עשרות מתנדבי זק"א התכנסו לסעודת מצווה במוצאי ז' באדר ושמעו את סיפורו של הקדוש יוסף דב וייסמאן הי"ד

    בנצי לייזרוביץ No Comments on עשרות מתנדבי זק"א התכנסו לסעודת מצווה במוצאי ז' באדר ושמעו את סיפורו של הקדוש יוסף דב וייסמאן הי"ד

    מתנדבי זק"א מחוז ירושלים התכנסו במוצאי ז' באדר לסעודה יחד עם רבני הארגון ומנהליהם. במהלך האירוע שמעו המתנדבים על סיפורו של הקדוש יוסף דב וייסמאן שביום זה חל יום הירצחו

    9:52
    29.03.24
    הרב אהרן לוי No Comments on מלכודת גיוס החרדים \\ פרשת צו עם הרב אהרן לוי

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    יום ז' באדר יום פטירת משה רבינו רעיא מהימנא נקבע ליום צום לאנשי חברה קדישא ואנשי זק"א המתעסקים בכבוד המת. במוצאי הצום התקבצו עשרות מתנדבי מחוז י-ם לסעודה בה הושמעו דברים והלכות הנוגעים לכבוד המת.

    בארוע השתתפו הגאון רבי אביגדור נבנצאל שליט"א רב ומורה הוראה של ארגון זק"א. הרב דביר מרבני הארגון, מפקד זקא מחוז י-ם ר' בן ציון אוירינג, ומתנדבים.

    ר' גדליה שיינין מוותיקי המתנדבים שפתח את שורת הנאומים אמר: "אנחנו אנשי זק"א המתעסקים בכבוד המת זכות גדולה היא לנו, ולא לחינם אנו מתאספים ביום פטירת משה רבינו, שממנו אנו לומדים מהו כבוד המת והתעסקות בכבודו של המת. הוא שקבר את אחיו והתעסק עמו בקדושה ממנו למדים אנו את עניין זה".

    הרב שיינין הוסיף "כעת זה מוצאי ז' באדר וליל ח' באדר. ח' באדר זהו התאריך שבו נרצחו הבחור יוסף דב וייסמאן הי"ד והרה"ח כתריאל בלומנפלד הי"ד. הם נרצחו בפיגוי שהיה בקו 39 ברחוב צפניה שכונת גאולה בי-ם בשנת תשל"ח. סיפור מדהים עומד מאחורי הירצחו של הבחור וייסמאן. יוסף דב וייסמאן היה בן להורים ניצולי שואה שגרו בת"א. בנם יוסף דב למד בישיבת חברון בשכונת גאולה ואחכ שנה אחת בגבעת מרדכי. ביום זה ח' באדר הוא נסע לחבר שלו לאופר שהתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת. הם היו חברים טובים מהישיבה. כשהגיע לבית של חבירו ראה על השולחן ספר על וידוי ובתוכו ראה דף מיוחד לסדר של וידוי שאומרים עם אדם שהולך למות ח"ו. הוא שאל את חבירו מה זה? חבירו ענה לו שיש לו שכן בגדר שכיב מרע וכל ערב הוא עולה אליו ואומר איתו יחד את הוידוי".

    "יוסף דב וייסמאן עבר על זה מס' פעמים בעיון רב ואף אמר את הוידוי הזה. לאחר זמן עלה על אוטובוס קו 39 לחזור חזרה לישיבה. האוטובוס נכנס לרחוב צפניה אך לא עצר בתחנה כי היה מלא בנוסעים ולכן עצר קצת לאחר התחנה. הנהג פתח רק דלת אחורית והאברך כתריאל בלומנפלד עלה מהדלת האחורית. הנהג המשיך קצת בנסיעה ואז ארע הפיצוץ בתוך האוטובוס. הבחור יוסף דב וייסמאן שישב צמוד למטען נהרג וכן האברך שעלה רגע לפני- מהדלת האחורית. בפיגוע הזה כ – 40 איש נפצעו. השמועה על הירצחו של הבחור היכתה בהלם את בני הישיבה, ישיבת חברון.

