מעבר לאתר המותאם




1

הקמיע המוצלח – פרשת תרומה \\ הרב נהוראי משה אלביליה

הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on הקמיע המוצלח – פרשת תרומה \\ הרב נהוראי משה אלביליה

מהו הקמיע לאדם המונח במצוות הצדקה? ומדוע הוכיח הרב את העשיר?

0:46
06.07.20
דוד קליגר No Comments on חתן ההלכה העולמי לשנת תש"פ: הרב ישראל אלפסי • צפו ברגעי השיא

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

בפרשת השבוע מצווה הקב"ה את משה רבנו לבקש מעם ישראל את נדבת ליבם לנדבת המשכן, "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי", תרומה לדבר קודש, מקום שיהיה בו השראת השכינה, לעם ישראל, ולא רק לדורותם.

ומסביר רש"י הקדוש שמילת "לי" הנכרת בפסוק באה לומר שלא תעשו את נדבותיכם למטרות אישיות אלא לשמו של הקב"ה, "לי לשמי",שמעשיכם יהיה בהם קודש והשראת השכינה, ולפעמים אפילו תרומה פעוטה כמו צדקה לעני, לפעמים פעולה כזאת פעוטה יש לה שכר עצום בשמיים לאין ערוך.

והיכן מצאנו זאת?

כותב הזוהר הקדוש (פרשת לך לך,שם) יסוד עצום ונפלא בענין הצדקה לעני וז"ל : "כיון שהתבשר אברהם ביצחק מה כתוב ? "ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום", ר' אלעזר אמר בוא ראה כמה נוהג הקב"ה טובה עם כל הבריות, וכל שכן לאותם שהולכים בדרכיו שאפילו בזמן שרוצה לדון את העולם הוא גורם למי שאוהב אותו לזכות בדבר עד שלא יבוא הדין לעולם, ששנינו בשעה שהקב"ה אוהב את האדם שולח לו דורון, ומיהו ? העני, כדי לזכות בו, ומכיון שזוכה בו הוא מושך עליו חוט של חסד, שנמשך מצד הימין ופורס על ראשו ורושם אותו , כדי שכשיבוא הדין לעולם , אותו המשחית יזהר בו ומרים עיניו ורואה אותו ורושם, ואז מסתלק ממנו ונזהר עליו, משום כך מקדים הקב"ה במה שיזכה וכו' וכו', כמו זה בן אדם שזוכה בצדקה עם בנ"א, בשעה שדין שרוי בעולם, הקב"ה זוכר לו את הצדקה שעשה, משום שבכל שעה שזוכה בן אדם כך נכתב עליו מלמעלה, ואפילו בשעה שדין שורה עליו, הקב"ה זוכר את אותו הטוב שעשה וזכה עם בני אדם, כמו שנאמר (משלי יא) "וצדקה תציל ממות", ומשום כך הקדים הקב"ה לאברהם כדי שיזכה ויציל את לוט", עכ"ל. 

ועוד דבר נפלא מגלה לנו ר' חיים פלאג'י זיע"א בספרו "צדקה לחיים" (מערכת דלי"ת, אות קיט) וזה לשונו: "כתב הרב מאיר עיני הגולה (הרב חיד"א) בספר מורה באצבע (סימן א' אות יג): "מאוד יזהר בצדקה בזמן הזה, כי היא העולה במקום קרבן, ומכפרת גם על המזיד עכ"ל, ואנכי עבדו מוסיף על דבריו, וביותר יש להרבות צדקה בדורות הללו כי נתמעט השפע, ואינן נמצאים פרוטות, כי כלתה פרוטה מן הכיס, והנותנים נתמעטו, והעניים נתרבו, ויוקר השערים בשער הגבוה, כי בודאי דהאדם המשתדל להיות לו בחיקו מעות מפוזרות כדי ליתן לעני אשר יזדמן, ידע נאמנה כי שכרו גדול להחיות לב נדכאים, ויחשוב לדון בדעתו, דאם הורגל באבק לנחיריו (טבק של ימינו), או במעלה עשן לפיו, כשם שלא יוכל לסבול, ואפילו עשיר גדול יבוא לשאול מאחר, ונותן דעתו לעשא באפונדתו (בחליפתו) התיבה של טאבקיירה (טבק, כנראה בלשון לאדינו) ככה יעשה לישא עליו פרוטות לעני, ויהיה לו לשמירה מכל פגע רע, יותר טוב מכל הקמיעות שבעולם. (!!!).

