למעלה מארבעים שנה חלפו מעת הוקמה הישיבה הגדולה 'מאור התלמוד' ברחובות שזכתה והאירה לדרום כולו ובפרט לעיר רחובות שבשנים האחרונות הופכת להיות תורנית יותר שבמרכזה הישיבה הנמצאת בגובהה של עיר במעלה רח' בנימין.

אחד מגדולי ישראל שהתייעצו עמו על דבר הקמת הישיבה ברחובות השיב, כי תפקיד ישיבה בעיר הוא כתפקידו של תנור חימום ביום חורף קר. ככל שגדל החום בתור התנור פנימה – כך הנו מקרין מחומו על סביבותיו חוצה. ככל שישיבה מחוזקת יותר בשקידת התורה שבה ובעבודת קדש של התעלות בכל חלקי התורה והעבודה, ואינה מתעסקת בשום דבר שאינו בתוך כתלי בית המדרש – כך גדלה השפעתה העקיפה והישירה על העיר כולה, בהיותה מגדל אור ו"גנרטור" הממלא את העיר באור תורה ובחום לכל דבר שבקדושה.

זכתה הישיבה להיות מקום התעלות בלימוד, בתפילה ובמוסר, וכל המגיע אליה מרגיש שהנו יוצא מעולם חיצוני לעולם פנימי מרומם, בו חשים כולם כי "אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה". מאות בחורי חמד, ממצוייני עולם הישיבות, גדלים ומתעלים בתורה מתוך חדוות נפש ורוממות רוח.

בעקבות כינוס הבוגרים הגדול שהתקיים לפני שבועיים ולקראת המגבית הגדולה 'והיו למאורות' להצלת העול הכספי הכבד שנפל על הישיבה, נחשפת גלריית תמונות נדירה החל מיום הקמת הישיבה עד לימים אלו – צפו בגלריה והאזינו לשיר 'להאיר' שמוגש בביצוע ווקאלי.

היה זה ביום ששי בצהרים כשהגיע הטרקטור לחפור את היסודות לבניית הבנין הנוכחי של היכל הישיבה כיום. המרא דאתרא ונשיא הישיבה שנשא בעולה לאורך השנים הגר"ש קוק שליט"א הגיע למקום והחליט שכזה מעמד צריך לקדש בתפילה לבורא עולם להצלחת יסודות הבנין. זהו סודו של הסטנדר באמצע ואחרי התפילה יצאו בריקוד ספונטני בהודאה כי 'עד הנה עזרונו רחמיך'.

סמל לשקידת התורה ואהבתה כל ימיו היה ראש הישיבה הנערץ הגאון רבי חיים זלבנסקי זצ"ל. עד יומו האחרון הגה בתורה ואת ה'שיעור כללי' האחרון הכתיב לבנו ממיטת חליו בארה"ב בסוגיא חמורה בתחילת יבמות כשבאמצע הוא מקיא דם וממש היה 'ממית עצמו עליה'. בתמונה הוא נראה כפי הנראה בהכנסת ס"ת בישיבה.

כמה גלגולים עברה הישיבה בעיר רחובות עד שהגיעה למשכנה הנוכחי. בית המדרש הנראה בתמונה מוכר לבוגרי הישיבה בשם 'בית יולדות' על שם בית היולדות הותיק ששכן במקום זה. בהמשך במקום זה נהרס ועליו נבנה הבנין הנוכחי של הישיבה.

זו תמונה מבית המדרש הראשון ברחוב פרץ 7 זה בשנים הראשונות של הישיבה. כפי שנראה בתמונה בשנים ההם היו בחורים רבים מבני ירושלים דבר שהוסיף להווי הישיבה.

תמונה זאת בעצם מספרת את ההסטוריה של הישיבה. אחרי האסון הנורא בחנוכה תשל"ב כשרבה של רחובות הגאון רבי שלמה הכהן קוק זצ"ל ורעייתו הרבנית ע"ה ושני ילדיהם נספו בתאונת רכבת קטלנית. בבית בו גר הוקמה הישיבה בהכוונת מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל, אשר עמד בכל כוחו על כך, שאת החלל הריק שנוצר בעיר עם פטירת הרב ימלא אחיו הגאון רבי שמחה שליט"א. רחובות היא עיר מרכזית, כך טען, ומה שיקרה בה ישפיע על כל מרכז ארץ ישראל. אם חלילה תקום בה רבנות אשר לא תעמוד על משמר חומות הדת – ישפיע הדבר על כל אזור המרכז.
אחת מהפעולות הראשונות של חיזוק התורה והיהדות בעיר שעשה הגאון רבי שמחה שליט"א בהיכנסו לתפקידו, היה רכישת בנין המגורים של אחיו הגאון רבי שלמה זצ"ל ברח' פרץ 7 מעיריית רחובות, על מנת להפוך את המקום למקום תורה.
הבנין עומד על תילו עד היום וכיום שוכנת בו ישיבה לצעירים מפוארת ברחובות.

ראש הישיבה הגרא"י קוק שליט"א בשביל המוביל לבנין הישיבה בעת בנייתו כשיצא מתפילת שחרית בשיח של תורה עם תלמידים.

