מעבר לאתר המותאם




1

אור החיים: נס קריעת ים סוף, הביא את בני ישראל לתשובה ויראת הרוממות

הרב ברק בן ניסן No Comments on אור החיים: נס קריעת ים סוף, הביא את בני ישראל לתשובה ויראת הרוממות

מאמרים נפלאים לקראת שביעי של פסח מתורת רבינו חיים בן עטר, ה'אור החיים' הקדוש זצוקללה"ה – מאת הרה"ג ברק בן ניסן

הרב ברק בן ניסן

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

נס קריעת ים סוף, הביא את בני ישראל לתשובה ויראת הרוממות:

רבינו האור החיים הקדוש כותב בכמה מקומות בפרשתינו, שמטרת קריעת ים סוף היתה להכניע לבם של ישראל ולקרבם אליו יתברך שמו, עד שיגיעו לדרגה הגבוהה של *'יראת הרוממות'.

על הפסוק 'וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', מביא רבינו הקדוש בשם המדרש, שעם ישראל ראו את 'מצרים' הכוונה שהם ראו את 'השר של מצרים' שבא לעזור למצריים.

ומבאר רבינו הקדוש שהטעם שעשה ה' כך, כדי שעם ישראל יראו את השר של מצרים, ויכנס להם פחד ומורא מיותר.

וזה לשון קודשו: 'אלקים חשבה לטובה, כדי שיפחדו ויחזרו בתשובה שלימה ויקרבו לבם לשמים, כדי שבאמצעות זה יעשה ה' להם הנס העצום של קריעת ים סוף, ודבר זה לא הובטחו בו קודם. עד כאן לשון קודשו.

ומוסיף רבינו הקדוש את דברי חכמינו ז"ל שפירשו את המילים 'ופרעה הקריב', ולכאורה היה צריך לומר 'ופרעה קרב'???

אלא כוונת הפסוק לרמוז ש'פרעה הקריב את לבם של ישראל לאביהם שבשמים'.

ובהמשך הפרשה בפסוק שאומרים כל יום בתפילה, 'וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ'.

שואל רבינו הקדוש הרי כבר מקודם הגיעו ל'יראת ה', ומה מוסיף הפסוק 'ויראו העם את ה'???

ומתרץ רבינו הקדוש שמקודם היה להם רק 'יראת העונש', אבל לאחר שראו את היד הגדולה, הגיעו למדריגה גבוהה יותר של 'יראת הרוממות' שבה מגיעים לדרגה, שבה מבינים את חומר הפגם של כל עבירה והקלקול בעולמות העליונים, ומחמת אהבת ה' אינו חוטא.

וככל שהגיעו ליראה גבוהה, השלימו את עצמם לגמרי גם במידת האמונה, ולכן נאמר 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו'.

[אור החיים בשלח פרק יד פסוקים י' לא']

כל הבריאה כפופה לחכמי התורה והצדיקים:

וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ:

רבינו האור החיים הקדוש מביא את דברי המדרש, שה' עשה תנאי עם הים שהוא יבקע לפני משה, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה 'לאיתנו' כאילו כתוב 'לתנאו', שהסיבה שהים נבקע לפני משה, הוא מחמת התנאי שה' עשה איתו.

עוד מביא רבינו הקדוש את הסיפור המופיע בגמרא, על התנא רבי פנחס בן יאיר, שהלך בדרך למצוות פדיון שבויים, והיה צריך לעבור נהר ששמו 'גינאי', והוא גזר על הנהר שיבקע, והנהר לא רצה, ואמר לו רבי פנחס בן יאיר 'אם לא תיחלק, גוזרני שתתייבש ולא יעברו בך מים לעולם', מיד נבקע הנהר לפניו, ושוב נבקע פעם נוספת עבור השמש שלו.

ומציב רבינו הקדוש שני קושיות חזקות:

א. מדוע באמת נבקע הנהר לפני רבי פנחס בן יאיר, הרי אנחנו רואים שבקריעת ים סוף היה צריך הקדוש ברוך הוא לעשות תנאי מיוחד, וזה היה לכאורה תנאי זמני רק למקרה של קריעת ים סוף, ואם כן באיזה כוח גזר רבי פנחס על הנהר שיבקע???

ב. מה החידוש והפלא בנס של קריעת ים סוף, שהיה לצורך כל ישראל, שעושים עסק שלם מזה, ואומרים כל יום 'שירת הים', והלא רואים שבא אדם אחד שהוא רבי פנחס בן יאיר ובקע את הנהר???

