חומת המגן – פרשת וישלח // הרב נהוראי משה אלביליה

    הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on חומת המגן – פרשת וישלח // הרב נהוראי משה אלביליה

    גדרים במלחמת היצר, ומה למדתי מהשומר בכניסה לבית החולים?

    20:51
    28.03.24
    פנחס בן זיו No Comments on המערכת הפוליטית כמרקחה: קריאות לפרישה מהממשלה

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בפרשת השבוע אנו נקרא על המפגש הנודע בין יעקב ועשו, שני אחים, אך שני קטבים תהומיים שישפיעו במהלך הדורות על מהלכים בעולם. לאחר שלושים ושש שנים שבהן לא ראו עשו ויעקב אחד את השני, "באנו אל אחיך אל עשו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו", וממשיכה התורה "ויירא יעקב מאוד וייצר לו, ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות", יעקב אבינו נלחץ כהוגן, ומיד מתכונן בשלושה דברים, דורון, תפילה, מלחמה, לדעת איך להתמודד עם עשו, אך הדברים צריכים ביאור דהרי מצאנו במדרש (מדרש רבה, וישלח, פרשה י) דעם יעקב אבינו לפני פוגשו בעשו אחיו, ירדו אלפי ריבות של מלאכים, מלאכי אש! האם יעקב אבינו היה באמת צריך לפחד מעשו שהגיע לפגוש אותו ולהלחם בו רק עם "ארבע מאות איש"?

    אלא התשובה היא פשוטה, היה כאן משהו הרבה מעבר לפשט הפסוקים, ולפני שנתרץ זאת אקדים הקדמה קטנה:

    בשבוע שעבר הוצרכתי לשהות באחד מבתי הרפואה בארץ לפרק זמן קצר, עקב טיפול רפואי שעבר אחד מבני משפחתי, כשנכנסים אל בית הרפואה שואל אותך השומר בכניסה שתי שאלות: "יש לך נשק? משהו להגנה עצמית? " ואני עניתי: "לא" וחשבתי: "למה אני צריך את זה?"… אך כשנכנסתי אל בית הרפואה, הבליחה במוחי מחשבה שאי אפשר בלי "הגנה עצמית…" 

    האם אנו לא מתמודדים עם שתי השאלות הללו ביום יום? כשיש לנו התמודדות ומצב של בחירה בין טוב לרע, בין מצוה או חלילה הימנעות ממנה, וגם לקראת קבלה טובה שקיבלנו על עצמנו, האם אנו לוקחים את הנשק המתאים? את ה"הגנה עצמית"?  שיגן עלינו בשעות קושי, ומה הנשק וההגנה הגדולה ביותר למלחמה מול היצר? זו התורה הקדושה! 

    וכך אתה מוצא בשלושת הדברים שיעקב אבינו הכין את עצמו למלחמה מול עשו:

    דורון – כותב הרב דסלר זצוק"ל (מכתב מאליהו, ח"ג עמוד 118), שזה כל מעשי ה"לא לשמה" של האדם, הבטחת השכר, [שאדם עושה מצווה בשביל לקבל שכר ועל מנת לקבל שכר] יראת העונש [מה יקרה ויהיה אם עברתי עבירה?] והתענוג שמוצא בעבודתו [עבודת ה'].

    כל ה"לא לשמה" יגיד ליצר, כי "מתוך שלא לשמה בא לשמה"…

    תפילה – הגמרא במסכת תענית (ב.) מביאה את הגדר המפורסם של "איזו היא עבודה שבלב, זו תפילה", ויעקב אבינו מתפלל אל הקב"ה "הצילני נא מיד אחי מיד עשו" מדוע הוא צריך להשתמש בלשון "הצלה"? עונה על כך בעל ה"קדושת לוי" ר' לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א בלשון כל כך חודרת עד עמקי הנפש: "דעשו הוא הסטרא אחרא הוא מלאך המות הוא היצר הרע, ובקשת יעקב היה הצילני נא שלא יהיה עשו אחי. וזהו מיד אחי מיד עשו, שלא יתגלגל שהיצר הרע יהיה אחי. שפעמים חס ושלום היצר הרע מסית לעבירה ולעין אדם מראה מצוה ועל דרך זה מתקרב לאדם ללכדו במהרה לעשות עבירה והבן.

    לכן צריך האדם תמיד להשתדל לחפש תמיד דרכי הצלה, כעין מה שהביאה הגמרא בקידושין (ל.): "אם פגע בך מנובל זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ"…

     מלחמה – מצאנו בדברי קדשו של האדמו"ר הקדוש בעל ה"נועם אלימלך" ר' אלימלך מליזענסק' זיע"א(פרשת ויחי, ד"ה "או יאמר יחי יעקב") הגדרה נפלאה על מלחמתו ועמלו של האדם לשבר את כח תאוות היצר הרע: "הנה ראוי להשכיל ולהבין על קבלת שכר המצוות, הנה מצד השכל והדין אינו מחמת קיום המצוות, כי מאחר שהבורא יתברך שמו ויתעלה בראנו לכבודו, ואין אנו מספיקים להודות על אחת מאלף וכו' על הטובות שעשה עמנו2, וראוי ונכון היותנו מקיימים מצוותיו הקדושים, וכו',

