מעבר לאתר המותאם



"אני המיינסטרים החרדי": 'פרופיל' עם יעקב מרגי

עמית דניאל No Comments on "אני המיינסטרים החרדי": 'פרופיל' עם יעקב מרגי

פרופיל: אפרים דוד יוצא בעקבות נבחרי הציבור החרדיים ומתחקה אחר סדר יומם ופעילותם | אורח ראשון: יו"ר ועדת החינוך, חבר הכנסת יעקב מרגי

0:08
29.03.20
שלמה ריזל No Comments on גורם אמריקני: חיזבאללה עיראק מתכנן לתקוף את כוחותינו

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

הוא עבד בכור הגרעיני, הוציא ספר חידושים על פרשיות השבוע, כתב שירים, שאחד מהם גם מצא את דרכו לרדיו, התחיל בפעילות תורנית וחברתית עוד לפני שש"ס הוקמה והיום הוא בא לדבר על הכל. על הרגע שבו התחיל, על הדרך הארוכה מהשטח למשכן הכנסת ועל מערכת החינוך אותה הכיר מקרוב בארבע השנים האחרונות.

פרופיל עם יעקב מרגי | מגיש: אפרים דוד.

תחקיר: עמית דניאל | עריכה וסאונד: משה קאהן, ישי נויימן, ישי פופובסקי ומנדי אור.

"מפריעים לש"ס להגיע לפתרון הסמינרים"

השבוע ב"פרופיל": אפרים דוד יצא בעקבות יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת יעקב מרגי, המייצג את סיעת ש"ס בכנסת מאז שנת תשס"ג. מרגי סיפר על הניסיונות לשנות את המצב הקיים בסמינרים האשכנזיים, בחלקם הלא מבוטל קיימת אפליה המכוונת נגד בנות ספרדיות. "מפריעים לש"ס להגיע לפתרון הסמינרים", קובע מרגי. "שיטת התקצוב של משרד החינוך בגילאי היסודי זה על פי כיתה ובתיכון זה לפי ראש. הציבור הספרדי טוב לתקן כיתה ושם אין בעיות אבל בתיכון מה שהיה טוב ביסודי פתאום לא מתאים. כשאתה בא לפתוח יסודי לא רוצים לתת אישור כי זה יסכן את בית הספר השני. משרד החינוך מפריע ואנחנו ניאבק בו. ניאבק ונצליח. אנחונ נקים בשנים הקרובות עוד הרבה בתי ספר ספרדיים וכך נפתור את הבעיה".

חבר הכנסת מרגי מספר כי מבחינתו, ההתקדמות המשמעותית בנושא הגיעה רק בארבע השנים האחרונות. "שיבוץ הוא לא פתרון אבל הוא מצמם את הבעיה. אנחנו רוצים גם לפתור אותה ונפתור אותה", מבטיח.

בנוגע ליחסי הציבור החרדי עם מערכת החינוך, אמר מרגי: "הפחד מהמדינה מוצדק אבל מוגזם", אמר מרגי והסביר: "יש זרמים בחינוך – יש מוכש"ר יש רשתות חינוך ויש ממלכתי על גווניו. לרשתות החינוך החרדיות יש עצמאות מסוימת אבל הם תחת הסכם פיקוח של המדינה. הם לא עצמאיים 100 אחוז. מתקיים דיאלוג עמוק בין משרד החינוך לבין רשתות החינוך החרדיים אל המעיין והחינוך העצמאי".

"ניאבק" | מרגי | צילום: ישי ניימן

מרגי ממשיך ואומר: "אנחנו עבדנו קשה. בעבר המדינה היתה קנאית לאוניברסליות והיא איבדה את החברה החרדית גם בגיוס. היום הם מבינים שזו בעיה שלהם. זה שהיום רוב רובם של הבנות החרדיות הולכות להוראה זה לא לטוב למדינה. המדינה רוצה שיהיו יותר בתחומים נוספים. היום יש לה אינטרס לשלב את החברה החרדית. החברה החרדית תורמת ואם לא יפריעו לה היא תתרום יותר. המדינה רוצה אנחנו צריכים להפסיק לפחד", עם זאת, מסייג מרגי, "להגן על ההבנות עם ההסכמים, לא ללכת עיוורים משום שלא כולם בפקידות עם כוונות טובות".