ומתרץ רבינו הקדוש תירוץ נורא, שהתנאי שעשה הקדוש ברוך הוא עם הים, לא היה בשעת קריעת ים סוף, אלא כבר בשעת בריאת העולם, ולא היה תנאי רק עם הים אלא תנאי כללי עם כל הבריאה כולה, שכל הבריאה תהיה כפופה לחכמי התורה וצדיקי הדורות, ויהיו נתונים תחת שליטתם ויעשו איתם חכמי התורה והצדיקים מה שרוצים.

ולכן הים נבקע לרבי פנחס בן יאיר, ויהושע עצר את הילוך החמה, ואין זה בגדר 'נס', אלא שהוא חלק טבעי מיסודות ותנאי הבריאה.

ורק בשעת קריעת ים סוף שעדיין לא קיבלו עם ישראל את התורה, היו צריכים כוח של 'נס', ובזכות משה רבינו שהיה עמוד התורה נעשה להם נס זה, למרות שעדיין כלל ישראל לא קיבלו את התורה.

וזה לשונו הקדושה על כוחם של חכמי התורה: 'התנה ה' על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ועמליה, ולעשות כל אשר יגזרו עליהם, וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ברוך הוא, ולזה תמצא כמו כן בשמים, ובארץ, ובכוכבים, ובשמש, וירח, שלטו עליהם הצדיקים יחידים, ואין צריך לומר מרובים, כאשר חקק ה' להם בעת הבריאה, והכל בכח התורה. עד כאן לשון קודשו.

[אור החיים בשלח, פרק יד פסוק כז]

תפילה' בלי 'אמונה אמיתית' אין לה כוח לעורר מידת הרחמים:

'וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ'

בני ישראל נמצאים בעת צרה גדולה, הים מלפניהם והמצריים רודפים מאחוריהם, ומשה עומד וצועק לפני ה', ואילו הקדוש ברוך הוא אומר למשה 'מה תצעק אלי' והדברים אינם מובנים, הלא עת צרה היא, ולמי יצעק אם לא לפני ה'???

וגם מהו ההמשך 'דבר אל בני ישראל ויסעו' והלא הים מלפניהם והמצריים רודפים מאחוריהם, ולאן יסעו???

אלא התשובה היא: הקדוש ברוך הוא אמר למשה שכעת לא תעזור התפילה, כיון שכח הדין מקטרג, ואין להם מעשים טובים שיעוררו את כח הרחמים, וגם אם הקדוש ברוך הוא רוצה לעשות נס, מידת הדין מונעת ממנו, ובפרט לאחר שאמרו דברי כפירה 'טוב לנו עבוד את מצרים', גם מידת הרחמים אינה יכולה לעזור אם אין לאדם שום זכות.

לכך נתן הקדוש ברוך הוא עצה לעשות פעולה של מסירות נפש, ושבני ישראל יקפצו ויכנסו לתוך הים במסירות נפש, מתוך אמונה ובטחון שהקדוש ברוך הוא יושיעם, ובכך תבוא הישועה.

ובאמת לאחר שנחשון בן עמינדב קפץ לים, והמים הגיעו עד חוטמו, זה עורר את מידת הרחמים, ומיד אמר הקדוש ברוך הוא למשה שיבקע את הים.

ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'דבר ידוע הוא כי 'כח הרחמים' הוא מעשים טובים אשר יעשה האדם למטה, יוסיפו כח במידת הרחמים, ולהיפך בר מינן ימעיטו הכח, והנה לצד שראה אל עליון כי ישראל קטרגה עליהם מידת הדין, והן אמת כי חפץ ה' לצדק ישראל, אבל אין כח ברחמים לצד מעשיהם כנזכר, אשר על כן אמר למשה תשובה נצחת 'מה תצעק אלי' פירוש, כי אין הדבר תלוי בידי, הגם שאני חפץ עשות נס, כיון שהם אינם ראויים מידת הדין מונעת, ואין כח ברחמים כנגד מידת הדין המונעת, ואמר אליו 'דבר אל בני ישראל' פירוש, זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים 'דבר אל בני ישראל' ויתעצמו באמונה בכל לבם, 'ויסעו' אל הים קודם שיחלק, על סמך הבטחון כי אני אעשה להם נס, ובאמצעות זה תתגבר הרחמים 'ואתה הרם את מטך' פירוש, באמצעות מעשה הטוב נעשה להם הנס ובקע הים, כי גדול הבטחון והאמונה הלז להכריעם לטובה.

[אור החיים בשלח פרק יד פסוק טו]



0 תגובות