    אך עיקר קבלת שכרנו הוא, מצד שהבורא יתברך שמו, נתן בנו יצר הרע המסית אותנו בכל עת ורגע, ומתגבר עלינו להתאוות תאווה ולהרהר חלילה בעבירה, וכל יצר מחשבותיו רק רע כל היום, והאדם עומד כנגדו, בתחבולות יעשה מלחמה נגדו להזהר ולהשמר מכל דבר רע, מחניפות שקרים וליצנות ולשון הרע ותאוות והרהורים והדומה להם, לזה צריך מלחמה ועבודה רבה לשבר כח התאוות והיצר הרע, וזהו עינוי וסיגוף גדול, על ידי זה הקדוש ברוך הוא מקדשו ומטהרו כאלו עשה מצווה, כי על ידי המצוות אנו מתקדשים ומתטהרים כאמור אשר קדשנו במצוותיו.

    שלושת הדברים הללו זה חומת המגן שלנו, גם בדורנו!!!!

    זה כוח ההתמודדות מול היצר הרע, ויעקב אבינו חשש שמא ימצא פרצות בחומת המגן, שמא התורה שלו, שמא עבודת ה' שלו, תפגם חס ושלום מההתקרבות שלו אל עשו, ולכן לא הכמות של האנשים שהיו דיברה אל יעקב אבינו, אלא הרוחניות שלו ושל משפחתו זה מה שדיבר אליו…

    וזה מה שבאמת צריך לדבר אל כל אחד ואחד מאיתנו, לתקוע מקל היכן שהוא בגלגל החיים ולראות לאן אני הולך? לאיפה אני מסתובב? האם חומת המגן שלי עומדת שלמה? ואם רואה האדם שיש איזה שהם פרצות, ישתדל לגדרם ביתר שאת, יעמוד בכוחות איתנים מול היצר ובעזרת השם יוכל לו…

    סיפר הגה"צ ראב"ד מרוקו הרב יאשיהו פינטו שליט"א (מעשיהם של צדיקים, עמוד 148):

    "אדם בא לפני החכם שבעירו והתאונן במר: רבי הושיעני! נשוי אנוכי לשלוש נשים. אינני מסוגל עוד לחיות עימן, אך באותה מידה, גם אינני מסוגל לגרשן. מה יהא עלי? תמה הרב: אל מה ירמזון דבריך? השיב האיש: שלוש נשים לי, שם האחת: 'קנאה', השנייה: 'תאווה', והשלישית: 'כבוד'. נישאתי להן בהגיחי מבטן אימי, והתחייבתי לספק להן כל צרכן. במשך השנים שחלפו הלך תאבונן וגבר, וכבר אינן יודעת שבעה. בדרישותיהן הפרות ורבות מאיימות להרוס את חיי. הקשה הרב ומדוע לא תעניק להן גט פיטורין?

    השיב האיש במר: הלא על זאת ידוו כל הדווים, והיא הנותנת ובלעדן אי אפשר! שכן כיצד אחיה בלא קנאה וחז"ל אומרים "קנאת סופרים תרבה חכמה"? כיצד אחיה מבלי תאווה, והננו מצווים על מצוות עונג שבת. ועוד, שבלי תאווה לא יתכן לקיים מצוות פריה ורביה, וכפי שאמרו חז"ל במסכת יומא (סט) חבשוהו החכמים ליצר הרע שלושה ימים, ולא נמצאה ביצה בת יומה בכל ארץ ישראל. ביקשו להורגו, אמרו: יכלה העולם! סתמו את עיניו ושחררוהו. כיצד אחיה בלי הכבוד, ואף הכבוד חיוני ונדרש כפי שאמרו חז"ל (סוטה ה.), תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה שבשמינית גסות הרוח, כדי שלא להיות מרמס להדיוטות, ולהידמות בעיניהם כקיתון של חרס. הרי עימן אי אפשר, ובלעדן גם כן אי אפשר, נמצאתי נתון בין הפטיש לסדן!

    פתח הרב פיו בחכמה והשיבו: בני היקר! אמשול לך משל למה הדבר דומה, לאדם שברשותו תרנגולות, והוא מבקש שתטלנה ביצים. אם יאפשר לתרנגולות לשוטט כאוות נפשן, לא יעשו כלום אלא רק גל של אשפה, אך אם יכלה אותן בלול מיד ימליטו ביצים!

    הוא הדין בעניינן של הנשים הנשואות לך, ואין בידך לגרשן. אם תאפשר להן ללכת בשרירות ליבך, הן ישתררו עליך, ואם תמית אותן כליל, חייך אינם חיים. אך עליך לכבוש אותן, ולכולאן בלול צר, בעל נקב זעיר ומדוד, כך תוכל להפיק מהן את מלוא התועלת….

    שנזכה למצוא את חומת המגן בחיים, ולהציב אותה במקומות הנכונים!!!

    שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

    וחודש של אור ושמחה לכולם…

    המאמר נכתב לרפואת:

    יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

    יוסף בן שושנה הי"ו.

    דוד בן שמחה הי"ו.

    יפה בת זוהרה תחי'.

    בתושח"י.



    0 תגובות