לפעולת צה"ל בצפון שהחלה הבוקר קדמו ארבע שנים של הכנות. מהצהרות החיזבאללה כי ההפתעה לאויב תבוא בדמות פריצה ליישובים על גבול הצפון, היתה הבנה ברורה כי הארגון מתכנן משהו שיציב אותו עם הישג תדמיתי משמעותי.

המידע הראשון הגיע ממקורות חסויים.

הימים ימי "צוק איתן" וההבנה היתה שמדינת ישראל פגיעה בתחום הזה. צה"ל בשנים אלו פועל בשני מישורים. המישור האחד חישוף שטחים לאורך הגבול הצפוני כדי למנוע ממחבלי החיזבאללה להגיע בקלות לאזור הגבול כמו בפתיחת מלחמת לבנון השניה. גם הקמת הגדר "אבן משתלבת" היתה חלק ממישור גלוי זה.

המישור השני היה המישור המודיעיני והמעקב הצמוד אחרי פרויקט המנהור. ההבשלה הגיע לפני מספר שבועות כאשר הבינו הצבא שהחיזבאללה הגיע לנקודה בה הוא מסוגל לפעול בגיבוי מערכת הטילים המדויקים שהוא הולך ומפתח.

ההאצה בתחום הזה גם בסוריה וגם העברת עוד ועוד רכיבים לפרויקט הביאה את מערכת הביטחון להחלטה שמוטב לפעול עכשיו תוך כדי נטילת כל הסיכונים. לצד זה יש לזכור שפרויקט המנהרות היה הבייבי של הרטמכ"ל היוצא ולא מן הנמנע שזו תהיה פעולתו האחרונה כרמטכ"ל.

מה הלאה?
כאן חילוקי דעות. הדעה הרווחת היא שלחיזבאללה בעת הזו, לא נח לצאת למתקפה כל עוד צה"ל פועל בקו כחול. פגיעה בחיילים ובכוחות תביא למפנה בשטח ולכן תגבור הכוחות הגדול בצפון כדי להיות ערוכים לכל תרחיש. כרגע אין צפי להסלמה ולכן בצה"ל מדברים על שגרה מלאה. החודש הקרוב יהיה בהחלט מאתגר.