היום ערב יום הכיפורים – יום הקדוש ועם ישראל אחוז בכפרות, בבקשת מחילה איש מזולתו, באמירת סליחות והכנות כבכל שנה ושנה.

אבל השנה הזו תהיה קשה לקהילה גדולה. לפני שבועיים דחתה וועדת השחרורים את בקשתו של רבי יאשיהו פינטו להשתחרר בניכוי שליש. טעם המרירות והכאב שלהם הוא גדול.

בני הקהילה מתקשים להאמין כי ביום הקדוש יהיה מורם ורבם רחוק מקהל קודשו, אנשי אמונה שרגילים עשרות שנים לתפילותיו הטהורות לבקש עבור קהלו כפרה ומחילה.

"על מה הקצף, על מה האכזריות? על מה לפגוע ברגשותיהם של קהל גדול בישראל שמכבדים צדיקים קדושים בפרט שהנם ברי זכות אבות מדורי דורות" שואל אחד מבני הקהילה ומתריס: "לשטן לא חסרים תירוצים וביאורים להשקיט את המצפון אך תירוצים אלו אינם מתיישבים עם האמת הפשוטה אסור לשכוח שהאדמו״ר פעל כלפי חסידו ומקורבו כפי שנוהג כלפי אחרים לעזור ולסייע בפרט אדם שהיה קשור איתו בעבותות אהבה שבע עשרה שנה".

אבל הוא חויב במשפט?!

המדינה בחרה להאשים בלי לבדוק ולחקור את כל פני הדברים, והיתה החלטה של האדמו״ר לסיים את העניין בצורה שהסתיימה. צריך לזכור שלדעת משפטנים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם אם היה משפט התוצאה קרוב לוודאי היתה זיכוי.

המקורב ממשיך: "גם לדברי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה דאז, התבטאו לא פעם ולא פעמיים, שגם את היתה מושגת הרשעה במשפט לא היה ניתן עונש גבוה יותר מסיבות ראיתיות כאלו ואחרות. מה שנראה לעין כל זה התעללות שרירותית בצדיק רחום שפעל כל ימיו למען הכלל והפרט ששרוי היום ביסורים קשים, חולה במחלת הסרטן ובעוד מחלות".

מן הסתם הדיכוי הנפסד שנוקטים בו כלפי האדמו״ר וחסידיו נובע ממחשבה שאולי מעשה זה יש בו ריצוי למשפחה כזאת או אחרת. בזמן שקרוב לוודאי שכאב לאחרים גורם רק צער לנשמה של אדם כזה או אחר ואין זה אלא בריחה מאחריות על ידי הטלת רפש וטיט באחרים.

בקהילה מסיימים באכזבה ואומרים: "לא לדברים מעין אלו ציפו רבבות אזרחים שומרי חוק ששירתו ברובם בצבא ותרמו מעל ומעבר וכל רצונם שלא יפגעו באמונתם ובמשפחות רבניהם מדורי דורות. אנחנו מקווים ומתפללים שמישהו שם למעלה בדרגים הגבוהים ביותר יגיד עד כאן".