הלוחמים האמיתיים בקורונה הם רק בני התורה • האזינו

    דוד קליגר 2 Comment on הלוחמים האמיתיים בקורונה הם רק בני התורה • האזינו

    בתוכנית 'קירות שקופים' סיפר הרב אברהם ברזילאי על השנאה וההסתה המשתוללת בחוץ ועל הגיבורים האמיתיים שנלחמים בקורונה שהם הם בסופו של דבר ינצחו אותה • האזינו

    7:00
    19.04.24
    חדשות קול חי No Comments on דיווחים זרים: ישראל תקפה שורת מטרות באיראן | מתעדכן

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בתוכנית 'קירות שקופים' מספר הרב אברהם ברזילאי כי לא מזמן ביקשו ממנו מארגון מסויים שעוסק בדוברות וביקשו ממנו לבוא להיות דובר שידברר את הציבור החילוני בתקשורת החילוני והוא סירב, כי הם באמת לא רוצים לשמוע, אבל את הדברים אותם כן רצה לומר אמר בתוכניתו ביום רביעי האחרון!

    רק יצאנו כעת ממערכת בחירות מכוערת שאין כדוגמתה כאשר חלק ניכר ממפלגות השמאל עשו כל מה שרק יכלו כדי להשניא את הדתיים והחרדים על כלל הציבור.
    הם דיברו על – שוויון בנטל, הם דיברו על – חוק הגיוס, הם דיברו על – כסף לסטודנטים במקום לישיבות, הם דיברו על – למכור את המדינה לחרדים, אבל כנראה שכבר עלה חרון אף לפני מלך העולם. אז הוא השבית להם את כל המערכות, אין שוויון בנטל כי כבר אין נטל! הכל מושבת, אין חוק גיוס כי אלפי חיילים כבר בבידוד ואין זמן להתעסק עם זה, אין כסף לסטודנטים – כי כבר אין סטודנטים! כל האוניברסיטאות סגורות, אין מה למכור את המדינה לחרדים כי כבר אין מדינה – היא מושבתת כליל!

    אבל כעת. כעת היא שעת המבחן האמיתית!
    כעת? מיהו הגוף היחידי שפועל בהתנדבות גמורה? הישיבות! בחורים צעירים בני שמונה עשרה, חלקם אפילו קטינים והם מוסרים נפש ללמוד תורה תוך כדי שמירה על כל כללי הזהירות!

    בישיבה של הבן שלי חילקו 500 בחורים לחמישים חדרי שיעורים נפרדים ע"מ שקול התורה לא ידום! בחורים צעירים שהם כבר אחרי שישה חודשי לימוד ברצף של 15 שעות לימוד ביממה. יצא לכם לראות את התמונות מישיבת חברון בירושלים?.. הוציאו את כל ספסלי ביהמ"ד לחצר ע"מ שיוכלו להמשיך ללמוד. איזה סטודנט באוניברסיטה יעשה זאת?! שמעתם על איזו אוניברסיטה שמפזרים ספסלים בחוץ. בקור של ירושלים כדי להמשיך וללמוד את מדעי המדינה? ראיתם סטודנטים שמתחלקים לקבוצות של עשרה רק כדי להמשיך ולדבוק בלימודי המשפטים?.. כולם בורחים לבתיהם ומגיפים את התריסים. שרק לא תבוא להם הקורונה – ושלא תבינו אותי לא נכון – זה מה שנכון לעשות. אבל היכן קולם של כל שונאי היהדות שהתלוננו על כך שהאימהות אצלם שולחות את בניהן לשדה קרב ואילו האימהות החרדיות הפרזיטיות מעדיפות לישון בנחת ביודעם שבניהן ישנים בחדרים ממוזגים – הרחק משטח האוייב.

    אני מזמין אותם היום(!) אליי הביתה! אני מזמין אותם לכל בית חרדי בישראל! לראות את האימהות שבמסירות נפש שולחות את בניהן לישיבה כשבחוץ מסתובב נגיף קטלני מאין כמוהו. אויב בלתי נראה ובלתי נתפס בשום חוש אנושי. ולמה הן עושות זאת? כי הם צריכים ללמוד תורה. כי רק תורה מגנא ומצלא! כי גדולי הדור אמרו שממשיכים ללמוד, אז באמונת חכמים, ממשיכים ללמוד!
    כך הן שולחות את ילדיהן לקו האש הראשון אל מול הקורונה. מצוידים בכלום! בלי שריון ובלי הגנה אווירית. בלי מידע מודיעיני ובלי ליווי מזל"ט, בלי עוצמה טכנולוגית ובלי חיל הנדסה. בלי חמ"ל ובלי כוחות מיוחדים. אני מזמין היום את כל המפלגים בעם, מפיצי השנאה והתיעוב אלינו – החרדים הפרזיטים הסחטנים, לראות איך האימהות שלנו שולחות את ילדיהן לישיבות כשהם אינם מצויידים אפילו באלכוג'ל. גם לא בכפפות לטקס…

    אבל האמת היא שאין לי מה לדבר לשונאי הדת הללו. הם תמיד יבקרו. עוד יאמרו כי האימהות החרדיות מזניחות ומפקירות את ילדיהן! איתם אין לי מה לדבר! אבל אני כן פונה לרוב העם הממוצע. זה שאינו שונא דת אבל באמת אוכל את כל מה שנותנים לו בתקשורת.

