- רדיו קול חי - -

מיסוי דירות התיירים וההקשר הסוציאליסטי \\ עו"ד אברהם במברגר

אז מה אתם אומרים על מיסוי דירות להשכרה לתיירים לטווח קצר?

לפני שנה אחת בלבד, היו עסוקים אנשי הנדל"ן, הכלכלה, המסוי והתיירות בשאלה הרת הגורל הבאה: האם טוב למדינה שבעלי דירות ישכירו אותן לטווח קצר, לתיירות? האם כדאי לווסת את התופעה הזו באמצעות מסוי? האם השכרת דירות לדיירים מתחלפים פוגעת בדיירים הקבועים במתחם? האם רשאית העיריה להגדיל לדירות אלו את הארנונה, בשל ריבוי הוצאות תחזוקה ונקיון? אם תגגלו על הנושא, תמצאו עשרות וצאות, במיוחד בקשר לעיריית תל-אביב, אבל לא רק.

יש כמובן שאלות רבות נוספות, חשובות, מעניינות, ו… לא רלוונטיות.

לא רלוונטיות כי אין תיירים, אין איי בי-אנד-בי, ואין צפי לחזרת השיטה הזו בקרוב.

אבל יש תופעה חדשה – מדווחים כעת שבתל-אביב וסביבתה התפנו עשרות אלפי דירות קטנות ויחידות דיור. תושבי חוץ רבים חזרו למדינותיהם, עובדים זרים פוטרו, סטונדטים הפסיקו את הלימודים וזוגות צעירים עברו להתגורר עם ההורים עד יעבור זעם, מטעמי חיסכון. וכמובן אסור לשכוח, שאלפי דירות שהושכרו במסגרת אייר בי-אנד-בי נשארות פנויות.

כעת מופנה הזרקור לשאלות הקשורות בדירות הללו: האם יש למסות את השכרתן, או, כדי להקל עם אלפי המשכירים, לבטל את מס ההכנסה על ההשכרה? האם לא כדאי לעדן מעט את חוק שכירות הוגנת, כדי לאפשר תנועה רבה יותר בשוק התקוע הזה? האם לסבסד לזוגות צעירים את דמי השכירות? ומה עם חלוקת הדירות הגדולות לשם השכרתן, זה טוב או רע?

על מה לא מדברים? כמובן, על מיסוי דירות אייר בי-אנד-בי. כבר אמרנו, זה לא רלוונטי.

האם תופעה זו, של התמקדות בתחום כלכלי מסויים, צר מאד, והפיכתו ל"דגל", יחד עם נסיון להנדס את השוק, ולקבוע מראש איך יתנהל הוא נסיון ייחודי לאייר בי-אנד-בי? ממש לא. הנה, באותה התקופה ממש מנעה הממשלה, בלחץ נהגי המוניות, את כניסת אובר ודומותיה לארץ.

עכשיו באים אותם אנשים ממש, קצרי ראות כמו שהיו בתקופת אייר בי-אנד-בי, ומנסים להנדס את השוק החדש, של השכרת הדירות שהתפנו. ואלה הרי אותם האנשים שמהנדסים בעיני רוחם את כל הכלכלה: את השכר ואת הטיפים, את שכר הלימוד ואת מחירי החמאה, ועוד ועוד. המשותף לכל הנסיונות להנדסת-התנהגות-בני-אנוש הללו הוא, שהם תמיד נכשלים. קוצר ראות, הבנה לקויה של הכלכלה, ותפיסה רומנטית של החברה האנושית מביאה תמיד לאותה התוצאה: מחסור בחמאה, מחירי שכירות גבוהים ומוניות נדירות. למה? כי מישהו ניסה להנדס את השוק. שוב.

הראיתי את טיוטת המאמר הזה לחבר, והוא אמר לי כמובן: נו טוב, מי יכול היה לצפות את הקורונה. אבל זו בדיוק הטענה שלי, אמרתי לו, שהכיוון שאי אפשר לצפות את העתיד, כל הנסיונות להנדס את ההתנהגות החברתית והכלכלית של בני האדם נדונים מראש לכשלון. חוקים שנועדו להיטיב עם הציבור, גרמו נזק לדורות, כגון חוק הגנת הדייר, שהרס את מרכזי הערים בישראל, חוקי פנסיית חובה שהכניסו את כל המדינה למלכודת פירמידה בסגנון מיידוף, ועוד.
בפועל, שווקים חופשיים שיד המחוקק לא נגעה בהם יותר מידי, כגון שירותי אספקת האינטרנט, חברות הפיתוח הטכנולוגי והסטרטאפים, ועוד, שורדים אסונות ומשברים טוב בהרבה מתחומים כלכליים שתלויים במדינה, וברגע שיש לממשלה בעיית תפקוד, גם הם נתקעים.

שאלה למתקדמים: מי לדעתכם יתאושש מהר יותר, מכללות פרטיות או מוסדות השכלה גבוהה ציבוריים? כיצד זה בכל משבר, דווקא גופים פרטיים מצליחים להתאושש טוב יותר מגופים שמקבלים תקציב מיוחד להתאוששות הזו?
הדברים נכתבים ב-1 במאי. ביום העצוב הזה, שבו מליוני טועים חוגגים את הסוציאליזם, עלינו להרים ראש, ולקרוא בקול ברור: די לנסיונות בבני אדם, הפסיקו להכריח אותנו לשלם ככה או לצרוך אחרת, הרפו ידיכם מחקיקת יתר.
אתם טוענים שסוציאליזם הוא חופש? אז תנו לנו חופש מסוציאליזם. אנחנו גדולים מספיק לבחור בעצמנו.