הברכה והקללה \\ הרב נהוראי משה אלביליה

    קלמן טלר No Comments on הברכה והקללה \\ הרב נהוראי משה אלביליה
    9:52
    29.03.24
    הרב אהרן לוי No Comments on מלכודת גיוס החרדים \\ פרשת צו עם הרב אהרן לוי

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בפרשתנו פותחת התורה הקדושה בפסוק: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם, והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם, וכו'…"

    המפרשים התקשו בטעות דקדוקית מאוד ברורה בפסוק זה: "מדוע לכתחילה משתמשת התורה בלשון יחיד של "ראה", ואחרי כן בלשון רבים: "לפניכם", מדוע לא אמרה התורה את שניהם בלשון זהה?

    ונענה על כך בסיעתא דשמיא תשובה נפלאה:
    כותב הגה"צ ר' יאשיהו יוסף פינטו שליט"א ראב"ד מרוקו בספרו "אמרות טהורות" (הוצאת תשס"ה) וזה לשונו: "התורה אומרת שהקב"ה ציוה להעמיד את בני ישראל בין הר גריזים להר עיבל, ששה מהשבטים בהר אחד וששה מהשבטים בהר שני ולמטה עמדו הלויים והכהנים והיו אומרים את הברכות ואת הקללות, כשאמרו ארור פנו לצד הר עיבל, וכשאמרו ברוך פנו לצד הר גריזים. אם נתעמק בפסוק נראה דבר לא מובן, כתוב "ראה" בלשון יחיד, ו"לפניכם" בלשון רבים, למה התורה מתחילה ביחיד ואחרי זה עוברת לרבים. אלא חשבנו לפרש ולומר, חז"ל אומרים (קידושין מ:) לעולם יראה אדם עצמו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצווה אחת הכריע את העולם כולו לכף זכות, עשה עבירה אחת הכריע את העולם כולו לכף חובה. והפירוש של הדברים – מתי שאדם עומד לפני החלטות בחיים, יצר הרע מכניס בתוך ליבו של האדם מחשבה – "אז מה אם תעשה עבירה, אתה אדם קטן ולא ישימו לב לזה, אתה לא משמעות גדולה בעולם, אתה דבר שלא תועיל ולא תפחית, לא תעלה ולא תוריד", אבל התורה הקדושה לא אומרת כך, אלא תמיד תראה את העולם חציו חייב וחציו זכאי, החיים זה מאזניים, עשית מצווה אחת זה דבר גדול למען כלל ישראל, עשית מעשה רע אחד – עשית דבר קשה ביותר לכלל עם ישראל.

    עפ"ז יובן, ששה שבטים עמדו בהר עיבל וששה בהר גריזים, למטה עומדים הלווים והכהנים ואומרים ברכה וקללה, הברכה – משקל אחד טוב, הקללה – משקל אחד לא טוב, ומשה מדקדק ואומר "ראה" בלשון יחיד – תראה את עצמך שאתה לבד, ולפניכם בלשון רבים – לומר לנו שלכל אחד יש כח להרים ולהוריד ולשנות את הכל, כל מעשה של אדם לוקח את העולם לטוב או ח"ו אפיל לרע.

    ולתוספת ביאור "למפורסמות אין צריך ראיה"…
    ישנה אמרה ידועה שטומן בחובה מוסר גדול השייכת אל מייסד תנועת המוסר הגאון האדיר ר' ישראל סלנטר זצוק"ל, ענין האמרה הוא כך: חז"ל במשנה "כל ישראל ערבים זה לזה" שיהודי שיושב כאן בארץ ישראל מזדמנת לידו מצווה גדולה שלא באה אליו בכל יום והוא מתלבט אם לעשותה, ובסוף קם ועושה אותה ללא כל עוררין, בהתגברות גדולה על היצר, דבר זה יועיל ישירות ליהודי שנמצא עכשיו ל"ע בקשר עם גויה ורוצה לישא אותה לאשה, להפריד כל קשר ולא להשאיר שום זכר.
    האם יש "ברכה" יותר גדולה מזו? האם יש "תועלת" לעולם יותר גדולה ממניעת הקללה?

    מכל זה ישנה תועלת אחת שאנו צריכים לדעת:
    רוצה ברכה? הצלחה? ישועה?
    הברכה היא לשמוע אל מצוות ה'.

    יש לך כוח להאביד ולהרוס, ומנגד בכוחך לעשות את החיים שלך טובים יותר בהבחנה דקה במעשיך, או לטוב או ח"ו לרע.