"חוזר מהכור הגרעיני ומארגן שיעור תורה במקלט"

"הייתי בבאר שבע ועבדתי בכור", מספר מרגי על שנותיו הראשונות בפעילות הציבורית. "לפני שש"ס קמה החלתי בפעילות בשכונה שלי. ראיתי את הבעיה והקמתי בית מדרש. נכנסנו למקלט ציבורי, ארגנו מפגשים חברתיים והתחלנו לעזור מבחינה חברתית גם. פעילות מקומית", הוא אומר. על העבודה בכור, הוא מספר: "בכור הגרעיני עבדתי כמו שיכולתי לעבוד בכל מקום. השתחררתי משירות צבאי כחרדי ורציתי לעבוד בשירות המדינה ובסיעתא דשמיא הקב"ה כיוון אותי לשם. זה עזר לי לעצב את עצמי ותרמנו מה שתרמנו לצביון של העובדים שם".

"גם כשהייתי בכור הייתי ממשיך משם לבית המדרש. זו היתה תקופה של מהפכה היינו מארגנים כנסים, סמינרים. היינו ממלאים בתי קולנוע. זו היתה תקופה שזר לא יבין את זאת. היה רצון אדיר של הציבור. אם סבתא היתה רואה אברך ברחוב היא היתה מתרגשת כמו שספר תורה עובר ברחוב. כשרות מהדרין באיזורי פריפריה היתה נדירה, אם בכלל. אלו היו מושגים אחרים", נזכר מרגי.

מרגי מספר על שינויה של תנועת ש"ס מאז הקמתה וטוען: "עברנו תהליכים מתחייבים. לא דומה מפלגה קטנה למפלגה גדולה. אבל הכיוון אותו כיוון. כשהילד שלך בכיתה א' אתה מלמד אותו דבר אחד, אבל כשהוא מתקדם ומגיע לכיתה ז' אתה מלמד אותו משהו אחר. פעם המטרה היתה להחזיר את מנגינות השבת לבתי ישראל, היום כל בית עושה קידוש".

"ליל הסדר שלי ושל גפני שונה. לי יש ראיה של כלל ישראל"

"תתאר לך, שתפיסת העולם היתה כמו שרוצים לראות את ש"ס", הוא מתייחס לאלה שמנסים לייחס לך תדמית פחות תורנית, "עם ירידת הדורות, הבנים שלנו היה בחוץ". אך, בכל זאת, כשהוא נשאל על ההבדל בין ש"ס לבין האחות החרדית בכנסת – מפלגת יהדות התורה – הוא עונה, נחרץ מאי פעם, "ההבדל ניכר והשוני משמעותי ומהותי. כשאני יושב בליל סדר וגפני יושב בליל הסדר אנחנו לא רואים אותו דבר. לי יש אחים עם גוונים רבים מהציבור בישראל, אצל גפני הכל נראה אותו דבר. אמרתי פעם לגפני, אני מהמיינסטרים החרדי אבל אנחנו לא אותם חרדים. התפיסה החרדית הלקאסית היא השטייטעל. היהדות הספרדית מסתכלת על כלל ישראל. התפיסה של מרן הרב עובדיה היתה כלל ישראל".

"יש לי השקפה טהורה ואני יודע איפה החולשות שלי. אני חרדי. אני יודע שבתוך עמי אני יושב ויש לי ראיה ממלכתית", אומר מרגי. לפני עשר שנים יעקב מרגי צירף את ש"ס, בברכתו של מרן רבינו הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, להסתדרות הציונית. "גפני רצה לעשות קריעה", הוא נזכר ומיד קובע, "גם היום היינו מצטרפים".

