כתוב בפרשה: "איש אמו ואביו תיראו.."
אומר אבא התורה מדייקת בפסוק ואומרת ומתחילה במילה "איש " ואחר כך ממשיכה "אמו ואביו תיראו" וזה בא ללמד אותנו אומר אבא שמצוות מורא וכיבוד אב ואם זה לא רק כשהאדם קטן וסמוך על שולחנם של ההורים אלא גם כשהוא כבר גדל ועזב את ביתם ונהיה לאיש גם אז חלה עליו מצוות כיבוד אב ואם.

"דבר אל כל עדת בני ישראל… קדושים תהיו" שואל אבא לכאורה היה צריך להיות כתוב קדושים היו, בלשון ציווי עכשיו ולמה התורה משתמשת בלשון עתיד "קדושים תהיו"?

אלא מסביר אבא שבלשון "קדושים תהיו" מודיעה לנו התורה שזו הבטחה לעתיד מהקדוש ברוך הוא שבני ישראל עתידים להיות קדושים וטהורים ובכך יזכו לגאולה שלימה.

"ויראת מאלוקיך" אומר אבא ב-2 מקומות בפרשה מזהירה התורה את עוברי העבירה במילים "ויראת מאלוקיך" והמקומות הם
"לא לקלל חרש ולפני עוור לא תתן מכשול ויראת מאלוקיך.."
השני שכתוב "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוקיך.."

ומסביר אבא הסבר גדול ופשוט. גם אם אינך פוחד מהעיוור והחרש כי זה לא רואה וזה לא שומע אז תפחד מהקדוש ברוך הוא שרואה ושומע הכל ואם אינך מכבד את הזקנים מפני שהם חלשים אז דע לך שגם כאן הקדוש ברוך רואה וממנו תפחד.

שבת שלום ומבורך!