בקרבן פסח היה ברכה – שמועט החזיק את המרובה

במצוות קרבן פסח נאמר 'וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת' ומפרש רבינו האור החיים הקדוש שעל ידי עשיית מצווה, שורה השכינה על האדם, והוא נעשה מרכבה לשכינה. וגם במילה מצווה מרומז שם הוי"ה, שהרי יש בה את האותיות ו"ה, וגם האותיות מ"צ, בחילופי אותיות של א"ת ב"ש הם י'"ה.

וכפי שמובא גם במדרש שלאחר מתן תורה אמר הקדוש ברוך הוא לישראל 'קחו אותי עמכם', כלומר שכאשר תקיימו את התורה ומצוותיה אני יבוא אתכם וישרה שכינתי עליכם.

ולכן רימזה התורה כאן, במצווה הראשונה שנצטוו ישראל, 'ויקחו איש' שעל ידי המצווה הם לוקחים את הקב"ה הנקרא 'איש' שיהיה להם עטרה לראשם.

ובלשון קודשו של רבינו הקדוש,  'כי במצווה זו יקחו להם לקיחה גדולה ועצומה והוא איש שהוא אלוקינו מלכנו'.

ובהמשך נאמר 'שה לבית', שלכל בית לא היו צריכים יותר משה אחת, וגם אם היו הרבה מנויים על קרבן אחד, היה נס וברכה בקרבן פסח, שהוא הספיק לכל כמות המנויים שנמנו עליו, ולא היה בית אחד שהיה צריך לקחת שתי בהמות. והכל כמובן באמצעות הברכה מהשראת השכינה.

[אור החיים בא, פרק יב פסוק ג]