"אני המיינסטרים החרדי" | צילום: ישי נויימן

מרגי מסביר: "ההצטרפות להסתדרות הציונית היא להציל מזוטו של ים. אנחנו נשארנו בגלות, הקמנו מדינה והיינו צריכים תרומות מיהדות העולם. הפקרנו את הזירה הזו לרפורמים. פגשנו סטודנטים בקמפוסים בארגנטינה. אמר לי סטודנט בתפוצות 'עד הפעילות שעשיתם, זה שהייתי יהודי גרם לי לסבל, חטפתי קללות ורדיפות. היום אני גאה ביהדותי'. היינו מביאים אותם לשבוע בארץ. הם הפכו להיות שגרירים שלנו. בלוס אנג'לס עמדה מישהי לכבוד זה שבאנו ואמרה שבזכות הפעילות של הרב המקומי, שבוע לפני חתונה עם מוסלמי היא ביטלה את החתונה".
"בשואה, להבדיל, איבדנו כל יום יהודים. בגולה אנחנו מאבדים כל יום יהודים", אמר מרגי.

אך למרות דבריו הנחרצים, לא העביר ביקורת חבר הכנסת מרגי על פעילותם של חברי "יהדות התורה", ואמר: "כמו שאני לא רוצה שיבקרו את הדרך שלי כך אני לא מבקר אותם".

"מרן אמר לי: הזמן שלך כבר לא רק שלך. כשאתה מועל בו, אתה מועל בציבור".

במהלך התכנית התלוונו לחבר הכנסת יעקב מרגי בבית העלמין סנהדריה. על קברו של מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, מרגי נראה אחרת. הטון שונה וההתרגשות ניכרת בפניו. "התחושה היא כמו להגיע לציונו של אבי ע"ה" הוא אומר.

על הקשר בינו לבין מרן, הוא מספר: "היה לי קשר עם מרן עוד לפני הקמת ש"ס. היתה לנו תחלופת מכתבים שהתחילה בשנת '78. החיבור שלי אליו התחיל כשהייתי מאזין לפינת ההלכה שלו ברשת ב'. הוא היה עונה למאזינים ושם התחברתי. כתבתי לו שאלות סביב 'יחווה דעת' ואז התחיל 'יביע אומר'", ולמרות הקשר שהתהדק עם השנים, מרגי מספר, "המרחק היה תמיד. הדיסטנס. הוא ענק שבענקים".

קשר משנות ה-70. מרגי על ציון מרן הגר"ע יוסף זיע"א | צילום: ישי נויימן

מרגי משתף אותנו ברגע השיא של חייו שאותו לא ישכח. "אני לא אשכח את הרגע שאחרי תפילת שחרית מרן קורא לי ואומר לי 'תעלה למעלה'. אני עולה, יושב על המיטה שלו והוא ממנה אותי למנכ"ל המפלגה והוא אומר לי 'מהרגע הזה, הרגל שלי זו הרגל שלך, הפה שלי זה הפה שלך, כל מה שאתה עושה, אתה עושה בשמי'. ואז הוא פונה אלי ושואל 'מה אתה מתכונן לעשות עכשיו' אני מתחיל להסביר לו על התארגנות וארגון השטח והוא אומר לי 'לא, סע מדן ועד אילת ותשמע מה הציבור צריך'. זה גדול דור. זה מראה איפה הוא מונח. זה מנחה אותי. אני הפה והכתובת של הציבור וזו המחויבות", מתרגש מרגי.

"באותו מעמד", נזכר מרגי, "מרן הוסיף ואמר לי דע לך, מרגע זה הזמן שלך הוא לא לרשותך. הזמן שלך הוא של הציבור ואם אתה מועל בזמן שלך, אתה מועל בציבור. זה דרך חיים. גם הוא היה כזה".

