כחלק מההכנה שלי עם עצמי לשליחות החלטתי ללכת לסיור של שוברים שתיקה באנגלית בחברון ביום שלישי האחרון.

החלטתי לעשות את זה מכמה סיבות:
1) להכיר לעומק את הצד השני: זה שרואה בשטחים ככתם מוסרי על מדינת ישראל
2) לשפוט בעצמי, אין אדם במדינה שאין לו עמדה כזו או אחרת על הארגון הזה. כל מקורות המידע עליהם תומכים נלהבים/מתנגדים נלהבים, אני רוצה להחליט לבד מה דעתי עליהם.
3) ניסיון לשפר את התדמית הלא אמינה שהייתה לי על הארגון אחרי שקראתי את הדו״ח שלהם על מצבע צוק איתן (2014) שכלל עדות מיחידת שיריון בשם חרמ״ש שצה״ל פירק בשנת 1995, ועוד שלל עדויות ״בעייתיות״ מבחינת אמינות.

המחיר:
כדי להשתתף בסיור הזה הייתי צריך להיפרד מלא פחות מ120 ש״ח
המחיר לסיור בעברית שנערך באותו מקום הוא 50 ש״ח
הארגון טוען שפער המחירים נובע מעלות הדרכה באנגלית והאוטובוס, יחד עם זאת המדריך אמר שהוא עושה את אותם הסיורים בעברית באותו מקום והנהג אוטובוס אמר לי שהוא מסיע גם ישראלים. כך שנראה לי שהסיבה פשוטה יותר: ישראלים לא ישלמו יותר מ50 ש״ח, ״תיירי-כיבוש״ – כן.

הקהל:
בהערכה גסה הייתי אומר ש60-70% מהממשתתפים בסיור היו גרמנים, הרבה מאוד בלונד! הייתה משפחה גרמנית אחת עם ילדים, כמה אמריקאים, אוסטרלים וגיל ממוצע של 40-50. לא שמעתי מהם עמדות אנטי-ישראליות בשום שלב
לרובם לא היה מושג על ישראל או על הסכסוך והם היו מאוד סקרנים לשמוע ולשאוב כל פיסת מידע. חמודים סך הכל. אין ישראלים.
הסיור עצמו, ציטוטים נבחרים לטוב/לרע בתוך ההקשר המקורי שלהם תחליטו בעצמכם:

באוטובוס:
המדריך: ״ארגון שוברים שתיקה הוא ארגון שמקדם יציאה של צה״ל מהשטחים, כן אנחנו מודים: אנחנו ארגון פוליטי. אנחנו שואפים להוציא את צה״ל מהשטחים תוך שימוש בלחץ בינ״ל על ממשלת ישראל, בשביל זה אנחנו צריכים אותכם״
זה משפט שהפתיע אותי מאוד שכן חבר שעשה את הסיור בעברית לפני חצי שנה אמר לי שהמדריך הציג את הארגון כארגון שמטרתו ״לשפר את התדמית המוסרית של מדינת ישראל״. זה גם מה שיולי נובק אמרה בכל ראיון אפשרי.
בכל מקרה, הערכתי מאוד את כנות המדריך.

תחנה ראשונה: הקבר של ברוך גולדשטיין:
המדריך, עידו אבן פז – רכז פעילות חינוכית של הארגון מספר על הטבח במערכת המכפלה ב1994: ״לפני עשר-עשרים שנה לא יכולת להזכיר את השם ״ברוך גולדשטיין״ – היום הוא נחשב בחלקים גדולים בחברה הישראלית לגיבור לאומי, לכו תישאלו כל תושב פה בקריית ארבע והוא יגיד לכם שהוא מעריץ את ברוך גולדשטיין על מה שעשה״.
אני חייב לציין שהמקום היה מצחין משתן בקטע מטורף, לא יודע מה הדעה של תושבי קריית ארבע אבל נראה לי שחלק מהם משתינים באופן קבוע על הקבר של ברוך גולדשטיין.

תחנה שניה: תצפית הבתים של הפלסטינים ליד קריית ארבע:
המדריך: אתם רואים את המיכלי מים השחורים על הגגות של הבתים של הפלסטינים? ככה הם אוגרים מים כי ישראל לא מקצה להם מים. זו חלק ממדיניות ממוסדת שנועדה להבריח אותם מהאזור״.

