בעלון "דברי שי"ח" המביא מדבריו והליכותיו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, מסופר על בחור בן עליה, שנכנס אל הגר"ח קנייבסקי עם שאלה הלכתית נוקבת וקשה.

'אני' סיפר הבחור לגר"ח, זוכה לקיים ולשמור תורה ומצוות כדין וכמו כל בן ישיבה, אבל לצערי הרב, משפחתי, הורי אחי ואחיותי אינם כזה. הם נוהגים באורח חיים אחר, ואינם שומרים תורה ומצוות כלל, אמנם הם מכבדים את הדרך בה בחרתי ואני מכבד אותם, אך אינם הולכים אחרי. וכעת אני עומד נבוך לקראת חג הפסח. ברצוני לחזור הביתה להתאכסן שם, מוכן לי מצות מהודרות ויין כשר ושאר סימני הסדר, אלא שבבית הורי הם אוכלים חמץ גמור! לא מוכנים לנקות את הבית ולא להפסיק לאכול חמץ לשבעה ימים! אימי אמרה לי 'תאכל לך מה שאתה רוצה מתי שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה, אך אל תפריע לנו'.

וכעת השאלה היא – "אם אשהה עמם בחג, יתכן ואכבד אותם מהמצות ויאכלו איתי בליל הסדר, אבל השאלה אם מותר לי לשהות שם, כי הלכה פסוקה היא שאסור ליהודי לגור במקום שיש בו חמץ שמא יבוא לאוכלו, אפילו אינו החמץ שלו, מאידך אם לא אהיה שם, הם יאכלו חמץ גמור רח"ל, ולי לא יהיה מקום להרגיש בו בן חורין". – זה תוכן שאלתו.

מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ענה לו על אתר: "עליך לעשות כל טצדקי ולחפש מקום אחר ללון בו בימי הפסח, ולא לגור במקום בו אוכלים חמץ גמור. ובודאי תמצא, שהרי כל אחד מישראל אומר בליל הסדר כל דכפין ייתי וייכול…".

הגר"ח הוסיף כי שמע שיש שמוכרים חמץ עבור אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, אפילו בלי ידיעתם מדין 'זכין', שאפשר לזכות עבור אדם גם בלי ידיעתו. "אמנם אני סבור כי אם היהודי הזה ממשיך לאכול חמץ בפסח, אין המכירה שעושים עבורו שווה כלום כי בזה שאוכל חמץ בפסח מראה בזה שלא רוצה בכלל למכור את החמץ".

יש להדגיש, כי במקרים רגישים מעין אלו על כל ערום לעשות בדעת, כי יש הרבה פרטים היכולים להשתנות, ופעמים במעט רצון טוב ניתן לשכנע וכו' ופעמים אסור לשכנע כי זה גורם להיפך, וכבר אמרו חז"ל ימין דוחה ושמאל מקרבת, ומי כעמך ישראל שעומדים במצבים רגישים כאלה. ובעלון מדגישים כי כמובן שאין ללמוד הלכה למעשה מכל המובא כאן אלא לעורר לב הקורא לדעתו של מרן הגר"ח שליט"א.