אני שם לב שחבר הכנסת יעקב מרגי לא יוצא מבית העלמין וממשיך בין השבילים. אני מתחקה אחר צעדיו עד שהוא נעצר סמוך לקברו של ידידו הקרוב, השר לשעבר דוד אזולאי ז"ל. "חשוב לדעת שהיהודי היקר הזה היה ירא שמים בתכלית", אומר מרגי, "היה אכפת לו מהאדם החלש. אם זה ניחום אבלים, אם זה ביקור חולים, אם זה ביקור אסירים. הוא לקח את זה לעצמו והיה קשור לציבור. מצאנו את עצמנו אחים לסודות לשיחות רעים שיתפנו אחד את השני בדברים שהמשפחה לא היתה מעורבת בהם". מרגי מוסיף ומספר כי לשר אזולאי היה תמיד חשוב דור ההמשך. "ינון היה ממשאת נפשו ואכן, בנו ינון, ממשיך את דרכו בנאמנות ומסירות".

על קברו של ידידו הקרוב, השר הרב דוד אזולאי ז"ל

כשנשאל חבר הכנסת יעקב מרגי על סאגת חוק הגיוס, הוא אומר: "חוק הגיוס שהצבא הביא, הוא בניגוד להשקפת עולמו של ליברמן ולפיד, אבל הם הסכימו בכל זאת כי זה חצי אצבע בעין של החרדים". עם זאת, מרגי לא שלל אפשרות של שיתוף פעולה. "בפוליטיקה הכל אפשרי", אמר מרגי והוסיף, "היו דברים מעולם. ליברמן יכול להצביע עם חרדים".

מרגי מתייחס בנוסף לחוק המרכולים וגשר יהודית וטוען כי הסמנטיקה מזיקה לא פעם למאבקים על נושאי הדת במדינה: "אם אני מקבל את המהות מה אכפת לי הסמנטיקה. גשר יהודית – המאבק היה שגוי. להרים מחאה לשמים במקום להיכנס להידברות ולמצוא את המקסימום שאפשר לעשות את זה בהבנה. ישר עשו בלגן. חוק המרכולים – ניהלו אותו נכון. חוקקנו אותו כדי שתהיה סמכות לשר הפנים".

"צריך להפסיק לנסות לרצות עיתונאיים חרדים"

עם זאת מרגי טוען, "יש פעולות שעושים כדי לרצות עיתונאים חרדיים", וכשהוא נשאל מי עושה את הפעולות, הוא עונה "לא אנחנו. זה היה בעבר יותר היום פחות. פעם היה יתד נאמן אחד היום כל אתר קיקיוני יכול לעקוף את יתד נאמן. כל המאבקים הקולניים שלנו החמירו את המצב זה מגדיל את המוטיבציה אצל הציבור שלא עניין אותו. זה הופך לסמל של מאבק בכפיה דתית. קידשנו מלחמה. אחרים גם קידשו מלחמה".

מרגי כיהן בעבר כשר לשירותי דת. כשאני שואל אותו האם יחזור לתפקיד, אם יוצע לו והיכן משפיעים יותר על תהליכים מבחינה חוקתית ועזרה לאזרח, הוא עונה: "זה לא חד משמעי אבל בעיקרון למרות השינויים שעשיתי בתפקיד שר, כשאתה בכנסת בתפקיד משמעותי כיו"ר ועדה, נגעתי ביותר נושאים והצלחתי. הובלתי מגמות במשרד, ספרו את הוועדה, עזרתי לציבור".
"יו"ר ועדה נגיש לציבור יותר משר ובמגע יום יומי. יש לו ערוץ ישיר. שר למרבה הצער ולמרבה הפלא אסור לו לדבר עם אף אחד לבד ממנכ"ל. שר קובע מדיניות וזהו". ומה באשר לחזרה לתפקיד שר? "אסכים לחזור רק אם יתנו להתוות מדיניות על פי השקפת עולמי. זה לא יקרה ולכן לא אחזור לתפקיד".

