אנחנו מספר חודשים כבר מכתבים כאן דרך המאמר השבועי. לאחר 15 שבועות יחד, מומלץ לחזור לשאלה בסיסית ומהותית, האם ניתן להשמיש את הכלים שדיברנו עליהם כאן לבד.

האם ניתן ליצור פתיחות ולהפוך משפט שהיה אצלנו חיים שלמים סימן קריאה לסימן שאלה?

איך ניתן להתמודד ההרגל שלנו כבני אדם להימנע מלשנות הרגלים שלא משרתים אותנו ויותר מכך לאמץ הרגלים מאדם אחר שבמקומות מסוימים "עובד לו" יותר מאיתנו.

מתי נוכל ליצור לעצמו מגדלור שמאפשר לנו לבחון האם אנחנו עושים דברים בהתאם למציאות הקיימת, ולא חלילה להתנגש במציאות ולהתרסק. באיזה תנאי נוכל להוקיר את עצמנו ואת הסביבה ולצור מציאות חדשה שתחליף את הביקורת האוטומטית שלנו כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו. וכן על זה הדרך בנוגע לכלים הנוספים שהעלנו כאן.

לפני מספר שבועות פנה אלי אחד מקוראי טור זה ושאל מה הגאונות הגדולה בדברים שנאמרים כאן. אז ראשית, הרבה מן הדברים הם רעיונות וזוויות פשוטים – אינם גאונות.

אך חשוב להדגיש כי לבד קשה עד בלתי אפשרי להביא את הדברים לידי ביטוי בעשיה מהסיבה הפשוטה, כשאנו רוצים לגשת וליצור שינוי בעשייה שלנו, הדבר יהיה קשה לנו מאוד מחמת שיש לכל אחד נטייה ונגיעה לעצמו דבר שישקה לנו מאוד את ביצוע והסתכלות נקייה על הדברים.

בהרבה מקרים, ובעיקר כאשר יש לנו מעורבות רגשית, אנו עלולים לחזור על אותם טעויות ולא נצליח לשנות את ההרגלים שתוקעים אותנו, תפקידו של המאמן בתוך התהליך הוא לשמש מראה שמשקפת בצורה נקייה את התוצאות שלנו ומה ניתן לעשות אחרת.

בהצלחה רבה!

—
הכותב הינו מאמן אישי ועסקי מורשה מטעם תות תקשורת ותוצאות של אלון גל
לתגובות:
0523455323
[email protected]