אילו היו מספרים לכם או קוראים באזנכם את המשפטים הבאים, אני מניח שלא  הייתם מאמינים. לפחות אני לא האמנתי בו, אבל הוא נכון.

"צריך להרוס את חומת ירושלים, היא איננה יהודית. היא נבנתה על ידי סולטן טורקי במאה ה-16. אנו רוצים שירושלים תהיה עיר גדולה. אחת. חשוב לנו הכותל – והוא עומד וקיים. ואילו להריסת החומה יהיה ערך פוליטי עולמי. אז יידע העולם שיש ירושלים אחת ובה אפשרי מיעוט ערבי".

את המשפטים הללו אמר דוד בן-גוריון, באסיפת רפ"י בבית הרופא בירושלים, ב- 19 ביוני 1967, כשבועיים לאחר מלחמת ששת הימים.

הדברים לא התקבלו. גם כיום אחרי  למעלה מ-2000 שנים מאז תקופת מגילת אסתר ו"קבעוני לדורות" על יום משתה בפורים דשושן או פורים בירושלים, החומה עומדת והמנהג בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, לקרוא את המגילה בט"ו באדר.

אפיזודה קטנה בטרם נכנס בשערי העיר שעכשיו חוברה לה יחדיו.

הסופר ש"י עגנון, שלא היה בארץ בזמן המלחמה, אבל סייר בעיר העתיקה ב-25 ביוני 1967, חתם את התגובות בדרכו הישירה: "בן-גוריון אמר הרבה שטויות בחייו, הצעתו להרוס את החומה היא היותר גדולה".

אנחנו יוצאים למסע בתוך העיר המוקפת חומה. המסע לירושלים.

כראוי לעיר המוקפת חומה, גן לאומי מקיף את ירושלים העתיקה, המהווה את הלב ההיסטורי של ירושלים בירת ישראל. הגן בנוי כטבעת הכוללת בתחומה את חומת ירושלים העתיקה ושעריה: במזרח, ערוץ הקדרון וחפירות העופל, שערי חולדה, עיר דוד ומפעלי המים הקדומים. בדרום, הר ציון וגיא בן הינום. במערב, אזור ימין משה, משכנות שאננים ובריכת הסולטן. ובצפון, הגן הצמוד לקיר החומה.

אתר תיירות ראשון מסוגו "המסע לירושלים", מספר את סיפור נדודי העם היהודי, מכל קצוות תבל, עד שובו לירושלים. כל מבקר במרכז יוצא כאן למסלול אישי (על פי ארץ מוצאו), בו עומדים ( בעצם יושבים מול מסכים..) בצמתי ההכרעה הדרמטיים של התפוצה היהודית ממנה הגיע ומקבלים את ההחלטות שקיבלו אבות אבותינו במהלך שנות הגלות הארוכה.

רחלי חדד מורת הדרך שלנו, מספרת ש"המסע לירושלים" עושה שימוש בטכנולוגיה אינטראקטיבית מתקדמת, המשלבת בין למעלה ממאה סצנות דרמטיות וסרטי מידע אנימטיביים, אשר יוצרים הזדהות והבנה עם סיפורו המופלא של העם היהודי.

במשך למעלה מעשר שנים עמל צוות ההקמה על בניית מפת נדודי היהודים בעולם ועריכת תחקיר מעמיק על כל אחת מתפוצות ישראל, שבעקבותיהם נכתבו תסריטים דרמטיים הפותחים צוהר אל חייהם של יהודים בכל שנות הגלות ובכל קצוות תבל – האתגרים, התלאות והגעגועים התמידיים לירושלים ולארץ ישראל.

כדי להגיע למידע, הוכנו 63 "ספרי תפוצה" כשבכל ספר הסיפור המלא של תולדות היהודים מהגעתם ועד צאתם מאותה תפוצה, צוות קבוע של 17 אנשים ליווה את הפרויקט מתחילתו ואליהם הצטרפו מאות בעלי מקצוע שונים (אוצרים, תחקירנים, תסריטאים, במאים, מתרגמים, מגיהים, עורכים ועוד עשרות בעלי נוספים), צולמו 128 דרמות תקופתיות בהשתתפות למעלה מ- 420 שחקנים וכ- 700 ניצבים להם נתפרו 420 תלבושות ייחודיות.

הסרטונים עוסקים בנדודים לירושלים מ-9 ארצות מוצא: מערב אירופה, מזרח אירופה, המסלול הפרסי-עיראקי, צפון אפריקה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, הודו, תימן אתיופיה ומסלול ארץ ישראל.

למדנו? השכלנו? יצאנו לתוככי העיר. גם אל  וירוס הקורונה נגיע תכף.

מסע בירושלים הנבנית, הוא מסע לירושלים "מחורבותייך אבנך" כפי שאומר הנביא.

רחוב חב"ד בעיר העתיקה, הוא עוד אחד מרחובות השוק המובילים מחד לרובע היהודי ומאידך לכותל המערבי.

