נאמר בפרשה: "יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי"

אומר אבא שדברי התורה הם כגשם היורד על הארץ. מה הגשם אינו מגלה את השפעתו מיד על הצמחים עם ירידתו, ורק אחרי זמן באה לידי ביטוי ההשפעה הברוכה של הגשם, דומה לכך פועלים דברי התורה על שומעיהם, בשעה שהם נשמעים ללומדים אין מבחינים מיד בהשפעה שלהם, אבל בעתיד הם פועלים את פעולתם הברוכה על לומדי התורה.

עוד כתוב בפרשה:  "תזל כטל אמרתי"

מביא אבא את דברי רש"י שאומר על "תזל כטל" שהכל שמחים בו (כי אינו מטריד), לעומת המטר שגורם לפעמים רוגז וצער לבני אדם, כמו אדם שבדרך או איש שהבור שלו מלא יין, והגשם זורם לתוך הבור עם היין. אומר אבא שמכך צריכים ללמוד הדורשים לציבור, שכל הדורש מוסר לציבור, ישמיע את דבריו בנחת ובלשון רכה. כמו "טל"  שכולם שמחים בו ואבא כדרכו רואה רמז במילים ואומר "טל" ראשי תבות טוב לכל.

לעומת זאת מי שמדבר לציבור בזעם ובלשון תקיפה, מחטיא את המטרה והסימן לכך "מטר" ראשי תבות:

מ=משא
ט= טורח
ר= ריב.