הרכוש של יהודי ארצות ערב ואיראן נחשף: 150 מיליארד דולר נותר מאחור

    שלמה ריזל No Comments on הרכוש של יהודי ארצות ערב ואיראן נחשף: 150 מיליארד דולר נותר מאחור

    לראשונה בתום עבודת מחקרית מאומצת מטעם המדינה, נחשף לראשונה הרכוש הגדול שנגזל מידי יהודי ארצות ערב, עם גירושם ועלייתם ארצה לישראל | רשימה מפורטת של היקף הרכוש בכל מדינה ערבית | המטרה כל הרוצה לעסוק בפליטים הפלסטינים יעסוק גם בהשבת רכוש היהודים מארצות ערב

    יהודי איראן
    14:42
    28.03.24
    צבי טסלר No Comments on פיקוד העורף מחדד הנחיות: כך תיערכו להפסקת חשמל

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    150 מיליארד דולר. זהו ההיקף האדיר של הרכוש שהשאירו אחריהם יהודי ערב ויהודי איראן לאחר שגורשו ממדינותיהם ועלו ארצה עם קום המדינה. כך חושף העיתונאי דן לביא בעיתון "ישראל היום".

    הנתונים הללו, שנחשפים לראשונה, הם הערכה שמרנית ללא היוון (כלומר ללא התאמה לערכים של היום), והם תוצאה של מלאכת אומדן שנמשכה שנים אחדות. המספרים הללו חושפים טפח מפרק טרגי במיוחד בהיסטוריה של יהדות ארצות ערב ואיראן, שעד לאחרונה לא דובר בו רבות בשיח הציבורי בישראל.

    מדובר בפעם הראשונה שברשות מדינת ישראל נתונים מקיפים בנושא החשוב, שמשקלו ההיסטורי, הסוציו־פוליטי והמדיני־בינלאומי משמעותי ביותר.

    מאז 2002 עלה הצורך בעריכת אומדן רכוש אלטרנטיבי לזה הנערך על ידי הפלשתינים. אלא שהתקדמות מהותית בעניין לא קרתה, עד שב־2017 החל השינוי המיוחל: השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל קידמה – בשיתוף המטה לביטחון לאומי – פרויקט מסווג שתכליתו היתה להגיע בדרכים מגוונות לעריכת אומדן הרכוש כמעט בכל מדינות ערב.

    מדובר בשיטה ובדרכים שאי אפשר לפרט על אודותיהן ואשר בוחנות את אותם פרמטרים שבחנו הפלשתינים באומדנם.

    800px--_צלאת_בושאיף

    בית הכנסת של יהודים בלוב.

    בשבועות הקרובים צפויה גמליאל להציג בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו את הממצאים המפורטים בעניין, לאחר שנתונים אלו הובאו לידיעתה ולבחינת המועצה הלאומית לביטחון לאומי. "זהו לא פחות מתחילתו של תיקון עוול היסטורי", הצהירה גמליאל, "שבמסגרתו ניתן יהיה להשיב למאות אלפי הפליטים היהודים שאיבדו את רכושם, את אשר מגיע להם, לצד מקומם הנשכח בנרטיב ההיסטורי של המדינה הצעירה שאך זה קמה במקביל לפליטותם".

    למרות שב־2010 נחקק חוק שלפיו יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן יפוצו על אובדן רכושם במסגרת משא ומתן עתידי, הרי שבפועל לא ידעה המדינה מהו היקפו של הרכוש הרב שנותר מאחור כמו גם מיקומו המדויק, עד למיצוי המהלך הנוכחי כאמור.

    לרוב, כאשר עלתה במהלך השנים שאלת "הפליטים" בהקשר של המזרח התיכון, מדינות שונות וציבורים שונים מתייחסים באופן אוטומטי אל מונח הפליטות הפלשתינית, וזאת למרות שבתקופה המקבילה (1948-1967) עזבו את מדינות ערב ואיראן יותר מ־850 אלף יהודים, כאשר 600 אלף מתוכם הגיעו לישראל והשאר עברו בעיקר לארה"ב או לאירופה.

    התהליך עצמו החל בשנות ה־30 של המאה הקודמת, בסמיכות להקמת מדינת ישראל, כשהחלה עזיבה המונית של הקהילות היהודיות מארצות מוצאן במזה"ת, ונמשך בשנות ה־50 וה־60.

    וכך, ההיסטוריה של כמיליון היהודים שחיו לפני קום המדינה במדינות ערב ואיראן, שהתקיימה במשך אלפי שנים, נעלמה כלא היתה, וחיי קהילות יהודיות מפוארות נדחקו גם מהתודעה הלאומית. חלק מקהילות אלו חיו במזרח התיכון לפני יותר מ־2,500 שנה, קרי למעלה מאלף שנה לפני יסוד האסלאם.

