מעבר לאתר המותאם




1

מטעמים לשולחן שבת: פרשת צו \\ הרב אמיר קריספל

הרב אמיר קריספל No Comments on מטעמים לשולחן שבת: פרשת צו \\ הרב אמיר קריספל

מטעמים לשולחן שבת: הרב אמיר קריספל עם דברי תורה לפרשת "צו" – שבת הגדול תש"ף

הרב אמיר קריספל
17:38
04.06.20
איתי גדסי No Comments on גנץ: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

"צו את אהרן ואת בניו לאמור זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר"(ו, כ)

כמה מתאימים לתקופה זו שאנו נמצאים דברי רבינו "האור החיים" הקדוש בפרשתנו, שמפרש את כל הפרשה בדרך רמז על עלייתם של ישראל מן הגלות, שתהיה בזכות לימוד התורה ומכות הייסורים. וכך מתפרשים הפסוקים:
"דבר אל אהרן ואל בניו" שהם הבני תורה, שפתי כהן אשר תורה יבקשו מפיהו, להודיע לדורות בגלות האחרון, "זאת תורת העולה" הרמז לכלל ישראל שיעלו מן הגלות, שהיא נקראת "עולה" וכמו שכתוב "מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה", שיהיה באמצעות שתי דברים.

א, "על מוקדה" על ידי התורה שנמשלה לאש, וכמו שנאמר "הלא כה דברי כאש".
ב, "על המזבח" על ידי הייסורים שאנו מיוסרים בגלות בייסורין ובעוני, והם מכפרים על האדם כמו המזבח, ועל ידיהם תהיה עלייתנו בהפלגות מעולות בשבחים אשר לא היה ולא יהיה. והגלות תימשך "כל הלילה עד הבוקר" שהגלות נמשלה ללילה, ויהיו ישראל בגלות עד שתבוא הגאולה הנקראת "בוקר" ויגאלנו ה' יתברך. והטעם ש"התורה נקראת אש", כי היא מצרפת ומטהרת את הנפש ככבשן האש, והיא עושה את פעולת הזיכוך והצירוף לצדיקים, כמו שעושה הגיהינום לרשעים, ואדרבה כוח האש של התורה, יותר חזקה מכוח האש של הגיהינום, ומי שזיכך את נשמתו באש התורה, אינו צריך | לזיכוך של הגיהינום, ונאמר במדרש שהשר של הגיהינם צועק "אין לי חפץ בצדיקים", כי אש התורה של הצדיקים, יש בכוחה לכבות ולהתיש את כוח האש של הגיהינום. עכ"ד האור החיים הקדוש, בוודאי חייבים אנו להתחזק יותר בלימוד תורתנו הקדושה שהיא מגינה ומצילה מכל הדברים.

"תופיני מנחת פתים" (ו,יד)

יסוד גדול וחשוב מלמדת אותנו התורה ביחס לעני – מידת הרחמים.
מובא בספר "דרכי מוסר": שהתורה ציוותה אותנו "פתות אותה פתים" – פתיתה זו נועדה שתיראה כאילו היא מכילה כמות גדולה.
כאשר העשיר מביא קרבנו, והקרבן הוא שור, אזי בגלל גודלו לוקח זמן רב עד שנשרף. עובדה זו הייתה גורמת לעני חלישות הדעת. באה התורה וחסה על כבודו של העני ולכן אמרו: "לא יבדיל", שיישרף יחד עם הנוצות וכתוצאה מכך תימשך שריפת קרבנו זמן רב יותר ולעני תהיה נחת רוח.

אנו רואים עד כמה התורה רוצה להרים את רוחו של העני שלא יהיה כל כך שבור ונכנע – ולהיפך מצד השני רואים איך שהתורה דואגת שהעשיר לא יתגאה בעושרו, כי תועבת ה' כל גבה לבב.

לא אחת אנו רואים כי מקבצי הנדבות או האנשים הנחשבים כעניים, מלבושם, התנהגותם ואף דיבורם מעידים עליהם כי מצבם הכלכלי אינו שפיר, ולא רק זאת אלא הם אף מרגישים עצמם נחותים כלפי אחרים וזאת בגלל דלותם. וכל מי שמסייע ביד העני, אם זה בהלוואה למשל, על כך אומר דוד המלך: "מלוה ה' חונן דל". אדם המלווה לעני נחשב כמלווה להקב"ה.

