בשעה טובה שנת הלימודים נפתחה רשמית, הבלאגן בבקרים חזר לרחובות, ילדי חמד מתויקים ומתוקתקים ממהרים, אוטובוסים עמוסים לעייפה, ונהגים מקללים בשקט. אך החגיגה הגדולה בעצם נמצאת בשעת הצהריים, עשרות אלפי ילדים במגזר החרדי ללא צהרונים, סיוט של ממש להורים עובדים שהצהרונים זה נחמתם היחידה כחלק מיום עבודה מלא.
אי פתיחת הצהרונים יצר כאוס מושלם אצל ההורים וחוסר בהירות בנושא, מספר אמהות איתן שוחחתי קבלו על כך שאי ההבנה סביב נושא הצהרונים גורם לבלבול ולדיס אינפורמציה מטרידה.
כמה מילים על הצהרונים: "הצהרונים" הוקמו לפני כ-5 שנים ע"י משרד החינוך, ההפעלה היתה אמורה להיות ישירה כך שכל מוסד יפעיל לעצמו אך גורמים המקורבים רצו להציל רשת שלא נאמר את שמה ודאגו שכולם יעברו דרכה כזכיינים, בסופו של יום היא נפסלה מלהיות זכיינית אחרי שנתיים אבל השיטה הקלוקלת ממשיכה ביתר שאת, הטפטפת זורמת והילד נשאר צמא.
הסדר הוא כזה משרד החינוך מעביר תקציבים לרשויות, תפקיד הרשויות זה לחלק את התקציב מתוך 10 אחוז תקציב חלק מהאחוזים מגיעים ל 'חברה למשק וכלכלה' וחלק קטן יותר מגיע לזכיין שמפעיל באופן ישיר את הצהרונים.
יוצא מכך כי כל יחידת גן מקבלת תקציב זעום מאד ליום להפעלת הצהרון, שזוהי נקודת ההתחלה, כסף גדול עובר בצינורות באמצע ובסופו של דבר לא מגיע לילדים, גננת הצהרון אמורה להסתפק במועט ובכל היצירתיות שלה בכדי לגרום לכך שהשהות בצהרון תהווה חוויה נעימה ולא ביבסיטר כפוי.
ומה אומרים מנהלי הגנים?
הזכיינים הם אלה שמפעילים את הגנים, ממילא מנהלי הגנים מאפשרים שימוש במבני הגן מבלי שיש להם פיקוח על כך ומבלי שהם מקבלים על כך מאומה.
דומה הדבר לאורח שמשאיל דירה לשבת ומותיר בה חוסר סדר ולכלוך לאחר השימוש ובנוסף לא משלם על השהות בדירה.
הזכיינים מפעילים גננות וסייעות משלהם, בפיקוח מטעמם (לא תמיד הפיקוח הוא חרדי), ולא משלמים שקל למנהלי הגנים שפעמים רבות אמורים לסבסד פעילויות מכיסם הפרטי.
צא ולמד : לא די בכך שהילדים לא מקבלים את התקציב שמגיע אליהם אלא יש מי שנוגס בו בדרך בנדיבות, ובנוסף הפיקוח לא מטעם הגן אלא חיצוני ובעייתי.
מקרה לדוגמא של גננת שהחתימה כרטיס והשאירה את הגן עם הסייעת לבד , כשהיא עושה בנתיים את כל עיסוקיה ומותירה את הגן הפקר, ובנוסף כל החוקים והקווים האדומים שקיימים בשעות הפעלת הגן בבוקר לא חלים בשעת הפעלת הצהרון, כך שילדים יכולים לעשות שימוש חופשי במתקני ובציוד הגן,.
יוצא שגננת ששומרת ומקפידה על שימור הציוד יכולה למצוא בבוקר למחרת הפקרות והזנחה נפשעת בגנה שלה . לטענת מנהלי הגנים זו שערוריה והם לא מוכנים ולא מסוגלים לשתוק על כך.
אם לסכם הטיעונים המרכזיים הם כלהלן:
1. בעלי הגנים אשר מפעילים בהצלחה את הגנים בשעות הבוקר אמורים לפנות את הגן בשעה 13:10 לטובת זכיין חיצוני אשר מביא איתו צוות לא מקצועי ויוצר תחושת הפקרות ובנוסף הם לא מקבלים כסף מינימלי לכיסוי ההוצאות .
2. התקציב (התקורה שנשארת להפעלת הצהרונים) עוברת בשלושה צינורות שמטפטפים בחוזקה (רשויות, משכ"ל ,זכיין) עד שלא נותר לילד כלוםלפי חישוב מהיר 20 אגורות ליום לילד.
3. משרד החינוך אשר דואג כל כך לכספו אינו בודק סקרי שוק של עלויות צהרון בתמ"ת כולל הזנה ועלויותיה ונותן למשכ"ל ולזכיינים לקבוע את העלויות הנוספות ללא סקר שוק.
הצהרת מנהלי הגנים – ברגע שתהיה עצמאות פדגוגית וחינוכית כולל מימון מפקחות ומדריכות פדגוגיות ללא התערבות של חברה זרה וברגע שיתחייבו בפניהם שחברה שאינה דתית לא תפקח על הצהרונים , ולאחר שישולמו רק הוצאות עלות הפעלת הגנים ללא רווח הצהרונים ייפתחו לאלתר.
עד אז ילדי הצהרונים יישבו בבית והוריהם ייזכו לעוד כמה מיגרנות מתמשכות בחסות מדינת חלם או פשוט ישלמו מכיסם.
נציין כי במספר מוקדים, כמו חינוך מיוחד ובכמה מקומות שההורים הקימו קול זעקה משוועת, אכן נפתחו הצהרונים.
ממשרד החינוך סירבו להגיב לטיעונים, הם הפנו אותנו ל חיים הלפרין מהמשכ"ל ולהלן תגובתו:
תוכנית הצהרונים של משרד החינוך קמה כמענה לאשכולות הנמוכים, במשרד רצו לוודאות ששום זרם לא נפגע וקיבלו החלטה להעביר את התקציבים דרך הרשויות שהם אחראים בלעדיים על התוכנית ובוחרים את הזכיינים על פי שיקולים שונים, כשהם נהנים מהדלתא שנוצרת מאחוזי הרווח במקום לפצות את בעלי הגן, לגבי הגננות בעלי הגן יכולים לבחור את הגננת על פי שיקולם, וכן מקבלים זמן חפיפה בין גננת הבוקר לאחר הצהריים.