"חלק מחברי הכנסת של הליכוד בכנסת העשרים היו וולגריים; הם שינו את השיח"

כשאני מעלה את נושא חברו הקרוב מזה עשרות שנים, שר האוצר משה כחלון, אומר מרגי: "הציבור לא גמל לכחלון כגודל העשיה שלו. הייתי יו"ר וועדה ארבע שנים והוא היה שר אוצר שהצליח לעשות הרבה רפורמות. זה שר אוצר שלא עצר שוב העברה תקציבית לנושאים חברתיים", אך לא רק בשל זאת, טוען מרגי, כחלון צנח בסקרים ובקלפיות, "זה קרה כי הוא כחלון ולא אשכנזי", הוא אומר.

בדבריו, תקף מרגי את חלק מחברי הליכוד וטען: "כחלון ציפה לקחת קולות מיש עתיד וקדימה. הלך על תפיסת עולם ליברלית וכלכלה חברתית מצד אחד אבל מגדילת תחרות. גם בנוגע לבתי המשפט הוא שמר עליהם. הוא קם אחרי שינוי אופי משמעותי של תנועת הליכוד. ההתנהלות בכנסת ה-20 של חלק מחברי הליכוד היתה וולגרית. אתה יכול לבקר את בתי המשפט אבל לא באלימות. הם שינו את השיח. חלקם עדיין בכנסת", אומר מרגי.

"כתבתי את השיר לפני פטירתו של מרן, אך כשהוא נפטר הרגשתי כאילו הוא נכתב על התקופה הזו"

פרט שלא ידוע כל כך על חבר הכנסת יעקב מרגי הוא עובדת היותו מגיד שיעור, מוציא לאור ספרים תורניים מעשי ידיו ו..גם כותב שירים. כרגע למגירה, למעט אחד שבדרך לא דרך חמק תחת ידיו לרשימות ההשמעה ברדיו. "אני נותן שיעור בשבת בהלכה וכמובן שצריך להכין את השיעור. מאז ומתמיד כתבתי דרשות לפרשת שבוע, בהתחלה זה התחיל כדי שלא אשכח. את "את שאהבה נפשי", כתבתי, ערכתי, עימדתי, עשיתי הכל לבד. ספר בוסר, ביכורים", הוא מצטנע.

"כתיבה עוזרת לי לזכור", מרגי בלשכתו | צילום: ישי נויימן

ומה באשר לשירים? "כשאני מרגיש שזה בא אלי, אני כותב", הוא אומר. כאמור, שיר אחד חמק תחת ידיו והגיע לפלייליסט ההשמעה ברדיו בעקבות ביצועו של הזמר בריו חקשור. "ביצוע מרגש מאד", הוא אומר, "בדיעבד זה מרגיש לי כאילו כתבתי את השיר אחרי פטירת מרן. העיתונאי משה גלסנר עשה את זה על דעת עצמו והפתיע אותי באחד הראיונות. השיר הזה נכתב על אמרה אחת עשה לך רב וקנה לך חבר".

חרדים תש"פ – תש"צ

לסיום, נשאל חבר הכנסת יעקב מרגי, היכן הוא רואה את הציבור החרדי בעוד עשור. "יותר קל לשאול חרדי איפה תהיה בעוד עשר שנים, זה יהיה כמעט אותו דבר ואני אומר את זה לשבח ולגנאי. חברה שמרנית לא משתנה הרבה", הוא אומר.

"אני מצפה שכל עשור יהיה דיון של גדולי ישראל או של ההנהגה הפוליטית שידונו ויביאו בפני גדולי ישראל מה האתגרים שעומדים לפנינו. אם לפני שני עשורים או עשור היינו מתכנסים ומבקשים עמדה על דרכי טיפול במניעת הנשירה או בנשירה עצמה. כמה נשמות טובות היינו מצילים? נסיים בשאלה הזו".



0 תגובות