    ונסיים במעשה נפלא שקראתי השבוע:
    לפני כארבעים שנה נערך ראיון עם שופט בית המשפט העליון דאז, ד"ר בנימין זילברברג, אדם מאמין, ספוג במסורת ובמורשת אבות, שסיפר בין השאר על לימודיו בישיבת נובהרדוק, לפני שהתגלגל לגרמניה בסערות התקופה ופנה ללימודי המשפט, דמות מעניינת ומקורית, שניסתה להחדיר ממעיינות הנצח של היהדות ומשפטי התורה לתוך היכלי הערכאות, ויכולים אנו להיווכח במידת הצלחתו.

    באותו ראיון סיפר על בואו לישיבת נובהרדוק ועל פגישתו הראשונה, הבלתי נשכחת, עם דמות הפלאים האדם הגדול בענקים הסבא מנובהרדוק זצ"ל, עמוד האש היוקד של תנועת המוסר.

    עם הגיעו סיפר, הציג עצמו לפני הסבא, איש השיבה שניחן בלהט עלומים. מיד הזמינו הסבא לצאת עמו לטיול ברחובות העיר. תוך כדי שיחה נינוחה, חש שהסבא שואב ממנו את כל נבכי ליבו עומד על אופיו ומגלה את כל צפונותיו, גאון אדיר היה בהבנת נפש האדם, וכל משפט שהשמיע היה כשיגור חץ למטרה , רבים מהמשפטים הקצרים אלא הובנו רק אחר עשרות בשנים, והרעישוהו, בהיווכחו עד כמה הרחיק הסבא ראות.

    בעודם הולכים, סיפר, הבחין בצמד ההולך לפניהם, נער ונערה חילונים, אולי גויים, השקועים בעולמם, מלהגים ומפטפטים וצוחקים. הביט בהם, והסבא ראה שהוא ראה… פתח ואמר: "הרואה אתה זוג זה ? הסבור אתה שהם מאושרים?! דע לך שהם אומללים!"

    הדברים הפליאו, הצמד נראה מאושר בעליל. הסבא ידע זאת. והסביר: "תאר לך עשיר מופלג שהתהפך עליו הגלגל. שטרותיו חוזרים, עסקיו קורסים, נושים מקיפים אותו. ביתו עוקל, אשתו נטשה אותו. אבל האדם כבול לטבע, והוא סר למסעדה לסעוד את ליבו. מגישים לו את המעדן שהוא אוהב. הטעם נפלא, ניחוח ערב. האם הוא נהנה? כן, בודאי! האם הוא מאושר?! ובכן… יכול האדם לארוג קרום של אושר, של הסחת דעת, אבל מבעד לגלד רוחשת הקלחת… מבין אתה ?! לבחור שלפנינו יש בעיות במשפחה, בחברה, בעבודה, כל אלו לא נעלמו עתה, גם ביחסיו עם הנערה אין הוא בטוח, מלא חששות, אכול היסוסים. וגם אם יסיח דעתו לשעה, אין זה אושר זכור זאת בני!"

    לאחר דקה, הוסיף: "אדם אחד מאושר הכרתי. את ר' ישראל מסלנט. שלם היה עם עצמו, שלם היה עם בוראו. אושרו היה בנוי מן היסוד, אושר בכל מצווה שקיים, בכל מעשה שעשה. זכור זאת בני. אולי פעם תבין"… עובדה שזכר זאת. כעבור עשרות שנים ולמעשה, זה מה שאמר משה רבינו ע"ה לכל ישראל: "ראה, אנכי!".
    וכפירוש רבינו האור החיים הקדוש זיע"א: התבוננו בי! מי אינו שואף לעושר, ומי כמונו יודע כמה מעטות דקות האושר וכמה שבריריות הן. כמה דק המעטה המלאכותי של האושר המזוייף, ובאיזו קלות הוא נסדק ונקלף!

    אבל "ראה, אנכי" – ראו את האושר הקורן מפניהם של גדולי התורה, של צדיקי הדור, ותבינו כי רק חיי קדושה וטהרה, רק חיי תורה ומצוות, מבטיחים אושר בנוי ומוצק, אושר אמיתי ומושרש לכל מהלך חיינו!

    והלוואי שנזכה כולנו לחוש את הטוב הטמון בתורה, ולהיות מאושרים בקיום המצוות!


    שבת שלום ומבורך וחודש טוב ומוצלח לכל בית ישראל.
    וזמן אלול פורה.


    המאמר נכתב לרפואת:
    יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
    יוסף מאיר בן כוכבה הי"ו.
    יוסף בן שושנה הי"ו.



    0 תגובות