זה מסוג הסיפורים שקורים פעם ביובל, מעורבים בו ישראלים וחוצניקים, מחותנים ומשפחה מורחבת ומצומצמת שבסך הכל באה לשמוח ולשמח. ומה קרה בסוף?

ליל שישי, חתונה שמחה וחתן וכלה שחוזרים סחוטים הביתה, החתן לאחר טיסה מארצות הברית סובל מג'ט לג כבד והכלה בדיוק כמו כלה ביום חופתה וברגעיה המאושרים רוקדת עד כלות הכוחות תרתי משמע.

ביום שלמחרת היום הגדול בני המשפחה לא מצליחים ליצור איתם קשר, וגם חצוף אחד שעלה לבדוק מה קורה ומדוע הם נאלמו לא זוכה למענה על דפיקותיו.

יום שישי ההורים בעיר הסמוכה מרחק 16 ק"מ עומלים על השבת, אוכל משובח, קידוש ענק לחברי הקהילה, התארגנות של אש"ל מלא למשפחת החתן שהגיעה מעבר לים, ועוד המון פורצדורות ולחץ של ערב שבת שבע ברכות קלאסי, עם עננה אחת שמעיבה על הכל, החתן והכלה לא עונים בשום דרך.

מפה לשם, שעת הדלקת נרות, ואין זכר לזוג הצעיר, אמא אחת נעמדה להתפלל בקרן זווית אמא שנייה נעמדה בצד השני, הדמעות מתחילות לזלוג חופשי , דמעות של דאגה והתרגשות ולחץ .

ערבית, הגברים חוזרים מהתפילה מלווים אמנם במלאכים אבל בלי החתן ביומו הגדול.

שבת עוברת , בבוקר עורכים קידושא רבא ברב עם הדרת מלך, רצפת בית הכנסת מלאה בעטיפות מרשרשות ריקות , אם הכלה משלימה עם העניין שזהו רצון יתברך ולצד הדאגה מתייחסת לאורחים שטרחו ובאו בכבוד ומארחת אותם כדבעי.

האמא של החתן טוענת נחרצות שזה בניגוד למה שהיא חינכה את בנה ושלא בה יתלו את האשמה כי זה לא בא ממנה, היא אשה אחראית!!

שבת חלפה עברה , לא היה חתן לזרוק עליו מגבות כנהוג במחוזות השונים, לא היתה כלה שתשב ותלהג במזרח ליד השוויגר.

שורה תחתונה,היתה שבת שבע ברכות בלי חתן וכלה.

במוצ"ש אח הכלה נסע בבהילות לבית החתן והכלה, הוא מצא את הזוג מבואסים עד לשד עצמותיהם, מסתבר שהטלפונים שלהם היו על מצב טיסה והם ישנו שנת ישרים עד שקמו… בליל שבת.

במקום להתחפר בכאב ובעוגמת נפש של כל המסביב הם פנו לבית הכנסת סיפרו את סיפורם ההזוי ועל אתר בני הקהילה המקומית החליטו לעשות להם כזו שבת שבע ברכות שלא ישכחו לעולם, הם זכו לחוות שבת מלאה הומור ושמחה והתרגשות ולווי צמוד של אחד מנכבדי הקהילה.

רב המקום לא התיר להם לצאת רגלית לעיר מגורי ההורים בגלל בעיות עירוב ובני הקהילה המקומית זכו במצוות חתן וכלה בהידור.

וכמו לכל סיפור יש מוסר השכל:

מומלץ להמנע מחתונות בימי חמישי .

בני הזוג קיבלו במתנה משאית מלאת שעונים מכל סוג לכל צרה שלא תבוא.

לשוויגריות שלום.