בשלב הזה לא הצלחתי להתאפק והתפרצתי: ״אני מתנצל שאני מפריע לך, אבל המאבק נגד הכיבוש הוא מאבק צודק- אין צורך להשתמש בשקרים או חצאי אמיתות, המיכלים השחורים הם הדרך של פלסטינים לחמם את המים בשמש, אתה יכול לראות מיכלים כאלה גם בירדן. הפלסטינים קונים את המים ממיכליות מים, בדיוק כמו חלק מההתנחלויות שגם להן אין אספקת מים סדירה כי זו בעיית תשתיות בכל הגדה ולא מדיניות של טרנספר״ (טיעון המים הוא אחת עלילות הדם הנפוצות בחו״ל נגד ישראל, פירוק הטיעון עם עובדות וסימוכין בשני מאמרים שאני מצרף שתגובה הראשונה) אישה יהודיה אמריקאית ביקשה ממני ״לא להתערב בסיור״ אבל שלושה גרמנים באו אלי אחרי כדי לשמוע קצת עובדות על משבר המים בגדה

תחנה שלישית: ארבע שעות באותו רחוב בחברון שבו פלסטינים לא יכולים לנוע, רחוב השוהדא שצה״ל סגר לתנועת הפלסטינים באוקטובר 2000:
״מה שאתם רואים כאן זה מדיניות של הפרדה של ישראל מפלסטינים במטרה לתת למתנחלים להשתלט על האזור בחסות הצבא״
שום אזכור לפרעות אקוטובר שהובילו להפרדה בין יהודים לפלסטינים, שום אזכור לעובדה שאותו הצבא בדיוק מונע ממתנחלים גישה מ97% משאר רחובות חברון ויותר מ40% מהגדה – אכן אפלייה, רק של מי?

בשלב הזה עברנו מצד לצד של הרחוב במשך ארבע שעות, המדריך דיבר על הזכרונות שלו מהשירות הצבאי בנח״ל בזמן האינתיפאדה השניה. הוא דיבר בעיקר על מיפויים ועל כמה הם לא מוסריים (אני בעצמי נאלצתי לעשות מיפויים בשירות – אכן חוויה לא טובה ובטח שלא ״מוסרית״, אין שום דבר מוסרי בחיפוש מטענים במיטה של ילד בן 3 אבל יש הרבה מוסריות בלמצוא אותם ולהציל חיי אדם – כפי שמיפויים כבר הצילו)

אחד הגרמנים שאל את המדריך אם מוצאים מטענים וכלי נשק בפעולות כאלה, המדריך ענה: ״כן, אצלנו לא תפסו אבל ביחידות אחרות תופסים. יחד עם זאת זה עונש קולקטיבי לאזרחים חפים מפשע״
אחת הגרמניות שאלה את המדריך מה הדעה הרווחת של הציבור הישראלי על הכיבוש ולמה הוא לא עוצר אותו
המדריך ענה: ״רוב הציבור הישראלי מתנגד בתוקף לכיבוש אבל מפחד לדבר על כך אחרת יקראו לו פה ״בוגד״ ואף יאיימו על חיו. אני עצמי קיבלתי הרבה מאוד איומים ואני חיי בפחד, לא קל בישראל של 2016 להתנגד לכיבוש: זה מאוד לא מתאים לאווירה שהממשלה מפיצה פה, יש לנו פעילים שאפילו התנכלו להם בבידוק ביטחוני בשדה תעופה בגלל הפעילות שלהם למען זכויות אדם. רק שבוע שעבר יו״ר הקואליציה דרש לשלול אזרחות של פעיל זכויות אדם״ (הוא ״שכח״ לספר להם שאותו ״פעיל זכויות אדם״ הרי הוא חגי אלעד הלך לאום כדי לקרוא לפעולה בינ״ל שתפר את הריבונות הישראלית וכל עקרון יסוד של הכרעת הרוב, בניגוד לחוק הישראלי)

כששאלתי על סמך מה הוא קובע שרוב הציבור מתנגד לכיבוש הוא אמר שהיה סקר בזמן האינתיפאדה השניה שקבע ש67% מהציבור הישראלי מוכן לצאת מהשטחים
הסקר שאל: היים היית מוכן לחזור לקווי 67׳ *בתמורה לסוף הסכסוך וקץ כל הדרישות הפלסטיניות*?
את החלק השני של שאלת הסקר המדריך ״שכח״ לציין.

