מעבר לאתר המותאם




1

הרגע בו המחנך עמד המום

הרב אברהם ברזילאי 13 Comment on הרגע בו המחנך עמד המום

אתגרים בחינוך: הרב אברהם ברזילאי מספר על אחד הרגעים המצמררים והמחרידים בחייו ועל הלקח שהוא למד ומאז, גם מלמד אותו

כיתה • אילוסטרציה
23:17
25.05.20
אסתי פלד No Comments on סגן השר מקלב על העיכוב בפתיחת הלימודים: "הכל יפתח בצורה מדורגת"

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

תשמעו סיפור, לפני הרבה שנים כשהייתי עוד בתחילת דרכי בחינוך עמדתי חסר אונים מול תלמיד בכיתה ח' שעשה כל מה שיכל כדי "להפוך" לי את השיעור. בצר לי ביקשתי ממנו להגיע למחרת עם הוריו. הוא אכן הגיע, עם אביו. נפנינו לחדר צדדי, ואני כמו כל 'מחנך טוב' התחלתי להוכיחו על התנהגותו. משסיימתי דברי התקרב האב אל בנו ואמר בקול זועם "זה מה שאני צריך לשמוע? אתה לא מתבייש?" ואז- ללא כל התראה מוקדמת הפשיל את שני שרווליו והחל להכות בבנו מכות נמרצות. חבטה אחר חבטה, סטירה אחר סטירה, לא הפסיק.

אני התבלבלתי לגמרי. זו התגובה האחרונה לה ציפיתי. לא ידעתי מה לעשות… התעשתתי. מיהרתי לחצוץ בגופי בין האב לבנו ורק כך נפסקה הסיטואציה הנוראית הזו. מאז נדרתי נדר בליבי שלא אזמין יותר הורים מבלי להכיר אותם מראש או לפחות לדלות מפי הילד, מה עשויה להיות תגובתם להזמנה.

לאחר שביקשתי מחילה עמוקה מהבחור, ולאחר תקופת ריצוי ארוכה שוחחנו על מה שהיה שם בפגישה, ואז נודע לי כי לא היתה זו תגובה יוצאת דופן מצד האבא. "זה התחיל במשיכות באוזן בבית הכנסת"- שח לי הבחור- "…אח"כ זה עבר לסטירות קלות, משם לדחיפות בעיטות וכל השאר…" סיפר לי בכאב. ניסיתי לדבר על ליבו של האב אך לצערי נכשלתי במשימה. היום הנער הזה כבר איש. חילוני גמור, הלב נקרע!

למה אני מספר זאת?
בשביל אלו שנמצאים עדיין בשלב ה"משיכה קלה באוזן".
כתוב שלעתיד לבוא כשיזרח אורו של הקב"ה על כל העולם וגילוי כבודו יתברך יהיה נהיר לכולם אזי יתגלה לעיני כל – צדיקים ורשעים – אותו כח רוחני הנקרא 'יצר הרע'. לצדיקים הוא נדמה כהר גבוה ולרשעים כחוט השערה. אלו בוכים ואלו בוכים. צדיקים בוכים ואומרים, איך אנחנו- בשר ודם- הצלחנו להתגבר על ההר הגדול הזה?… ורשעים בוכים ואומרים, איך לא הצלחנו להתגבר על חוט השערה הדק הזה?…

מסביר הסבא מנובהרדוק בספרו מדרגת האדם: אמנם לצדיקים היצה"ר נדמה כהר גדול אך צריך לדעת שהר גדול זה, עשוי היה ממיליוני חוטי שערה דקיקים שהצטברו זה על זה לכדי הר. גישתו של הצדיק היא שצריך לעמול, להתאמץ בעבודת ה' ולא משנה כמה מצליחים. לקב"ה לא באמת חשוב כמה דפי גמרא תדע. חשוב לו כמה תתאמץ לדעת אותם. שתעמול על זה. הלוא גמרא ערוכה היא 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים'. בכל עת נסיון, היה יצה"ר טוען: "ומה לך כי תצליח בנסיון הזה, הלוא תדע שהדרך להיות צדיק כ"כ ארוכה ובין כה וכה לא תעמוד בה עד הסוף, אז תוותר כבר עכשיו, לפחות תיהנה קצת…" אך הצדיק טען לעומתו: "ומה בכך? אני אעשה מה שביכולתי, זו חובתי." וכך כבש שערה אחר שערה עד שצלח את כל ההר. אך הרשע ויתר כבר בהתחלה. הוא לא עבר אף את חוט השערה הראשון שהציב לו יצרו, ממילא לא הוצרך היצר להוסיף חוט שני שהרי הפיל אותו כבר בשערה הראשונה…