    "אני [גדליה שיינין] שהכרתי אותו טוב, הוא היה ישן ואוכל אצל הוריי שגרו בסמיכות לישיבה, קראו לי לזהות אותו. אכן זיהיתי אותו עם הרב דביר. הלוייה יצאה מישיבת חברון. אביו כאמור ניצול שואה הספידו בבכי רב "יוסף איננו ואני אנה אני בא. טרוף טורף יוסף".חשבתי שבאתי לארץ ישראל להמשיך דורות הלאה, אך הכל נגדע. אני אומר תודה לה' על 24 שנים של פיקדון ומתנה. שומר פקדון שפשע- חייב. כנראה שלא שמרתי טוב על הפקדון. הנני מבקש מחילה ממך בני יוסף שלא יכולתי לשמור עליך טוב, ולא בזדון אלא בשגגה".

    הגה"צ ר' מאיר חדש שהיה משגיח בישיבת חברון ניסה להספיד אך רבע שעה בכה בכיות נוראיות ואמר שלא יכול להספיד.[ ירד ולא הספידו].

    ר' אברהם פרבשטיין מראשי ישיבת חברון אמר עם הערבים הפורעים יש לישיבת חברון חשבון בארועי תרפ"ט.

    ר' גדליה שיינין סיפר את הסיפור הבא כמפעים: "יום לפני שנרצח בפיגוע , לא היה לי מקום לשבת בתוך בית המדרש , יוסף דב הכיר אותי כי היה אצלינו בבית הרבה, הוא ישב 2 ספסלים לפני ארון הקודש, אמרתי לו שאני רוצה את המקום שלו. הוא ענה לי: " כשאני אעזוב את הישיבה תקבל את המקום שלי" [הוא לא אמר לי כשאתחתן אקבל את מקומו אלא כשאעזוב] למחרת הוא נהרג בפיגוע סמוך לישיבה. החברותא שלו אמר לי לאחר הלוייתו – מצווה לקיים דברי המת , המקום שלך".

    בחדר שהוא ישן בחורים פחדו לישון על המיטה שלו. הוציאו את המזרון החוצה ובתוך המזרון הין הריפוד לספוג מצאו מכתב שנראה כעין צוואה לפי הכותרת על המכתב. הלכו לשאול את הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל ואמר לראש הישיבה לפתוח. פתחו ואכן היה שם צוואה , הוא כתב להוריו דברים מרגשים , וכן פירט למי חייב כסף קצת באזור הישיבה וביקש שישלמו את זה. זהו סיפורו של הקדוש יוסף דב וייסמאן שהיום לפני 42 שנה נרצח. אנו מתנדבי זקא גאים וזו זכות לנו להתעסק בכבוד המת ולהביא כל אדם לקבורה.

    הגאון ר' אביגדור נבנצאל שהטריח את עצמו על אף גילו המופלג לבוא לכינוס, אמר למתנדבים "עבודת הקודש שאתם עושים, מנהלי הארגון ורבניה שבאים לברר ולשאול על כל פרט , שאלה ובעיה הלכתית שמתעורר, זו זכויות שלכם לעתיד לבוא. מצינו אצל בני קורח שרצו להתעסק לאחר פטירת נדב ואביהוא אבל אצלם זה לא היה לשם מצוה אלא למחלוקת. שתזכו הלאה להמשיך ולקדש שם שמיים ברבים".

    הרב דביר שיבח את מנהלי זקא ששומרים ומתעסקים בכבודו של המת בכל פרט ויהא הפרט הקטן. נושא שבת אצל מתנדבי זקא הוא נושא חמור שלא מחללים עליו את השב. הרבה הלכות יש בכבודו של המת ואנשי זקא יודעים את ההלכות הברורות.

    לאחר מכן שרו שירי רגש והמתנדבים יצאו בתחושה עילאית של התחזקות במעשי חסד של אמת.



    0 תגובות