עתה כאשר אנו נמצאים בתוככי חודש אדר המופלא ומתקרבים בצעדי ענק אל עבר חג הפורים עת אשר ענין הצדקה הוא אחת מהמצוות העיקריות של היום: "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים", נקח את הדברים הללו אל ליבנו, אפילו כשהחזקת כמה שקלים אצלך בכיס או בארנק ומישהו בא לבקש ממך צדקה ונתת לו בחפץ לב כמה שהיה ביכולתך באותם רגעים, והוספת אפילו איזה מילה טובה מעצמך, הצדקה שלך גדולה יותר מכל הקמיעות בשבעולם, כי זו גם מתנה שנשלחה במיוחד אליך מריבונו של עולם, וזה מעשה קודש הגדול ביותר שיכול להיות, שאם אדם לפעמים מרגיש עצמו שחנן אותו הקב"ה בכסף, לא בכדי זה קרה, אלא בשביל שתתן לעני ואל תשאיר את הממון הזה שבדרך לא דרך אמור להגיע אליו דווקא ממך, כי ככה גזר ריבונו של עולם !!!, ועליך לקבל זאת.

ותמיד אנו צריכים לזכור שעני ועשיר זה לא רק בכסף…

כמה זה חשוב !!! 

ובמעשה הצדקה סיפר הגה"צ מו"ר חכם בן ציון מוצפי שליט"א (דורש ציון, חומש שמות עמוד תצח'):

מסופר על אחד הקדמונים, שהיה בעירו עשיר גדול שהיה נותן צדקה אבל לא כמו שצריך.

יום אחד בא אל הרב אחד מבני העיר, עני מרוד, ותינה לפניו את צרתו: "בתי הגיעה לפרקה ועלי להשיאה, ואין בידי אפילו פרוטה אחת, מה אעשה?".

אמר לו הרב: "הרי בעירנו מתגורר עשיר פלוני, פנה אליו".

"פניתי אליו", אמר העני, "ונתן לי בקושי, מעט מאוד".

"אם כן", אמר הרב, "בא נלך אליו שנינו יחד".

הלכו שניהם לבית של העשיר. העשיר הבחין דרך החלון ברב העיר מתקרב לביתו, יצא לקראתו ואמר: "כבוד הרב, ברוך הבא בצל קורתי, במה זכיתי?".

הרב נכנס והתיישב בסלון המרווח: "שאל העשיר: מה הרב שותה? קפה? תה?".

אמר לו הרב: "אותי לא מעניין כלום עכשיו. באתי עבור העני הזה שצריך לחתן את בתו, ואין בידו האמצעים שדרושים לכך".

"אבל כבר נתתי לו. מדוע הוא בא עוד פעם ?" תמה העשיר.

"נכון", אמר הרב אבל, "אבל זה לא מספיק".

כעת ביקש הרב מהעני שיציג לפניו את את פירוט ההוצאות המינימליות ביותר הנצרכות לחתונה, החשבון הסתכם בכמה עשרות אלפי ₪.

פנה הרב לעשיר ואמר: "תן לו את כל ההוצאות!".

העשיר התחיל להתפתל. שאל אותו הרב: "יש לך מראה בבית?".

אמר העשיר: "כל הבית מלא במראות".

"לך עמוד ליד הראי", ביקש הרב, והעשיר עשה כדבריו. נעמד מול הראי.

שאל אותו הרב: מה ראית בראי?".

"ראיתי את עצמי", ענה העשיר.

שוב בקש ממנו הרב לעמוד ליד החלון ולהסתכל מבעד לשמשת הזכוכית ברחוב הלך העשיר והסתכל.

שאל הרב: "מה ראית מבעד לחלון?".

  • ראיתי כמה אנשים עוברים ושבים ברחוב".

אמר לו הרב: "שים לב! הראי גם הוא עשוי זכוכית. ההבדל היחיד שבין הראי לזכוכית הפשוטה של החלון, הוא שאת הראי ציפו בשכבת כסף דקה, וראו זה פלא: שכבת כסף זו – גורמת לאדם לא לראות אחרים, רק את עצמו. בלעדיה, נתן לראות מבעד לזכוכית גם אנשים אחרים…

הכסף גורם לאדם להיות אנכי, לראות רק את עצמו ולא לחוש בצער הזולת, לא להכיר בצרכיו!".

המשיך הרב ונתן לו מוסר: "אתה חושב שהכסף הוא שלך, אבל ביום אחד עלול כל רכושך להלקח ממך. יכולים לבוא הפקידים הקשוחים ממס הכנסה, דבר ראשון להכניס אותך לכלא, ודבר שני לחלוט לך את כל הרכוש. במקביל, עלולה להתרחש באופן פתאומי הפיכה צבאית במדינה, והממשל החדש יחרים לך את כל הרכוש, או שלפתע תגלה שההוא שהשקעת אצלו עשה לך "עוקץ", נעלם עם כל כספך, ולא נודעו עקבותיו, ולא רק לך הוא עשה את זה אלא לעוד שלושים איש… לכן כדאי לך לנצל את הממון כל עוד הוא ברשותך, ולתת ממנו צדקה ביד נדיבה!".

אם אנו רוצים זכויות בענין הצדקה, שנזכה בעז"ה לאמץ זאת תמיד.

המאמר נכתב לרפואת:

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

דוד בן שמחה הי"יו.

יפה בת זוהרה תחי'.



0 תגובות