נתאר לעצמנו שהגיע עשיר גדול ונתקע ללא מזומנים ומבקש מאיתנו הלוואה לזמן קצר והוא מבטיח כי תוך תקופה קצרה הוא יחזיר לנו פי כמה, מי יהסס לתת? להיפך, רבים ירצו לזכות בנתינה זו ק"ו כאשר מלך מלכי המלכים מבקש שנסייע לעני כדי שלא ירגיש שפל או בזוי, כי כאשר העני מתבזה יש פגיעה ביציר כפיו של הקב"ה, במיוחד בימים אלו של מנהג ישראל של "קמחא דפיסחא כאשר עיני העניים פרושות אלינו לעזרה, העני שבדרך כלל מתבייש במצבו ובדרך כלל פניו נפולות, על כן חלה עלינו חובה כפולה ומכופלת בהתייחסותנו אליו.

ה"חפץ חיים" זצ"ל בספרו "אהבת חסד" מזהיר עפ"י השו"ע, שצריך להיזהר לתת את הצדקה בסבר פנים יפות ובהארת פנים ולא בפנים זועמות. כן הדין לעניין הלוואה. צריך שלא להנהיג בו מנהג ביזיון חלילה אלא ילוונו בסבר פנים יפות. וכאשר האדם מסייע לעני ומאיר לו פנים – בגלל הדבר הזה "יברך ה' אלוקיך". יהי רצון שבזכות מצות הצדקה ובמיוחד בסבר פנים יפות ומאירות, נזכה לבניית בית מקדשנו במהרה בימינו אמן.

"שבת הגדול"
שבת שלפני חג הפסח נקראת :"שבת הגדול"
הטור בסימן תל' שואל: "מדוע נקראת שבת הגדול"?
מפני הנס שנעשה בו. שכל אחד נדרש להביא שה לקורבן פסח, לקשור לכרעי המיטה. (כידוע שהוא אלילי מצרים) ושאלום המצריים לשם מה זה השה?! והשיבום ישראל: לשוחטו לשם מצוות קורבן פסח. ולא נגעו בהם המצריים לרעה – נס גדול מאד. ומכיוון שי' בניסן ביציאת מצרים היה יום שבת. לכך נקראת השבת הזו "שבת הגדול"

המהרש"ל מביא טעם נוסף: על שם ההפטרה שמפטירין בשבת זו: "וערבה לה'…" המסיימת בפסוק: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" ומכיוון והוא נקרא הגדול נקראת שבת זו "שבת הגדול".

טעם נוסף: ידוע שמליל הסדר מתברכת כל השנה גם ברוחניות וגם בגשמיות. יום השבת מברך את כל השבוע – "כי היא מקור הברכה" ומכיוון שהשבת שלפני ליל הסדר היא הנותנת לו את הכוח האדיר לברך את כל השנה נקראת היא: "שבת הגדול" על שם הכוח הגדול שמעניקה השבת הזו לליל הסדר… ומניין שליל הסדר משפיע ברכה לכל השנה? כידוע ברכת כהנים היא הברכה שמשפיעה לכל עם ישראל יש בה 15 מילים ו- 60 אותיות גם בליל הסדר יש את סימני הסדר שהם 15 מילים המורכבים מ- 60 אותיות…

טעם נוסף:
הקידוש של יום שבת בבוקר נקרא: "קידושא רבא" שפירושו: "הקידוש הגדול". ומדוע נתנו לו חז"ל את השם הזה? הרי הקידוש של ערב שבת ארוך יותר?! והתשובה לכך: שחז"ל לא רצו שיזלזלו בקידוש של יום שבת ולכן בלשון "סגי נהור" קראו לזה "הקידוש הגדול". כן הוא הטעם לגביי השבת הזו: "שבת הגדול" דאגו חז"ל שמא יבואו האנשים לזלזל בשבת זו: ימעיטו במטעמים, יפחיתו במספר החלות ובתבשילי החמץ. כיוון שעוד מעט נכנס החג ומבקשים "לחסל" את החמץ. וכדי שלא יבואו לידי זילזול בשבת זו קראו חז"ל בלשון "סגי נהור" לשבת זו "שבת-הגדול".



0 תגובות