    מצב העניינים הנוכחי הוא שבזמן שטענת הפליטות הפלשתינית מוכרת לרבים, הרי שברמה הציבורית מעטים מודעים לקיומה של בעיית הפליטים היהודים שנאלצו לעזוב את ארצות הולדתם, ועיצבו במידה משמעותית את פניה של מדינת ישראל ומגוללים את העבר של כמחצית מאזרחיה.

    הנתונים על הרכוש חולקו בין השאר על פי הקטגוריות הבאות: אדמות ונדל"ן כפרי, נדל"ן עירוני, שווי עסקים, אובדן הכנסה ופוטנציאל הכנסה, מיטלטלין ורכוש ציבורי/קהילתי יהודי. מבין הנתונים שניתן לחשוף במסגרת זו נציין כי בחלוקה לפי מדינה עולה כי שווי הנכסים שהותירו אחריהם היהודים באיראן נאמד בכ־31.3 מיליארד דולר; בלוב כ־6.7 מיליארד דולר; בתימן כ־2.6 מיליארד דולר; בסוריה כ־1.4 מיליארד דולר ובעדן כ־700 מיליון דולר.

    ההנחה המוסכמת בקרב מבצעי הבדיקה היא כי "כדי שכל תהליך מדיני יהיה אמין וארוך טווח, יש להבטיח שכל הפליטים במזרח התיכון יקבלו יחס שווה על פי החוק הבינלאומי".

    במבט־על נציין כי מעת עליית יהודי ארצות ערב לישראל התקבלו כמה החלטות ממשלה שתכליתן הסדרת העיקרון שלפיו כל דיון העוסק בזכויותיהם של הפליטים הפלשתינים יהיה מלווה בדיון דומה הנוגע לזכויותיהם של הפליטים היהודים ממדינות ערב. עיקרון זה קיבל ביטוי נוסף בהחלטה 185 שהתקבלה על ידי בית הנבחרים האמריקני ב־2008 וכן קיבלה תיקוף נוסף על ידי הכנסת בשנה זו.

    אלא שנכון ל־2017 ישראל ביצעה רישום מועט מאוד של הרכוש שאותו נאלצו יהודי ארצות ערב ואיראן להותיר מאחור (כ־14 אלף טפסים מולאו בסך הכל; ד"ל) ורישום זה הסתמך אך ורק על זיכרון אקראי של העולים ולא היה לו כל תוקף אחר. רישום זה בוצע על ידי משרד המשפטים בשנות ה־60 – אם כי לא נעשתה כל פעילות מערכתית בנושא.

    5df74789488fa9ae

    "התקדמות דרמטית": מקץ ארבעה עשורים, ב־2002, הוחלט כאמור על חידוש הפעילות בנושא, אולם גם יותר מעשור לאחר מכן עדיין לא גובשה המדיניות בעניין או נאכפו החלטות ממשלה. ניסיון נוסף בוצע לפני כחמש שנים על ידי המשרד לאזרחים ותיקים, וגם הוא לא הניב פירות, עד לחישוב האומדן הנוכחי.

    בהתייחסה לאוזלת היד ארוכת השנים בטיפול בנושא לנוכח חשיבותו בזירה המדינית, אמרה גמליאל כי "כשהתחלתי לעסוק בעניין הכה חשוב הזה, נדהמתי לגלות שלא חלה בו התקדמות דרמטית במשך שנים רבות ובפועל הוא הוזנח".

    לדבריה, "הבדיקה הנוכחית חשובה כמובן גם לעבר, אך גם להווה ובייחוד לימים אלה, קל וחומר בשעה שתוכניות מדיניות דוגמת 'תוכנית המאה' של הנשיא טראמפ עומדות על הפרק על כל המשמעויות המדיניות הנלוות לכך".

    יום ציון היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן נקבע בחוק החל מ־2014, והוא מתקיים מדי שנה ב־30 בנובמבר – יום למחרת החלטת החלוקה בעצרת האו"ם. הסמיכות בין התאריכים נועדה לסמל את הסבל שעברו יהודי מדינות ערב ואיראן לאחר ההכרזה ובעיקר את שינוי המדיניות של ממשלות ערב כלפי היהודים לפני הכרזת המדינה באו"ם – ולאחריה.

    בכך נפרץ הסכר בפני עולים רבים מבני עדות המזרח שמתחילים לספר את סיפורם בשנים האחרונות, ואנו זוכים להיחשף לזוויות שטרם סופרו על המאורעות בישראל ובמדינות השכנות לה בימי הקמת המדינה.

    בהקשר זה נציין פרויקט לאומי נוסף שנעשה על ידי המשרד לשוויון חברתי ובו בוצעו יותר מ־450 תיעודים מקצועיים של יוצאי קהילות אלו ועוד עשרות אלפי תיעודים שנאספו ממגוון מקורות בארץ ובחו"ל – הכול במטרה לחשוף את הסיפורים הללו בפני החברה הישראלית.

    הכתבה התפרסמה בעיתון "ישראל היום".

     

     

     

     

     



    0 תגובות