העוסק ב'אש התורה' מונע מעצמו 'אש מלחמה' וגם 'אש גיהנום'. התורה נמשלת לאש, וכמו שנאמר 'הלא כה דברי כאש נאום ה', ולפי זה מבאר רבינו האור החיים הקדוש, לכן כשבני ישראל רפו ידיהם מדברי תורה בא עליהם עמלק למלחמה, מידה כנגד מידה, אש כנגד אש.

לכן בחר משה רבינו דווקא ביהושע, ואמר לו 'צא הילחם בעמלק' כי יהושע העידה עליו התורה שאין בו ביטול תורה, כמו שנאמר 'לא ימיש מתוך האוהל' שלא מש מאהלה של תורה וכל היום והלילה עסק בתורה, ואין ראוי לצאת למלחמה אלא יהושע, וציוה עליו שיבחר עוד צדיקים כמוהו שלא ביטלו תורה, ואכן בכוחם ובזכותם נצחו במלחמה.

והטעם שהתורה נקראת אש, כי היא מצרפת ומטהרת את הנפש ככבשן האש, והיא עושה את פעולת הזיכוך והצירוף לצדיקים, כמו שעושה הגיהנום לרשעים.

ואדרבה כוח האש של התורה יותר חזקה מכוח האש של הגיהנום, ומי שזיכך את נשמתו באש התורה, אינו צריך לזיכוך של הגיהנום.

ונאמר במדרש שהשר של הגיהנום צועק 'אין לי חפץ בצדיקים' כי אש התורה של הצדיקים יש בכוחה לכבות ולהתיש את כוח האש של הגיהנום.

[אור החיים בשלח פרק פרק יז פסוקים ח' ט', בחוקותי פרק כו פסוק טז]