תמונה זו צולמה בשנים הראשונות של הישיבה, במבנה הראשון ברחוב פרץ 7 ב'אוצר הספרים' של הישיבה. כבר משנותיה הראשונות של הישיבה עד היום הזה, נודעה ישיבת מאור התלמוד ב'אוצר' הגדול שלה שיצא לשם ולתהילה בכלל הישיבות.

גם תמונה זו היא בשנותיה הראשונות של הישיבה בבנין הראשון שראש הישיבה הגאון רבי אברהם יצחק קוק שליט"א שהיה אז בגיל צעיר מאד מוסר שיעור בישיבה.

הגר"ש קוק שליט"א ידע שעול הקמת ישיבה וניהולה אינו מן הדברים הפשוטים, ואינו יכול להיעשות כחלק מהאחריות הציבורית לעיר כולה ולמשא הכלל אשר הוא נושא על לבו. הוא חיפש את האנשים שיטלו חלק איתו בעול הישיבה, מתוך התמסרות מלאה לתפקיד הנעלה. אחרי מחשבות רבות, זימנו משמים לתפקיד זה של הקמת הישיבה בעיר רחובות את אלו שעמדו בראשה זצ"ל ויבדלט"א העומדים בראשה עד היום הזה:
הגאון רבי חיים זליבנסקי זצ"ל, תלמידם של הגרמ"ש שפירא זצ"ל והגר"ש וולבה זצ"ל בישיבת 'באר יעקב', והגרי"ד סאלאווייצ'יק זצ"ל, בישיבת בריסק, ועמו יבדלחטו"א הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, תלמיד מרנן ראשי ישיבת פוניבז': מרנן הגרא"מ שך הגר"ש רוזובסקי והגר"ד פוברסקי והמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, בתמונה נראים שני ראשי הישיבה בשנותיהם הצעירות.

אחד מהדברים המאפיינים את ישיבת 'מאור התלמוד' הוא אווירת ה'שבת אחים גם יחד' הדבקות והשמחה בכל עת. גם השירה והזמרה בעתות שמחה ובסעודות שבת בישיבה מן המפורסמות, כשראשי הישיבה עצמה משתתפים ונותנים את הטון בשירה, בתמונה שלפנינו נראים שני ראשי הישיבה בשמחת פורים בישיבה לפני שנים רבות.

ראשי הישיבה מארחים נדיב בכניסה לבנין הישיבה הישן. ברקע נראה בנין הפנימיה.

'גן המגינים' הוא אחד מהגנים המפורסמים בעיר רחובות הסמוך לישיבה. לעתים בשעות הצהרים ובין הסדרים יוצאים הבחורים מעט להתאוורר בין שבילי הגן, לחשוב בלימוד או במחשבות של יראת שמים. לחשוב על עצמם. בתמונה שלפנינו שצולמה לפני שנים רבות, הגאון רבי משה גינזבורג שליט"א מרבני הישיבה ב'רעדען אין לערנען' עם בחורים ב'גן המגינים' עם אלו שמגינים על העיר רחובות בתורתם.

בזמן שבנו את בית המדרש הנוכחי, היה בית המדרש זמני בו למדו בני הישיבה הנקרא בשם 'אשל אברהם' הוא הנראה בתמונה.

אחד מדמויות ההוד שגרו בעיר רחובות היה הגאון רבי זבולון גרז זצ"ל שהיה אב בית דין בעיר משרידי תלמידי טלז וסלבודקה שאת גדלות האדם הסלובודקאית שלו קשה לשכוח. מיום קומה של הישיבה היה קשור עמה בעבותות אהבה, לעתים היה מגיע להתפלל, היו 'ועדים' לקבוצות בביתו במוצאי שבתות ובמסיבות מיוחדות היה מגיע להשתתף ומשמיע שירים מניגוני בני הישיבות בדור הקודם ומלמדם את בני הישיבה.
בתמונה הנוכחית נראה הגאון רבי זבולון גרז בשיעור בישיבה בבנינה הראשון לידו יושב המרא דאתרא הגר"ש קוק שליט"א עומד ע"י הסטנדר ופניו מכוסות ראש הישיבה הגר"ח זלבנסקי זצ"ל. ממול נראה יושב הגאון רבי מרדכי קוקיס זצ"ל ראש ישיבת 'פורת יוסף' ברחובות.

הישיבה זכתה בהקמתה לתמיכתו וסיועו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל, אשר בשעת הקמתה בא למסור בה שיעורים כלליים וליוה אותה בכל פרטי הנהגתה, וכן מרן הקהילות יעקב אשר הפנה תלמידים מצוינים ללמוד בה, ובכך זכתה הישיבה למצוינות המיוחדת שבה, אשר מפרסם שמה לתפארה בעולם הישיבות, וקשרה ההדוק מאוד עם מרנן ורבנן גדולי ישראל זצ"ל ויבלחט"א המפליגים בשבחה עד מאוד, בתמונה שלפנינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצ"ל בביקור מיוחד בישיבה באמירת 'שיעור כללי' במסכת הנלמדת.

'הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד'. נשיא הישיבה הנושא בעולה המרא דאתרא דרחובות שליט"א בכניסה לבנין הישיבה יחד עם אחיו ראש ישיבת 'מאור התלמוד' שליט"א.

והנה מקבץ תמונות נוספות: