134 שנה למושבה שהפכה לעיר הרביעית בגודלה בישראל

    למרות התלהבות מייסדי ראשל"צ, חוסר הידע שלהם,פגעי טבע ושאר מרעין בישין, הסבל היה רב וכספם אזל. החלוצים פנו לכל גוף אפשרי לבוא מיידית לעזרתם אבל נענו בשלילה. אחד מהאיכרים יוסף פיינברג, הציע שיצא לפגוש בפריז-בירת צרפת את הברון בנימין (אדמונד) דה רוטשילד
    דוד גדנקן No Comments on 134 שנה למושבה שהפכה לעיר הרביעית בגודלה בישראל

    תכירו את מפעל התיישבות יהודי-חלוצי, שתחילתו בט"ו באב תרמ"ב שצמח וגדל בעז"ה והיה לעיר ואם בישראל • דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "ראשון לציון"

    צילום: פייסבוק עיריית ראשון לציון
    למרות התלהבות מייסדי ראשל"צ, חוסר הידע שלהם,פגעי טבע ושאר מרעין בישין, הסבל היה רב וכספם אזל. החלוצים פנו לכל גוף אפשרי לבוא מיידית לעזרתם אבל נענו בשלילה. אחד מהאיכרים יוסף פיינברג, הציע שיצא לפגוש בפריז-בירת צרפת את הברון בנימין (אדמונד) דה רוטשילד
    20:51
    28.03.24
    פנחס בן זיו No Comments on המערכת הפוליטית כמרקחה: קריאות לפרישה מהממשלה

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    חז"ל אמרו "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב". אנו מכירים את מנהג אבותינו שבנות ישראל יצאו לכרמים בבגדי לבן וכו' וכו'. כוונתי שלי לספר על מפעל התיישבות יהודי-חלוצי, שתחילתו בט"ו באב תרמ"ב (1982) שצמח וגדל בעז"ה והיה לעיר ואם בישראל, מהערים הגדולות,מצליחות ומתפתחות בישראל. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "ראשון לציון".

    א. בתקופת העליה הראשונה לארץ ישראל, הגיעה קבוצת חלוצים מרוסיה והתיישבה בעיר יפו, מתוך כוונה לייסד יישוב יהודי חקלאי,למרות שלא היה להם נסיון כלשהו בעבודת השדה. הקבוצה קראה לעצמה:"ועד חלוצי יסוד המעלה". שם זה מנלן? הם לקחוהו מהאמור בספר עזרא (פרק ז' פסוק ט'): "כי באחד לחודש הראשון הוא יסוד המעלה מבבל, ובאחד לחודש החמישי בא אל ירושלים כיד אלוקיו הטובה עליו". מנהיגה של קבוצת יהודים זו היה זלמן דוד לבונטין. זד"ל (כך היה כינויו, היה מבית של חסידי חב"ד, שהתעורר לנושא העליה לארץ ישראל כשלמד על סיפורה של הקמת המדינה האפריקאית ליבריה, שנבנתה ע"י עבדים משוחררים. קם ואמר אם אלה יכלו לייסד מדינה מדוע לא נקום ונלך למכורתנו ונבנה ארץ ליהודים.

    ב. לבונטין בשם קבוצת היהודים ביפו פנה, אל חיים אמזלאג, מנהיג קהילתי בין יהודי יפו, מי שהיה ראש הסניף של "כל ישראל חברים" ואיש עסקים שכיהן כסגן הקונסול הבריטי ביפו. באמצעותו קנו היהודים שטח אדמה באזור החולות הדרום-מזרחי ליפו שנקרא אז בשם הערבי "ארד (אדמה) אלקרא". השטח שנקנה היה אזור שומם ונידח, מכוסה חולות שרק שביל גמלים הוביל אליו. השם אלקרא הזכיר לקבוצת היהודים את תפילתו של שמשון כשהיה צמא ואז (שופטים פרק ט"ו פסוק י"ט) "ויבקע אלוקים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי,על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה". הייתה זו סברה מוטעית אבל מעודדת. הרוכשים פחדו ממחלת הקדחת ורצו לדעת על מצב התברואה בשטח שרכשו.כמה מהקבוצה יצאו אל שטח האדמה לסיור ונשארו ללון בלילה תחת כיפת השמים . על חוויה זו כתב אחד מהם: "ונלך שם לילה ונראה ונתבונן כי האוויר טוב מאד. ונבוא בבוקר העירה(ליפו) ויתאספו יתר החברים ואז הוחלט סופית לרכוש את האדמה בלי דיחוי.

    ג. טו"ב מחברי הקבוצה יצאו ראשונים בעגלה רתומה לסוסים שהנהלה בעצלתיים עקב הדרך החולית המשובשת.כשהגיעו אחרי שעה ארוכה נטו אוהליהם וכך הניחו אבן פינה למושבה ארצישראלית חדשה. התאריך היה ט"ו באב תרמ"ב(25 ביולי 1882) השבוע לפני 134 שנים. למקום יישובם החליטו לקרוא: "ראשון לציון". שם שנלקח מתוך הנאמר בספר ישעיהו ( פרק מ"א פסוק כ"ז):"ראשון לציון הנה הינם ולירושלים מבשר אתן". המיישבים הראשונים החליטו להקים שתי שורות של בתים קטנים וצנועים . למעשה יצרו כעין רחוב בתחתית הגבעה החולית. את פסגת אותה גבעה ייעדו לבנית בית כנסת שיהא בולט בסביבה וישלוט על היישוב . מה שאכן קרה בעתיד. החלוצים החלו לעבד את האדמות החוליות והצחיחות בהתלהבות רבה מתוך אושר נפשי על כי זכו לקיים באהבה מצוות התלויות בארץ.

    ד. מעניין ומרתק החלטתם להתקין תקנות ליצירתם החלוצית ולהדדיות מאמציהם וכך כתבו בתקנון: "אלו התקנות אשר תקנה לה עדת ישראל החדשה על אדמת אבותיה בשם צור ישראל וגואלו . מטרת מיסדי המושבה להיטיב המצב החומרי והמוסרי של בני העדה והיו למופת לאחינו בני ישראל הבאים להאחז בארץ הקודש,לעורר ליבות עמנו לישוב ארץ ישראל ובנין הריסת הלאום…. חברי המושבה מחוייבים לעבוד בכל ליבם ובכל נפשם לטובת רעין יישוב א"י ולהתהלך לרוח תורתנו ולאום ישראל. בתקנות הינחו החברים לדרך הצניעות כולל ע"י הרחקת השימוש בבגדים מפוארים.ההנהלה לקחה על עצמה וכך פנתה למייסדים להשמש בכל המסמכים בלשון הקודש –בעברית. הקבוצה הראשונה של 17 המשפחות מנתה בתחילת הדרך כ150 נפשות. ראש הוועד דוד לבונטין כותב לעיתון"המגיד" בגולה דיוחח על ראשית המושבה וכך כתב: "אחר עמל ותלאה רבה הצליח ה' מעשי ידינו וקנינו לנו אחוזה בארץ הקודש… ובישע ה' החלטנו ליסד עליה המושב "ראשון לציון" לעבודת האדמה.בנובמבר של שנת העליה על הקרקע הצטרפו למייסדים כמה פועלים לעבודת האדמה מקבוצת ה"בילויים" שהייתה במקווה ישראל , הסתכסכה עם קרל נטר מנהל המייסד, שלא קיים הבטחתו כלפיהם וברכה לייסד את המושבה גדרה עבדה בינתיים בשדות ראשון לציון.

    ה. למרות התלהבות מייסדי ראשל"צ, חוסר הידע שלהם,פגעי טבע ושאר מרעין בישין, הסבל היה רב וכספם אזל. החלוצים פנו לכל גוף אפשרי לבוא מיידית לעזרתם אבל נענו בשלילה. אחד מהאיכרים יוסף פיינברג, הציע שיצא לפגוש בפריז-בירת צרפת את הברון בנימין (אדמונד) דה רוטשילד. פיינברג איש משכיל ויודע כמה שפות, התקבל בבית הברון וסיפר לו על הקמת המושבה החדשה ועל רצון המתיישבים ועל שאיפתם להתבסס על פרי עבודת אדמתם ובכך לעודד יהודי הגולה לעשות כמותם. הברון התרשם מאד מתיאורו של האורח, שמח לשמוע על יהודים הדבקים באדמתם ונענה להגיש להם עזרה מיידית. הברון תרם 25000 פרנקים צרפתיים לצורך חפירת באר מים ולעזרה בזריעת השדות לקראת החורף הקרב. הברון הבטיח לבקר במקום וכן הציע שיממן מדריך חקלאי (האגרונום שאול הלזנר מביה"ס החקלאי מקווה ישראל) שילמד האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם וכן להתחיל לטעת עצי פרי. הברון הטיל על מר שמואל הירש המנהל האדמינסטרטיבי של מקווה ישראל,לפקח על הניהול הכספי של האיכרים בראשל"צ.

    ו. הברון רוטשילד אכן הגיע לביקור וכשראה ונוכח לדעת על רצינותם של המתיישבים, הביעו שמחתו ואת שביעות רצונו ובשיחתו עימם כך אמר להם: "לא עניותכם ולא לחצכם העירו בי את חפצי להושיעכם, רק הרעיון הקדוש אשר אחזתם בו, להושיב את אדמת אבותינו הנשמה ולהשיב בנים לגבולם. הם המה הסיבה אשר עוררו בי הרצון לתמוך בידכם ולהוציא לפועל את הדבר הקדוש לכולנו. רוטשילד אכן הגביר את סיועו למושבה, שלח מומחים חקלאיים מצרפת ללמד ולהדריך המתיישבים כיצד לטעת ולגדל כרמי ענבים צורך ייצור יין. כמובן שלימים הייתה זאת יוזמת הברון להקים את יקב "כרמל מזרחי" בראשון לציון". כשיבולי החיטה לא צלחו נאלצו האיכרים למשכן את אדמתם, הברון שילם את דמי המישכון של כולם ובכך עברו אדמות ראשון לציון לבעלותו. נציג הברון הציע להם תמיכה חודשית התלויה בעבודתם ותורתם. הסופר משה סמילנסקי תיאר המצב בכותבו: "רוח האיכרים דוכאה ועניני המשק הוזנחו". המנהל מטעם הברון מינה את יהושע אוסוביצקי לפקיד המושבה שיגור בה בקביעות. אוסוביצקי הגיע למושבה במהלך שנת 1884 והתקבל בהתלהבות, הציבור ראה בו אחד משלהם.

    ז. אוסוביצקי רכש כ-3000 דונם אדמה נוספת והחל למכור אותם למתיישבים חדשים שנטעו על חשבונם כרמי גפנים. איכרים אלה היו עצמאיים לחלוטין ולא נזקקו לעזרת הברון רוטשילד. בין איכרים אלה היה יהודי בשם מיכאל הלפרין שהיה מהמתנגדים החריפים לאוסוביצקי ואחת מפעולותיו הייתה להקים לראשונה בארץ ישראל "איגוד פועלים". עברו 4 שנים מיסוד המושבה וביחסים בין האיכרים לפקיד המנהל האדון אוסוביצקי התגלעו חילוקי דעות חריפים. הפקיד "הרים ראש והתנשא" החל להטיל קנסות על האיכרים המצב הגיע עד כמעט מרד במושבה. האירועים הקשים הגיעו גם לאוזני השלטון התורכי והמושל ביפו שלח חיילים לאסור את ה"מורדים". היה חשש כי החיילים התורכים יפתחו באש על המתיישבים. ברגע הקריטי הגיע למקום שמואל הירש מנהל מקווה ישראל, הצליח לשכנע החיילים לעזוב את המקום ואת האיכרים לחזור לבתיהם. בתחילת חודש מאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקור והוא "איים" על המורדים" כי יפסיק תמיכתו ביישוב. הברון תבע את עזיבתו של פיינברג (ראש המרד) את היישוב והוא למען חבריו נענה לתביעה נגדו, לימים מכר את נחלתו ועבר למושבה גדרה.

    ח. אחד הפרוייקטים החשובים והנעלים בהיסטוריה של ראשון לציון הוא סיפור הקמתו של בית הכנסת הגדול על הגבעה הנישאת מעל המושבה. ההקמה החלה בשנת 1885, אבל נתקלה בהתנגדות נחרצת של השלטון העות'מאני, שראשיו ישבו בקושטא שבתורכיה. נדרש רשיון מיוחד לבנייתו שהסיכוי לקבלו היה אפסי. נמצא "פתרון" מורכב. המושל המקומי שישב בעיר יפו קיבל מהמתיישבים מה שקרוי בשפה הערבית "באקשיש" הכוונה לכספי שוחד. המושל נתן אישור בניה למחסן גדול ממדים בעל שתי קומות. כך נבנה בית הכנסת המפואר כשהקומה העליונה מהווה עזרת נשים. כשהגיעו פקידי השלטון התורכי לביקורת,הוצאו מהמקום ספרי התורה והונחו בכניסה כלי עבודה רבים כך שהמקום נראה כמחסן לכל דבר. בית הכנסת שנשמר עד היום אכן היה נישא ומרומם וזכה לתרומה נכבדה של רוטשילד (זכה להיקרא הנדיב הידוע ו"אבי היישוב). ביה"כ מעוטר בויטרז'ים מיוחדים הנושא 12 שבטי ישראל. סביב לבית הכנסת נבנו לימים בית הספר העברי הראשון "בי"ס חביב" וכן המוזיאון לתולדות ראשון לציון .שלישית אתרים המהווה עד היום אטרקציות למבקרים ב"מושבה" כמובן יחד עם אתרים נוספים היקב, בית העיריה הישן, גן הזכרון לחללי מערכות ישראל מבני העיר ובית העם העתיק.

    ט. ראשון לציון המושבה הלכה וגדלה ומיישוב חקלאי הפכה אט אט לעיר ואם בישראל. בתחילת הגידול האורבני עוד היו בה איכרים ששמרו על הכרמים שבסביבה וכן אותם פרדסנים שהמשיכו לטפח את פרדסיהם. ברור כי הדרישה לנכסי נדל"ן הייתה פיתוי מספיק לאותם איכרים למכור את אדמותיהם, לנטוש את דרך החיים החקלאית או להמיר רק את השטחים ולהמשיך להיות כורמים באדמות מזרחית לעיר המתפתחת. כמה תאריכים היסטוריים זכורים לוותיקי ראשל"צ. בעת מלחמת השחרור הגיעו מטוסי הפצצה מצריים מעל המושבה (3 ביוני 1948) והתוצאות היו טרגיות 25 מהתושבים נהרגו ורבים נפצעו. פרשנים צבאיים טענו אז והיום כי ההפצצה כוונה למחנה סרפנד (צריפין) ששטחו משיק וצמוד, גם אם העובדה נכונה התוצאה כואבת. בשנת 1950 אישרה ממשלת ישראל להעניק לראשון לציון מעמד של עיר. ההתפתחות לאורך עשרות השנים מאז הייתה מטאורית. העולים החדשים נכנסו לגור בבניינים שנבנו בסגנון "רכבת" במזרח העיר ובמערבה. עד היום רמת אליהו היא עדות לתקופה זו, מה עוד שאנשים חפצו לגור שם כי בצמוד נבנה אזור תעשיה ומסחר שנתן לתושבים מקומות פרנסה.

    י. הצמיחה המטאורית של ראשון לציון החלה בשנות ה-70 תחת ראש העיר מאיר ניצן. מה שקרוי היום ראשל"צ המערבית הפכה לכעין עיר בבניה של רובעים רובעים (בצד הדרומי) בבניה מודרנית עכשווית, מלווה במוסדות חינוך, בבתי כנסת, אחת המכללות הגדולות בישראל והמפוארות בישראל, המכללה למנהל, המעניקה תארים אקדמאים במקצועות רבים ומגוונים (כלכלה, משפטים, תקשורת ועוד ועוד). אמפיתאטרון למופעי תרבות מהיפים בארצנו, לונה פארק האהוב על הילדים והמבוגרים כאחד. (אם יורשה לי להביע רגש אישי, בשטחי המגורים האלה צנחתי בקורס צניחה ובחידושי צניחה כשהחולות –דיונות נקראו ע"ש המושב שבתוך העיר "נחלת יהודה" או בקיצור נחלת). החלק הצפוני של חולות אלה הפך ל"עיר" של קניונים ושטחי מסחר, ובצמוד להם מערכות עיתונים ידועים כ"גלובס" ו"ידיעות אחרונות". מרכז העיר שינה פניו וצורתו כשמבנים קטנים הפכו לרבי קומות. ראשל"צ התרחבה גם מזרחה ושכונותיה הגיעו עד גדרות של מחנות הצבא "צריפין". כיום שהצבא מפנה מחנותיו העיר תגדל כמו גם שכנתה באר יעקב. החובה לציין גם את ההשקעות הרבות בתחומי התרבות. תזמורת סימפונית עירונית, היכל תרבות גדול ומודרני (שבתות חזנות עם גדולי החזנים,מתקיימות בתוך אולמות היכל התרבות ההופכים לבתי כנסת למאות האוהבי החזנות). מיקומה במרכז הארץ ליד הצירים העיקריים מדרום לצפון וממערב למזרח, מבטיחים לראשון לציון צמיחה רבתי. נברך אותה בחגה לרגל 134 שנים להיווסדה.



    0 תגובות