סמטאותיהן הציוריות של שכונות הרובע היהודי בירושלים, בעיר העתיקה בטבריה, בין מדרכות פקיעין ורחובות עכו ובתוכם בתי הכנסת הרבים שבהן והפסיפס האנושי המרתק של העדות והמנהגים – מזמנים פגישה מיוחדת בתקופת הסליחות. זהו מסע מצפון לדרום, העובר בין סמטאות צפת, יורד לטבריה, מעריב לעכו ולפקיעין ומדרים (כמו הרוצה להחכים) לירושלים.

סמטאות צפת אומרות שירה

יש קדושה בצפת. אנשי קודש הולכים בסמטאותיה, בתי כנסת נראים בכל פינה, אומנים יוצרים ופועלים סביב הקודש ובכל אתר נשמעת שירה חסידית ופיוטי סליחות. מעל הכל זו עיר של שירה. לא פלא שבין סמטאותיה חיבר רבי שלמה אלקבץ את הפיוט "לכה דודי". לעמוד בערב שבת בין השמשות, לשמוע את ענפי העצים כשהרוח מפזזת ביניהם אומרים שירה למול הר מירון הטובל בירוק ובגווני הזהב של השמש השוקעת במרחקים, זו הרגשה עילאית של קדושה.

כאן חובר השולחן ערוך. כאן ניתן לראשונה התואר מר"ן לאישיות תורנית. מר"ן (ראשי התיבות של מאתים רבנים נסמך) לא ניתן לאיש זולת רבי יוסף קארו "הבית יוסף" שחי וכתב כאן בצפת "להגיע לבית הכנסת שלו לסליחות, להתפלל בין הספרים העתיקים, להביט מבעד לחלון שדרכו הביט מרן הבית יוסף על הרי מירון זו חוויה". אומר אילן שוחט ראש העיר. לאור הצורה הלא אופיינית של בית הכנסת, מניחים כי המבנה שימש כבית המדרש. מתחת לבית הכנסת חדר קטן ומקומר, שבו לפי המסורת נתגלה לרבי יוסף קארו מלאך בדמות מגיד, שעזר לו בחיבור ספריו הרבים. רבי יוסף קארו מספר שבעקבות פגישותיו עם המלאך הוא חיבר את ספר החזיונות שלו 'מגיד מישרים'.

והיכן מתפללים ואמרים סליחות? זו שאלת השאלות.

ערב רעידת האדמה הגדולה בצפת, בשנת 1837, פעלו בצפת למעלה מחמישים בתי כנסת, עשרות בתי מדרש, מקוואות ותלמודי תורה. בעקבות רעידת האדמה הצליחה העיר להשתקם ואפילו לגדול. אולם לקראת המחצית השנייה של המאה ה-19 הלך והידרדר מצבה של הקהילה היהודית בצפת. ימי הרעב והמגפות של מלחמת העולם הראשונה כמעט והביאו לסופה של הקהילה היהודית העתיקה של העיר. רק בעשרים השנים האחרונות החל היישוב החסידי בעיר העתיקה להשתקם ולבנות מחדש את האווירה המיוחדת של ההוד והמסתורין, שהיו מנת חלקה של צפת.

כה רבים הם בתי הכנסת, כה מגוונים הם שאי אפשר לפורטם. המלצה. לכו לפחות בשלוש תפילות לשלושה בתי כנסת. המקום הקרוב ביותר לשירה החסידית, הוא בית הכנסת "בירב". בית הכנסת הזה נבנה כנראה במאה ה-19, לאחר רעידת האדמה הגדולה בצפת. המבנה נבנה במקור כבית מדרש ונקרא על שמו של רבי יעקב בירב, מרבניה הגדולים של צפת במאה ה-16.

מקומות נוספים ומיוחדים תמצאו בבית הכנסת הקטן של חסידי קרלין, בבתי הכנסת ויזניץ' טוניס (שמתם לב לחיבור המיוחד הזה?) או בבתי הכנסת של העדות השונות. סורו גם לבית הכנסת האר"י הספרדי. בית כנסת זה נחשב כעתיק ביותר בצפת. מקורות היסטוריים מספרים עליו כבר בשנת 1522, כבית הכנסת של יהודי צפון אפריקה, אז נקרא על שם אליהו הנביא. האר"י העדיף להתפלל בבית הכנסת הזה, בעיקר בזכות קבר התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. מולו בית הכנסת האר"י האשכנזי. ראו את הבימה המיוחדת ובקשו מהגבאי (בנועם) בסוף התפילה שיסביר עליה. קחו את הזמן. זו צפת.