תחנה רביעית
אני חושב שהחלק הכי אירוני בסיור היה כשעלינו לנקודה יותר גבוהה בחברון, המדריך ניסה לדבר ושלוש פעילות BDS מספרד התחילו להתפרץ לדברים שלו מול כולם בקטע מ-א-ו-ד אגרסיבי
״למה אתה מדבר רק על הכיבוש בגדה??! מה עם הכיבוש של תל אביב ויפו? מה עם חיפה?! החלוקה הזו שאתם עושים עם עצמכם בין 67 ל48 לא באמת קיימת! כבשתם הכל! תגיד להם! אל תטעה את התיירים שלך!!!״
המדריך אמר לה ״אנחנו כרגע מדברים על השלטון הצבאי בגדה, אני מסתכל קדימה על העתיד ולא מתעסק בעבר, וזה הסיור שלי״ – מה שרק עיצבן אותה יותר

היא המשיכה להתפרץ עד לשלב שהוא היה חייב ללכת לצד לדבר איתה כדי שהיא תרד ממנו
בצד הוא היה לבד מול 4 פעילים מספרד: הם צועקים עליו שהוא אנס אדמות והוא אומר להם ״קודם כל צה״ל חייב לצאת מהגדה ואז נדבר על הפליטים והאדמות של 48״. באמת שבשלב כלשהו הייתי בטוח שהוא ירביצו לו
נחלצתי לעזרה:

מצאתי את עצמי תוך דקה לבד מול ארבעה פעילי B.D.S עצבניים, הלכתי על אסטרטגיה של התקפה במקום להתגונן: מאיפה את?! ספרד?!! המדינה שכבשה את האנטילים הגדולים שבקריבים, והשתלטה על שטחים עצומים באמריקה תוך כיבוש ושיעבוד שבטי האינקה והאצטקים?!
שאני אבין, את מגיעה ממדינה שהשיגה את המעמד הבינ״ל שלה תוך שימוש בכיבוש, טיהור אתני וגניבת אדמות, ואת באה להטיף לי מוסר ולומר לי שאסור לי לעשות את אותו הדבר?
מה עם זכות השיבה של השבטים שאבותייך גנבו להם את האדמה?!״

היא שתקה, שילבה ידיים ולחשה לחברה שלה משהו
היא הבינה שאני מכיר את ההיסטוריה של המדינה שלה יותר טוב ממנה.

ההתפרצות שלי עליה גרמו לה להרגיש טיפה פחות צודקת ולכן טיפה פחות מתלהמת. בזכות ההתפרצות הזו הויכוח החסר תועלת הזה הפך לדיון מעניין על הסכסוך שנמשך חצי שעה שבסופו הם נתנו לי ספר מתנה שנכתב ע״י ילד פלסטיני ״כבוש״ ואני נתתי להם כמה שאלות לחשוב עליהן במאבק שלהם ל״שחרור פלסטין מהנהר לים״
בינתיים פיספסתי לצערי את אחד הפלסטינים שדיבר על חשיבות זכויות אדם מול הגרמנים – שיתוף פעולה של ארגון פלסטיני מקומי ״נוער פלסטיני נגד כיבוש״ עם שוברים שתיקה.

משם חזרנו לאוטובוס
אחד הגרמנים שאל את המדריך ״אם הכיבוש כזה נורא, למה אתם לא קוראים לסרבנות?״
המדריך ענה: אנחנו מתנגדים בתוקף לסרבנות, רק 10% מהמתגייסים ישרתו בשטחים ולצה״ל יש איומים רבים אחרים״
תוך כדי המדריך עבר לאסוף את הכסף ולתת לכל משתתף חוברת על עדויות של חילי צהל מהמבצע האחרון.

לסיכום:
בשורה תחתונה שמעתי לא מעט חצאי-אמיתות וגם שקרים
ארבעה אנשים ביקשו פרטי קשר שלי כדי לשמוע את הדעה שלי ולמרות החיכוך ביני לבין המדריך – סיימנו את הסיור בהערכה הדדית, ״הרבה משתתפים שמחו שבאת כי זה מראה את הדעות השונות בחברה הישראלית״ הוא אמר לי.

כן אחי,
דעות שונות…
אבל יש לי שאלה אישית אלייך עידו-אבן-פז:
אם אתה מאמין שהמאבק נגד הכיבוש הוא מאבק צודק, למה אתה משתמש בכלכך הרבה שקרים? המציאות לא מספיק גרועה?
אולי היא לא.

אחד הגרמנים שראה אותי נלחם עם עצמי כל הסיור לא לתקן את המדריך כל שניה שאל אותי בסוף הסיור מה המסקנה שלי, אמרתי לו:
״הכיבוש האמריקאי העלים את האינדיאנים״
הכיבוש הבריטי שם את המאורים בניו זילנד במחנות ריכוז
הכיבוש הגרמני נגמר בטבח המאורגן ביותר שהאנושות ידעה
אז אם הצד הכי מכוער של הכיבוש הישראלי זה רחוב אחד שפלסטינים לא יכולים לעבור בו ועוד מאות רחובות שיהודים לא יכולים לעבור בהם – המסקנה שלי היא שהיהודים האלה מאוד גרועים בלכבוש!״