שוק ססגוני, צבעוני, תיירותי מאד (אל תתפתו לקנות מאום שם), לא הכי נגיש אבל מהווה דרך מהירה לשריד בית מקדשנו.

עד לפני זמן לא רב אפילו מספור לא היה לבתים שלא לדבר על שלטי הכוון והסבר.

עכשיו הכל משתנה. החברה לפיתוח ירושלים, שילטה וסימנה את הבתים, הוסיפה מספרים, מתכננת את שיקום המזרקה הישנה ברובע הנוצרי ובעיר מפתחת את גגות העיר העתיקה תחת הכותרת "גגות השוק" שהוא הוא שמה של הטיילת שנמצאת מעל לגגות השוק בעיר העתיקה. ענר עוזרי, מספר לנו תוך דילוג על הגגות שזהו השלב הראשון של הטיילת ועתה החברה לפיתוח ירושלים, מבקשת לבצע את השלב השני.

מטרים ספורים משם ירדנו לרחוב הגיא ברובע המוסלמי. בית כנסת מפואר, דומה ומזכיר את בית הכנסת החורבה הוא בית הכנסת אוהל יצחק, על שמו של הרב יצחק רטסדורפר, מראשי חסידות בעלז בארץ ישראל.

בית הכנסת נבנה בשנת  לפני 110 שנים  ננטש בפרעות תרצ"ו, שוחזר ושוקם מעל חפירות  המתוארכות לימי הבית השני. בחפירות שנערכו ברחוב התגלו כלים עתיקים עשויים חרס, שרידי אבנים וחפצים מימי הבית.

אתרי הרובע היהודי

בעוד אנו מסיירים בפתחה של בעיר העתיקה, אי אפשר לפסוח על אתריה של העיר בימים אלו.  הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, מהווה מקום אידיאלי לביקור, גם אם לא מתוכנן מראש, הזדמנות להתבשם מאווירה המופלא של העיר והמגוון העצום של האתרים ההיסטוריים שמציע הרובע.

חשוב לציין שרבים מהאתרים ההיסטוריים שברובע פתוחים לקהל הרחב ללא תיאום , ביניהם: הקארדו הפתוח והסגור, תערוכת התמונות במוזיאון "המאבק על הרובע", החומה הרחבה, טיילת הגגות, ארבעת בתי הכנסת הספרדיים, ועוד.

טיילת החומה: פלאש 90

הטיול והשיטוט בסמטאות הוא הזדמנות "להחליף אוויר ולהתבשם מאווירה", להיחשף לנופיו הייחודיים של האזור, לגלות סמטאות ציוריות וחבויות… וממש על הדרך, להתרשם מקרוב מפרויקט בניין בית כנסת החורבה אשר עמד בשיממונו מאז נפילתו של הרובע בתש"ח ונבנה מחדש.

זוכרים את וירוס הקורונה המסתורי?

נחזור לירושלים שבימי חזקיהו. אנשי הדור לא החשיבו את הנסיבות שהביאו לנסיגתו הפתאומית של הצבא האשורי. לנו כיום, כשמדברים על ניסים, חשוב  שנזכור זאת כנס הראוי להנצחה. הנס הוא, שסנחריב נאלץ להפסיק את המלחמה באופן פתאומי (ומסיבה שלא נשתמרה) ולחזור אל אשור מבלי שהמסע יסתיים בכיבוש ירושלים ובכניעה סופית של חזקיהו.

תשועת ירושלים בימי חזקיהו היא ציון דרך חשוב בתהליך הארוך והממושך של עלית מעמדה של ירושלים מעיר יבוסית בראשית ימי מלכות דוד ועד לבירה הנצחית של עם ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. האמונה בחסינות ירושלים נסמכה בין השאר על התיאור שהתהלך בעם בדבר הצלת ירושלים מידי סנחריב באורח נס.

רחלי חדד מנהלת ההדרכה בקרן למורשת הכותל אומרת שוהוא נסמך, ככל הנראה, על הכתוב "הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו" (מל"ב י"ט,). היתה זו נסיגה פתאומית של סנחריב ממצרים כאשר בתחילה המחנה האשורי נאלץ לסגת לאחר שעכברים כירסמו את הקשתות ואת המגינים והצלת ירושלים היתה לאחר שנגיף מסתורי הרג בין לילה כ-180,000 מלוחמי סנחריב בעודם צרים על החומה.

"לָכֵן, כֹּה-אָמַר ה' אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר… בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-יָבֹא, בָּהּ יָשׁוּב; וְאֶל-הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא, נְאֻם-ה'  וְגַנּוֹתִי אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, לְהוֹשִׁיעָהּ–לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף; וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מתים" ( מלכים ב' י"ט)

נס פורים, נס בערים המוקפות חומה ונס שלא הרסו את החומות. עכשיו אנחנו יכולים לסייר בתוכן.

העיר העתיקה: פלאש 90