סליחות באווירה טבריינית

אווירה מיוחדת של חוויית פיוטים, בנוסח הטברייני, כפי שהתגבש בהשפעות הקהילות השונות, שהתקבצו בעיר הקודש טבריה, מתקיימת בכל יום שני וחמישי בחודש הקרוב.

המפגש בפארק הארכיאולוגי בשעה 21:00, משם יוצאים לבית הכנסת כיפות השל"ה הקדוש, סיפורו של המקום, התשליך הטברייני ומעמדם המטהר של מי הכנרת ע"פ ההלכה, בית הכנסת של חסידי קרלין, ההבדלים בין הסליחות של יוצאי אשכנז, לבין יוצאי ספרד, ממשיכים לבית הכנסת "עץ החיים" של רבי חיים אבולעפיה ולמקווה העתיק, בית כנסת "הסניור" שמהדהד בו זיכרון של בתי כנסת מימי בית שני ועל המשפחה המתחזקת אותו עד היום. בימי שני – באופן חופשי יוכלו המטיילים להצטרף לתפילת סליחות בקבר רבי מאיר בעל הנס, קבר רבי עקיבא או בקבר הרמב"ם, החל משעות הלילה המאוחרות. בימי חמישי– ימשיך הסיור לבית הכנסת העתיק "חמת" בגן לאומי חמת למרגלות קבר רבי מאיר (עליה לנסיעת שאטל בשעה 23:00 בלילה).

לאחר הביקור בבית הכנסת העתיק "חמת", יוכלו המטיילים להצטרף לתפילת סליחות בקבר רבי מאיר, שאטל יחזיר את המטיילים. לפרטים: לשכת מידע טבריה 04-6725666

סיורי סליחות ברובע היהודי בירושלים

מתחילת חודש אלול ועד יום הכיפורים, ימי ההתחדשות והסליחות, רחובותיה הציוריים של העיר העתיקה בירושלים מתמלאים ישראלים שבאים לטעום את קדושת העיר במלוא הדרה, ובאלפי מתפללים המגיעים מהארץ ומהעולם לשאת תפילותיהם. מסע מרתק בסיור שמתחיל בשער ציון או במרפסת ליד תחנת הקמח במשכנות שאננים וממשיך הלאה אל הסמטאות הציוריות המלאות בצלילי פיוטים, בין הקמרונות הישנים, בתי הכנסיות ועתיקותיה המיוחדות של ירושלים. בין השאר, הסיורים יחלפו על יד בית כנסת הרמב"ן- שם יסופר על כמיהתו של הרמב"ן לירושלים, משם גם צופים על התאורה הלילית החדשה של בית כנסת החורבה.

אחרי ששואפים אוויר פסגות יורדים אל פרויקט הפסיפסים החדש בקרדו, ואל מסתרי הרובע ההרודיאני. הסיור יימשך בין הסמטאות אל הגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון – הסמוך לכותל המערבי והדרומי, משם היו עולים המתפללים אל הר הבית, ויזכרו ברגע המכונן של שחרור ירושלים בדורנו, בתערוכת "לגעת ברגע" לכבוד שנת החמישים שנה לשחרור ירושלים שם ידמיינו את ימי ההתחדשות והסליחות, בעבר ובעתיד, למרגלות המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. הסיור יסתיים בתפילה לימים טובים בכותל המערבי- עם המוני בית ישראל. פינת קפה ומאפה, פוגשים פייטן ירושלמי, שיספר על חוויותיו מבתי הכנסת הגדולים של העיר, וילווה את משתתפי הסיור לחוויה לילית מרגשת על ידי פיוטי סליחות מרגשים של העדות השונות, בנעימות מלאות געגוע והתחדשות.

