הכנסת יצאה לפגרה, והנה הגיע הזמן לאחר 50 שנה, לשפץ ולהרחיב את בית הכנסת שבמשכן, כך החליט יו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין.

בבית הכנסת מתפללים מידי יום עשרות רבות של מתפללים. הוא פעיל לאורך כל השבוע ומתקיימות בו שלוש תפילות ביום. נוכח ריבוי המתפללים והעומס הרב נערכים בו מידי יום שלושה מנינים לתפילת מנחה. בית הכנסת פעיל ושוקק חיים ונערכים בו גם שיעורי תורה.

בית הכנסת הנוכחי שנפתח לפני כ-50 שנה עם חנוכת משכן הכנסת החדש, הפך בשנים האחרונות צר מלהכיל את הבאים בשעריו. בית הכנסת החדש יורחב כך שמגודלו הנוכחי- 65 מ"ר, בימים כתיקונם יהיה בגודל 100 מ"ר. אולם הדיונים הסמוך לבית הכנסת, "אולם שפרינצק", יחובר לבית הכנסת באמצעות מחיצות, ובימי תפילה מיוחדים בהם מספר המתפללים יגדל, יהיה ניתן לפתוח את המחיצות ולהגדיל את בית הכנסת עד גודל 230 מ"ר.

יצוין, כי השיפוץ נערך לצד שדרוג כל התשתיות של הקומה, שהותקנו אף הן לפני כיובל שנים. במסגרת השיפוץ תוחלף התאורה לתאורה ירוקה וחסכונית, תותקן מערכת התראה מפני שריפה לרבות מערכת כיבוי ספרינקלרים וישופצו המסדרונות והמבואות שבקומה זו. השיפוץ עתיד להסתיים לקראת פתיחת כנס החורף של הכנסת, מיד לאחר החגים.

גם ארון הקודש שבבית הכנסת יעבור שיפוץ מיוחד: הוא הועבר על ידי צוות המומחה בשינוע יצירות אמנות, ויעבור שימור וטיפול על ידי משמרת עץ המומחית לשימור ארונות עץ מאיטליה. תהליך העבודה יכלול ניקוי פני השטח, מילוי סדקים וחורים, השלמות צבע וגימור בשעוות דבורים.

ארון הקודש שבכנסת נתרם לכנסת בהשתדלותו של ד"ר שלמה אומברטו נכון אשר פעל בשנות ה-50 לגאול ולהביא ארצה ארונות קודש מאיטליה. הוא הובא מהעיירה סוראניה שבצפון איטליה. ד"ר נכון כיהן כמזכיר ההסתדרות הציונית ויו"ר ארגון יוצאי יהדות איטליה, וביוזמתו ובהשתדלותו הובאו ארצה 42 ארונות קודש מרחבי איטליה. [משרד הדתות היה שותף לתכנון, לביצוע ולמימון של מבצע העלאת ארונות הקודש לארץ. מחשש שהאיטלקים יסכלו את המיזם, הארונות פורקו והוצגו בתעודת המשלוח כרהיטים ישנים. ארון הקודש נבנה מעץ אגוז מגולף.] הארון מתנשא לגובה של כשני מטרים ובחזיתו מגולפים אלמנטים מתקופת הרנסנס. בעת הבאתו ארצה הוא שופץ ושוחזר על-ידי מומחים לשימור עתיקות מצוות מחלקת הרסטורציה של מוזיאון יהדות איטליה.

יו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין, אמר כי "הרחבת בית הכנסת, משמחת ומרחיבת לב, בבחינת "הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותייך יַטו." זהו ביטוי לכך, שעם השנים מתרבים באי הבית הפוקדים את בית הכנסת. כמי שמגיע אליו כמעט מדי יום, ראיתי במו עיניי את הדוחק ואת ההכרח לאפשר לכל המתפללים להיכנס בשערי המקום ולא להסתפק בעמידה במפתן. לכן ההרחבה התבקשה מאליה, אני שמח שהצלחנו להוציאה אל הפועל ומחכה כמו כולנו לראות את מתיחת הפנים של 'מקדש מעט' זה כראוי לבית הנבחרים שלנו".