 מיליארד ש"ח שמהן עולים סיכונים משמעותיים למדינת ישראל.
המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוטים: בין השנים 2016 – 2018 המשטרה תפסה רכוש בסך כולל של כ-4.2 מיליארד שקלים, ובתיקים שהסתיימו באותן שנים, בתי המשפט אישרו צווי חילוט בסך 454 מיליון שקלים. עקב סחבת משפטית, ישנם "מגה תיקים" בסך כולל של תפיסות כ-800 מיליון ₪ שממתינים למעלה משנה להכרעת הפרקליטות, וכ-300 תיקים של עבירות מס חמורות ממתינים מספר שנים לטיפול ברשות המסים. כ-80 מיליון ₪ שחולטו בצווי בית משפט בעבירת הלבנת הון לא הופקדו בסופו של דבר בקרן החילוט בשל חסמים משפטיים ואחרים.
הניהול והפיקוח של משרד החקלאות בתחום יבוא מקנה, מספוא ומניעת מחלות בבעלי חיים: מספוא מיובא המשמש מזון עבור בקר וצאן, לא נבדק כראוי בנמלים וקיים חשש שהוא מכיל מתכות וחומרי הדברה שייכנסו לתוך הסטייקים שלנו.
פעולות משרד הבריאות למניעת פגיעה בבריאות מחשיפה למזהמים במוצרי מזון: לא נקבעו יעדים לאיתור חיידקי ליסטריה במוצרי מזון ולא היה פיקוח מלא על שאריות חומרי הדברה בפירות ובירקות בייחוד בשלוחת תל אביב.
מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ: דווקא במציאות בה עשרות גורמים ממשלתיים פועלים במקביל, אין גורם מתכלל בתחום החוץ. לא אחת תחומים מטופלים במקביל הן על ידי משרד החוץ והן על ידי גורמים אחרים ללא תיאום.
המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוטים: בין השנים 2016 – 2018 המשטרה תפסה רכוש בסך כולל של כ-4.2 מיליארד שקלים, ובתיקים שהסתיימו באותן שנים, בתי המשפט אישרו צווי חילוט בסך 454 מיליון שקלים. בנוסף, עקב סחבת משפטית, ישנם "מגה תיקים" בסך כולל של תפיסות כ-800 מיליון ₪ שממתינים למעלה משנה להכרעת הפרקליטות.
מעצרים פליליים בישראל: תנאי המחיה בבתי המעצר הם ירודים והסעת העצורים לבתי המשפט אורכת שעות רבות, ולעיתים אף יממה, וכל זאת לצורך דיון של 7 דקות בלבד בממוצע.
רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי: ישנם ישובים חלשים שבהם המדינה לא רוכשת דירות ציבוריות ובכך נמנעת מאוכלוסייה נזקקת ביישובים האלה האפשרות לממש את זכאותם לדיור ציבורי.
השירות לאזרח בוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי: איכות השירות בוועדות הרפואיות אינה מספקת, השירותים אינם מקוונים ועקב מחסור ברופאים זמני ההמתנה ארוכים, לעתים עד כדי כ-170 ימי המתנה לאישור קצבת נכות מעבודה
היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים: לרשות הארצית לתחבורה ציבורית אין כל מידע בנוגע למאגרים המצויים בידי מפעילי התחבורה הציבורית ובכלל זה מידע בנוגע למאגרי משתמשי כרטיס רב קו הכוללים גם תמונות של כמיליון קטינים.
הטיפול בנוער בסיכון גבוה: עקב חוסר התאום בין משרדי החינוך והרווחה ישנם בני נוער אשר אינם מאותרים ואינם מטופלים בזמן.
שר החוץ ישראל כץ אמר בתגובה לדו"ח: שר החוץ ישראל כ"ץ אמר בתגובה לדו"ח: "בחודשים האחרונים בהם מדינת ישראל והעולם כולו מתמודדים עם משבר הקורונה, הוכיח שוב משרד החוץ את חשיבותו לחוסן הלאומי של ישראל ואת מרכזיותו בפעילות של ממשלת ישראל בעולם, בין אם בהשבת אזרחי ישראל לארץ בתקופת המשבר ובין אם בפעילות בעולם כולו להבאת ציוד הכרחי להתמודדות עם המגפה".
בפרקליטות הגיבו לדו"ח: הפרקליטות פועלת לקיצור משכי הטיפול בתיקים בכלל, ובתיקים אלה בפרט, ובקשר זה נציין כי הרוב המכריע של הרכוש הנ"ל תפוס בשלושה תיקי ענק שהמאפיין הבולט בהם הוא קיום חומרי חקירה רבים בחו"ל והצורך בחיקורי דין חובקי עולם במדינות זרות, לצורך השגת הראיות. בשל מורכבות התיקים, היקפם וחיקורי הדין הנדרשים, בית המשפט הוציא צו להארכת התפיסה בתיקים אלו מעבר לשנה.
על פי דו"ח המבקר, מערכת המשפט מתמודדת עם עומס התדיינות ומורכבות ב"מגה תיקים" המביאה לעיכוב בהתקדמות ההליכים המשפטיים בתיקים אלו. בהקשר זה, המבקר ממליץ להנהלת בתי המשפט לשקול לקבל את המלצת הפרקליטות וה-FATF (הגוף המקצועי הבינלאומי שערך ב-2018 ביקורת למדינת ישראל), להקמת בית משפט כלכלי שישמע תיקים אלו.