בנוסף, ניתן לתאם סיורים לקבוצות של עד 40 איש במחיר מיוחד.
מספר המקומות מוגבל, ההרשמה לסיורים היא מראש, דרך אתר האינטרנט של החברה לפיתוח הרובע היהודי בכתובת: www.rova-yehudi.org.il , או במוקד התיירות, בטלפון: 4987*

סיורים בעקבות הפיוטים והסליחות בשעות המיוחדות של הלילה

סיור סליחות מוסיקלי- סיור סליחות בסמטאות העיר העתיקה לצלילי פיוטי הסליחות; סליחות בעתיקות; סיור סליחות חווייתי ברחבת הכותל ובאתרי החפירות העכשוויים;סיורי פיוטים- סיור סליחות בעקבות הפיוטים בעיר העתיקה ובכותל. לפרטים נוספים ולהרשמה לסיורי הסליחות: wwww.thekotel.org או 5958*

וגם במערבה של העיר שחוברה יחדיו סיור סליחות מהפנט במוזיאון המוסיקה העברי מופע שירת סליחות מסורתית בניחוח ירושלמי, ניגונים שנשכחו וכן פיוטים אותם אוהבים לשיר בתקופת חודש הסליחות. מסע הסליחות המוזיקלי מלווה בכלי נגינה עתיקים, פיוטים, שירים וסיפורים שובי לב.

השתתפות בסיור סליחות בתיאום מראש בלבד לפרטים נוספים והזמנת סיורי סליחות – 02-5406505. סיור שחוצה גבולות ולב לאורכה ולרוחבה של הארץ בחודש הסליחות.

והיכן לנים לבאים מחוץ לעיר הקודש?
במלון של מלכים וכל מה שמסביב לו. כשרות מהדרין, מלון "פרימה המלכים" נמצא בדיוק במרכזה של ירושלים. המלון משקיף אל כל נופיה של ירושלים. אם אתם ממוקמים בצידו הדרומי של המלון (במרפסות הגרניום הנפלאות והמיוחדות "פרי טעמה של בעלת הרשת" כפי שמגלה מנהל המלון), כל חלקה הדרומי של העיר מולכם. נופי רמת רחל, ארמון הנציב, מדבר יהודה ובואך ים המלח. בחלק המזרחי של המלון כל נופי העיר העתיקה, הר הזיתים והר הצופים, רחוב ממילא ועוד. סמוך למלון מצוי בית היכל שלמה- שם היה שנים רבות , משכנה של הרבנות הראשית בקומתו הראשונה בית כנסת שכל אביזריו כולל ארון הקודש הובאו בשלמותם מאיטליה. לא הרחק משם, ברחוב אבן גבירול 20 בית כנסת חורב. מנין ראשון בשבת ב 6:55 ואח"כ קידוש יפה. זה מתאים מאוד גם לארוחות במלון. (מנין שני אגב בשעה 8:45).

במעלה רחוב המלך גורג' החמישי בית הכנסת הגדול, אחריו מוסדות הסוכנות היהודית ומשרדי הקק"ל. במורד הרחוב במקום בו הוא מתחבר לרחוב קרן היסוד נגיע למשכנות שאננים, גן הפעמון, טחנת הרוח של מונטפיורי, עליהם כדאי להגיע בטיול ערב. בקרן כיכר פריז, ברחוב בלפור בית אגיון, יהודי עשיר מאלכסנדריה. היום הוא משמש כבית ראש הממשלה. חשוב לדעת כי כל שכונת רחביה היא שכונתם של נשיאים וראשי ממשלות. כאן היה בית הנשיא בן צבי ,כאן שכן ביתם של לוי אשכול וגולדה מאיר ז"ל, ואף שרי ממשלת ישראל וביחוד המפורסמים שבהם גרו שם.

במורד הרחוב, רחוב אגרון, נגיע למלון פלאס אשר שיכן עד לא מכבר את משרד המסחר והתעשיה, שעכשיו שוכן בו מלון וולדורף אסטוריה ובהמשך, נגיע עד למתחם אלרוב-ממילא, הניצב אל מול מגדל דוד. ובחזרה למלון. האוכל נהדר. בייחוד בארוחות ליל שבת ובשבת בצהרים. השירות אדיב עד מאוד וההרגשה דתית. שני בתי כנסת בתוך המלון ואפילו מידע על מזג האוויר מצוי בקדמת הלובי. לרווחת הציבור שומר המצוות אפילו לנייר חתוך דאגו בשירותים. ואתם חברים, הרגישו כבני מלכים. טל. 02-6201201