לאחר דיונים ממושכים, פיליבסטרים ומו"מ מתיש אישרה היום אחר הצהריים (ה') ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק הקובעת את המסגרת הדו-שנתית של תקציב המדינה לשנים 2017 – 2018. זאת כפתיחה לדיוני התקציב עצמם.

הבוקר, לאחר מו"מ מרתוני, הגיעו בסופו של דבר הקואליציה והאופוזיציה להסכמות שאיפשרו לקצר את משך הדיון על הצעת החוק ואישורה לקראת העלאתה למליאה לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא. כתוצאה מהדיונים ומההסכמות, הוחלט שכל מנגנון המעבר בין שתי שנות התקציב, לרבות מנגנון 'ההתכנסות' במקרה שיהיו חריגות בגירעון ובשאר היעדים הפיסקאליים, ייעשה בבקרה ובפיקוח מלאים של ועדת הכספים. יידרש אישורה של הוועדה על-מנת שהאוצר יוכל לבצע את ההתאמות, ככל שיידרשו. ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה הושגו, בין השאר, לאחר שהיועץ המשפטי לכנסת, נתן הבוקר, גיבוי מלא ליו"ר הוועדה על הדרך שבה הוא מנהל את הדיונים בוועדה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע שלאחר מו"מ ממושך, גם עם האוצר, הוסכם ש"ועדת הכספים תהיה חלק בכל דבר שנוגע להתאמות ושינויים שיידרשו בין שתי שנות התקציב. אני משבח את חברי הקואליציה והאופוזיציה על הנכונות להגיע להבנות שיאפשרו לאשר חוק שייטיב עם אזרחי ישראל ויבטיח שמירה על האינטרסים הציבוריים לטובת כלל הציבור לאורך שתי שנות התקציב. הכנסנו לחוק שינויים משמעותיים שיבטיחו את הבקרה הציבורית על ניהול התקציב. אמנם מדובר בתקציב דו-שנתי אך קבענו שתהיה תחנה באמצע לבחינת המצב וועדת הכספים תקיים דיון אמצע כבר בתחילת נובמבר 2017 על-מנת לבחון את הצעדים הנדרשים לעמידה ביעדים הכלכליים לטובת המשק".

עיקרי ההסכמות שהושגו קובעות את הדברים הבאים:

א. משרד האוצר יגיש לוועדת הכספים דו"ח מיוחד על הנתונים הפיסקאליים ועל מידת העמידה ביעדים ובתחזיות שנקבעו לא יאוחר מה- 1 בנובמבר 2017, מה שיותיר די זמן לוועדת הכספים לקיים דיון מעמיק בשינויים ובצעדים שיידרשו לצורך התאמות בתקציב 2018. ועדת הכספים תדון במנגנון 'ההתכנסות' שנקבע בחוק הנוכחי ושאת פרטיו יציגו אנשי האוצר ב- 1 בנובמבר 2017.

ב. במידה שלא תהיה עמידה ביעדים הפיסקאליים ובין השאר, הגירעון יגדל מעבר לצפוי, אזי לרשות שר האוצר יעמוד תקציב רזרבות מיוחד של 3.5 מיליארד ₪, 'תקציב התאמות'. בתקציב זה לא נוגעים ב- 2018, אלא אם כן יידרשו שינויים. מדובר בתקציב רזרבה ומקורו איננו על חשבון משרד ממשלתי כלשהו.

ג. עוד במידה שיידרשו שינויים, הממשלה תוכל לבצע קיצוץ של 1%, שמהווה כ- 3.9 מיליארד ₪ בתקציב 2018. ברמת הסעיף, קרי באילו משרדים ייעשה הקיצוץ, הממשלה תקבל החלטה בעניין והדבר יובא לאישורה של ועדת הכספים. קיצוצים ברמת ה'תכנית', היינו שינויים בתכניות של משרד הממשלתי מסוים, דורשים גם הם את אישורה של ועדת הכספים. יו"ר הוועדה גפני הסביר, כי "ועדת הכספים לא תאפשר קיצוצים שרירותיים בתכניות ובפרויקטים מסוימים, ללא בקרה ודיון ציבורי. ההישג של חברי ועדת הכספים הוא בכך, שבהצעת החוק שהוגשה ע"י הממשלה מלכתחילה, הקיצוץ של 1% לא דרש את אישור הוועדה. כבר בתחילת הדיונים הודיע גפני, כי לא יהיה מוכן למצב שבו "הממשלה תקבל החלטות דרמטיות כאלה ללא פיקוח ציבורי".

ד. תקציב נוסף שהחוק שאושר היום מקצה לצורך ביצוע 'התכנסות' לעמידה ביעדים, עומד על 2.5 מיליארד ₪ שבו ניתן יהיה לעשות שימוש לצרכים ספציפיים ככל שיידרש. סה"כ החוק מאפשר 'כרית ביטחון' של 10 מיליארד ₪ על-מנת להבטיח שגם אם תהיינה התפתחויות כלכליות בלתי צפויות או חריגות משמעותיות מהיעדים, ניתן יהיה לשמור על המסגרת הפיסקאלית ולמנוע גירעון גדול ב- 2019.

ה. הממשלה תוכל מעבר או במקום הקיצוץ בתקציב להחליט על מהלכים אחרים כגון העלאת מיסים וכד', אשר כל אילו ממילא יידרשו את אישור ועדת הכספים.

ו. עוד במסגרת החוק וההסכמות שגובשו בין הקואליציה לאופוזיציה, לגבי תקציב 2019, כל חברי הוועדה הביעו את החשש, שמא מכיוון שמדובר בשנה שבה צריכות להתקיים הבחירות לכנסת ה- 21, במידה שלא יוקדמו, עשוי להיווצר מצב שכמו ב- 2015, המדינה תהיה ללא תקציב מאושר ומשרדי הממשלה יצטרכו לפעול לפי תקציב של 1/12 של תקציב 2018 וללא אפשרות לקידום פרויקטים ותכניות חדשות. על-כן הוחלט שתקציב 2019 יהיה תקציב חד-שנתי והממשלה הנוכחית תהיה מחויבת להניחו בסוף 2018, כך שגם בשנת הבחירות יהיה תקציב עדכני מאושר. הממשלה שתיבחר לאחר-מכן תוכל לבצע בו שינויים.

מוקדם יותר הבוקר כאמור, גיבה היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, את יו"ר הוועדה גפני וציין כי מדובר ב"בחבר כנסת מוותיקי המשכן, יו"ר ועדה מנוסה שעד היום לא נזקק לעזרתנו. אנו מגבים את הדרך שבה הוא מנהל את הדיונים". עוד אמר ינון, כי "אף שההסתייגויות הן כלי בעיקר אופוזיציוני חשוב, לא יתכן שהן ישמשו על-מנת לסכל לחלוטין את רצונו של הרוב להעביר חקיקה בכנסת. הן נועדו להקשות ולהשפיע על אופי החקיקה במידתיות, אך בוודאי שלא לסכלה". התערבותו איפשרה לקיים הליכי הצבעה מזורזים יותר על אלפי ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה. נוכח דבריו נכנסו חברי הקואליציה והאופוזיציה למו"מ אינטנסיבי על-מנת להגיע להבנות ובסופו החליטו יחדיו על סדרי ההצבעות. האופוזיציה מצידה, הסירה את רוב ההסתייגויות ונותרה עם ההסתייגויות המהותיות לחוק בלבד.