אב יקר.
כך היא דרכו של היצר הרע. להכשיל לאט לאט. ככה מתחילה ההתדרדרות האנושית. במשיכה קלה באוזן, בחוט השערה דק שיש לו גם 'כיסוי חינוכי' הולם שהרי אתה רק רוצה בטובתו של הילד ואינך מחפש חלילה מקום לפרוק בו את תסכוליך. אך דע לך שחוט השערה מתעבה מהר מאוד, כמו כדור שלג שאי אפשר לעצור אותו, שהרי כיון שעבר אדם עברה ושנה בה, נעשית לו כהיתר. יום אחד אתה עשוי למצוא את עצמך קבור תחת הר כבד מאוד של הרגלי גסות כלפי הילדים שלא בטוח שתצליח להיחלץ ממנו. וגם אם תצליח- לא בטוח שהילד יקבל את תשובתך. קשה מאוד לסבול ליטוף רך מאותה יד שהושרשה בתודעתו של הילד כאכזרית, מאותן אצבעות שהורגלו לצבוט אותו. קשה מאוד לקבל חיבוק מאותה זרוע שכל הזמן דחפה אותו. אז אם אתה עדיין בשלב ה'משיכה קלה באוזן', חזור בך עוד היום. גדור את עצמך וסגור את הפירצה מהר, כי תחילתה בחוט דק ואחריתה הר כבד מאוד.

וגם מצד ה'יראה': כשאתה משתמש בכח הזרוע מול ילדיך הואל נא לזכור כי יש מישהו למעלה שלא ימחל על כבודם והוא ילחם את מלחמתם של הקטנטנים שלך. ועליו נאמר כי הוא בעל 'היד החזקה והזרוע הנטויה'- אל נא תכעיסנו.



13 תגובות

מיין תגובות
  1. 13

    מי אמר שניהיה חילוני בגלל זה [כל דבר מקשרים איך שרוצים]

    1. אף אחד לא כתב שם שהוא נהיה חילוני בגלל זה.
      כנראה מכל… בעצם לא כנראה בטוח בגלל כל מה שאבא שלו עשה לו בביהכנ"ס ובבית.

      1. הוא נהיה חילוני כי אבא שלו הרס לו את הנפש עם המכות שלו.

  2. 12

    למורה יש מצפון מיותר..
    ובגלל זה הוא הזיק לשאר התלמידים אין מה לעשות לפעמים צריך לקרוא להורים גם אם זה מאוד לא נעים
    אבל אף אחד לא צריך לדמיין כזה תרחיש שזה מה שהאבא יעשה טכי כל מחמש צריך לדעת בבירור שאין תלמידיו הורים משוגעים!?!?

  3. 11

    למורה יש מצפון מיותר..
    ובגלל זה הוא הזיק לשאר התלמידים אין מה לעשות לפעמים צריך לקרוא להורים גם אם זה מאוד לא נעים
    אבל אף אחד לא צריך לדמיין כזה תרחיש שזה מה שהאבא יעשה וכי כל מלמד צריך לדעת בבירור שאין לתלמידיו הורים משוגעים!?!?

  4. 10

    אם הוא באמת נהיה חילוני זה בגלל האבא החסר טקט שלו ולא בגללך.
    ולדעתי עשית בדיוק את מה שצריך לעשות! אלא מה היית משאיר אותו שיהפוך לך את הכיתה?
    ואותו אבא שישא בתוצאות של מה שהוא עשה

    1. "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

  5. 9

    סיפור מאוד עצוב…
    ושאף אחד פה לא ידון את האבא.
    וגם לא את הילד שמסכן עבר מה שעבר עם האבא שלו.

  6. 8

    אבא, הילד לא השקית האגרופים שלך
    אם תעמיס ותכבד יתכן ושזה יקרס

  7. 7

    ציטוט:לאחר שביקשתי מחילה עמוקה מהבחור, ולאחר תקופת ריצוי ארוכה שוחחנו על מה שהיה שם בפגישה
    לא בטוח שזה חינוכי שהמחנך מדובב את הבן נגד אביו כמובן שצריך לטפל בנושא אבל לדעתי המחנך העצים את רגשות הבן בכלל היום המודה שכל נער שעושה שטויות מאשים בזה את אביו ואת מחנכו ואת כל העולם חוץ מעצמו תולים הכל בסביבה
    אני נראה ככה בגלל שהיתי בגיל חודשיים הבייבי סיטר נתנה לי לבכות 2 דקות ומאז יש לי טראומה

  8. 6

    אפשר ללמד עליו זכות אולי הוא היה חולה או שאולי הוא חשב שבאמת יצא משהו ממה שהוא עשה ובסוף זה לא ממש הלך…

  9. 5

    בתור מלמד – ברצוני להציע אלטרנטיבה למקרה כגון זה, ניתן להתחיל את הקשר עם ההורים לא בזימון הורים אלא בפתק, או טלפון, ולראות האם תגובה ההורים נורמלית, ואז אם יש צורך ניתן להתקדם הלאה.
    דבר נוסף, אני משתדל שכל פגישה עם הורה תתחיל בשבחו של הילד, גם אם צריך להיות מאוד יצירתי בשביל למצוא שבח אמיתי וכבד משקל, ע"פ רוב ההורה מתרכך, ואוזניו ומוחו פתוחים לשמוע מה רצון המחנך, ואם יש צורך להדריך את האב ולכווין אותו מה אתה מצפה ממנו לעשות כעת, שיחה/גערה/הענשה וכו'
    בהצלחה לכל המלמדים בעבודת הקודש שהם עושים.

    1. אם תשלח פתק להורים אתה לא יכול לדעת מה הם יעשו לו בבית יכול להיות שגם שם ירביצו לו מכות, אם ההורים אלימים
      (ויש הורים כאלה)