    זכרו נא! אמת נמדדת דווקא בשעת מבחן! אלו הם פניהן האמיתיות של הישיבות ושל הלומדים בהן. פנים של לוחם אינם נמדדים דווקא בכתמי אבק השריפה שעליהן, גם לא בצלקות רבות משמעות.

    הביטו על פניהם של בני הישיבות. אלו שנלחמים בקורונה בשביל כולנו – חילונים ודתיים כאחד- אלו שגם כשבצבא כבר מבודדים אלפי חיילים ומבטלים פעולות מבצעיות. – הם, הם עדיין לוחמים. לוחמים במלחמתה של תורה. להם יש דיבור עם מי שברא את הקורונה, להם יש קרבה מיוחדת למי שאמר והיה העולם. למי שהשגחתו ועיניו משוטטות בכל הארץ. והם נמצאים שם בקו האש! אז נכון, פניהם עדינות כל כך, טהורות כל כך, מעולם לא למדו איך ללחוץ על הדק של M16 מעולם לא התאמנו במלחמת גרילה ובלוחמה בטרור. אבל הם מאומנים דווקא היטב בלוחמה עם אויב רוחני. הם גם משתמשים בכוחה הרוחני האדיר של התורה להמית את האויב הבלתי נראה הזה שמרחף איפה שהוא באוויר, חוצה מדינות ויבשות. להם יש גם כוחות מיוחדים להתמודד איתו. זה כח רוחני של תורה. אף אחד לא רואה אותו אבל הוא קיים. הלילה. כשהרחובות שוממים, כשהקניונים חשוכים ורק חתולים מייללים בסמוך לבתי הקפה הנעולים. כשכל עם ישראל נעול בבתים עם שמיכות וכוסות תה מהבילות. הם – הם עדיין שם בחוץ! בשדה הקרב הרוחני. מנהלים מערכה כמעט בלתי אפשרית. בלי חליפות מגן, בלי כפפות ובלי מסיכות. הם עדיין שם, עם ספסלים בחוץ – בקור המקפיא, עמלים להבין עוד תוספות אחד. לפצח עוד רשב"א קשה ולהטות בכל מחיר את כף המאזניים של המדינה הזו עוד קצת לצד הזכות. הם אמנם לבושים בחולצות צחורות, במכנסיים מגוהצות, פניהם נקיות מכל רבב אבל אלו הם פניהם של הלוחמים האמיתיים! הם הגיבורים של כולנו! הלוואי ונזכור גם בסוף המערכה הזו. את עוצמתם, את מסירותם, את הסיכון האישי שלקחו על עצמם ונבין אחת ולתמיד שהחרדים לא משתמטים משום דבר. ונהפוך הוא. גם בשגרה הם לומדים תורה כי היא חייהם ואורך ימיהם ובה יהגו יומם ולילה, בחורף ובקיץ בשפעת ובקורונה הם הכתר האמיתי של כולנו!

    האזינו:



    2 תגובות

    מיין תגובות
    1. 1

      'מסירות נפש' ותורה מגנא ומצלא', אינכם שייכים כאן, אלא אוזלת יד.' פיקוח נפש' זה, הינו איוולת וטמטום, ידידי.

      אף כי תיתכן גוזמא בהשבתת המשק הכוללת, הוא נייר העמדה הננקט ימים אלו. וריבוי חולים מסקטור זה, בין השאר, מעיוורון וציות לכאורה.

      תדיר מזלזלים חלק ניכר מן הציבור בממסד. כופרים בו, אמנם, תובעים טובות הנאה.

      וראוי להפנים, כי אין זו מדינת הלכה.
      והיותו של ציבור נבדל להכעיס, ולא מצדקנות יתרה, סופו שישוב כבומרנג.

      ולימוד התורה, אפשר לו שיתקיים בזעיר אנפין ובין כותלי הבית, בצו השעה. כפי שתפילה, אין הכרח שתתקיים ותעלה לרצון אך בין כותלי קיר הכותל בלבד!

      זעקת החמס, צדקנות, ובלעדיות, לעומת כלל הציבור- טיבו שמעורר אנטגוניזם.

      ככלל, 'תיבת נח' זו של החרדיות כסקטור, הינה כשל לוגי מובהק. שתיבה ויחידת עילית, או 'סיירת נבחרת', הן עניין למעטים ונבחרים. שעה שכל שומר תומ"צ, אין לו קיום, אלא תוכה של תיבת נוח, זו בעלת הצוהר כביכול, הינו מוטעה. גם חיי העניות והסתמכות על שולחן אחרים וטוב ליבה של המדינה ואזרחיה, היה לרועץ. אין הוא אידיאל בעיני עצמו. וודאי שלא לכלל הציבור.

      די לבעלות 'רוחנית' והכרזת הלגיטימציה על ודה הלגיטימציה על סקטורים אחרים, ובדידים מקרב הציבור, אשר אינם לוקים בעיוורון והמה מבורכים בהלך חשיבה וחוש ביקורת.