לאחר שעות: חוק שקיפות העמותות אושר סופית בכנסת

    נתניהו: בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה
    איתי גדסי No Comments on לאחר שעות: חוק שקיפות העמותות אושר סופית בכנסת

    לאחר שנדחו עשרות ההסתייגויות שהוגשו על הצעת החוק, "חוק השקיפות" אושר סופית במליאת הכנסת ברוב של 57 תומכים מול 48 מתנגדים. על פי החוק החדש, גוף שעיקר מימונו מגיע ממדינות זרות, יחויב לציין זאת בכל מסמך רשמי. הקנס על עבירה – עד 29,000 ש"ח

    נתניהו: בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה
    22:01
    28.03.24
    המהדורה המרכזית No Comments on השרה מירי רגב: "לא מאמינה שהחרדים יפרשו מהממשלה"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בתום דיון ארוך וממושך ולאחר הסתייגויות רבות של סיעות האופוזיציה, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה. מדובר בהצעה ממשלתית של שרת המשפטים איילת שקד ובהצעות פרטיות של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ ורוברט אילטוב. לאחר שנדחו כל ההסתייגויות, בקריאה שלישית תמכו בהצעה 57 והתנגדו 48.

    בהצעת החוק מוצע לקבוע חובות דיווח וגילוי מוגברות על עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן הוא מישויות מדיניות זרות. מוצע לקבוע חובת דיווח שנתית על עיקר המימון לרשם העמותות או ההקדשות, לפי העניין. הרשם יפרסם רשימה של עמותות וחברות שעיקר מימונן כאמור, והן יפרסמו עובדה זו באתר האינטרנט שלהן. כן מוצע לקבוע חובות גילוי שיוטלו על אותן עמותות וחברות למשך שנה ממועד הדיווח: חובה לציין את העובדה שעיקר מימונן הוא כאמור בפרסומים הקשורים לקידום מטרות העמותה שמיועדים וזמינים לציבור, במכתבים של העמותה לעובדי ולנבחרי הציבור ובדין וחשבון שהעמותה מפרסמת לציבור. בנוסף מוצע לקבוע, שנציג של עמותה או חברה שעיקר מימונה הוא כאמור, שמדבר בישיבה של ועדה בכנסת, יהיה חייב להביא עובדה זו לידיעת יושב ראש הוועדה, ואם במהלך הישיבה נשאל על ידי חבר הכנסת האם הוא נציג של עמותה או חברה שעיקר מימונה כאמור, יהיה חייב להשיב לשאלה.

    בדברי ההסבר נכתב: "הצעת החוק מבקשת להחיל על נציגי גופים הפועלים בישראל בשם ישויות מדיניות זרות כללי שקיפות וגילוי נאות המתחייבים ממערך נסיבות זה. חלק מכללים אלה דומים בעיקרם לאלה החלים כיום על שדלנים הפועלים בכנסת ומעמדם מוסדר במסגרת חוק הכנסת וחלק מהם ייחודיים לתופעה מיוחדת זו. בדרך זו מבקשת הצעת החוק להתמודד עם תופעת העמותות המייצגות בישראל, באופן שאינו שקוף, אינטרסים זרים של מדינות חוץ ופועלות תחת מעטה של התארגנות מקומית המבקשת לדאוג לאינטרס הציבורי הישראלי."

    שרת המשפטים איילת שקד אמרה בסיכום הדיון: "תארו לכם שישראל הייתה מממנת ארגונים חוץ פרלמנטריים בבריטניה שהיו תומכים בברקזיט, שהיינו בוחשים בעניינים הפנימיים של בריטניה. מה היה קורה? השגריר היה נקרא מיד לנזיפה כי לבריטניה יש כבוד לאומי. אבל אנחנו עד היום הורדנו את הראש, מעכשיו אנחנו לא נוריד את הראש. החוק הזה מדבר בסך הכל על שקיפות. אני גאה בזה שדברים שאני רואה מכאן אני רואה גם מישם. אני גאה מאוד שהצלחתי כשרה איפה שלא הצלחתי כחברת כנסת. עכשיו כשתרוצו לבג"ץ תזכרו שכאן נלחמתם על החוק, הפעלתם את כל הכלים הפרלמנטריים שלכם, אבל את המלחמה שלכם תעשו כאן. ככה צריך להילחם בדמוקרטיה בריאה, ולא להיכשל פה ואז לרוץ לבג"ץ.

    יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי הציג את ההצעה בפתח הדיון ואמר: "הצעת החוק הזאת באה ואומרת דבר אחד – רוצים שקיפות. הכוונה שאם נציגי עמותה מסויימת מגיעים נניח לכנסת ונכנסים לוועדה, ונציג העמותה רוצה לדבר, בכבוד. אבל שאני אדע, או שחברי הוועדה האחרים ידעו שהוא מייצג עמותה שמקבלת את עיקר תקציבה ממדינות זרות. שתהיה שקיפות. אני מניח שגם השקיפות הזאת חשובה למדינות הנותנות, שהרבה פעמים הן נותנות כסף והן רוצות לתת, נניח, לעמותות שעוסקות בזכויות אדם וכו', והרבה פעמים אותה מדינה שנותנת, לא יודעת בדיוק איזה עמותות מקבלות, ולו היא הייתה יודעת, יכול להיות שלחלק מהעמותות שהיא נותנת היא לא הייתה נותנת, כי היא לא הייתה רוצה להיכנס לאותם נושאים שעמותות מסוימות מטפלות."

    יו"ר האופוזיציה יצחק בוז'י הרצוג: "החוק הזה שמגיע היום הוא חוק שמסמל את ניצני הפשיזם שעולים ופורחים בחברה הישראלית. אתם לוקחים את חירות ההתאגדות שהוא עיקרון-על מקודש בחברה דמוקרטית, ואתם שמים אותו ללעג ולקלס כי אתם מדירים, מסמנים, מתייגים, מסמלים. מה אתה חושב, שאם כתוב בנייר המכתבים, ממומן על-ידי ממשלה פלונית – לכאורה זה נראה סביר. אבל אתה פה לוקח משהו שלראשונה אתה שם אותו, ואומר, אני כבר מסמן אותו, מסמן את הארגון, שאולי מקדם מטרה חברתית נעלה למען שוויון נשים, למען הקהילה הגאה, למען ציבור המיעוטים, למען החלש, הנזקק, הדווי, העני והרש; והיות שאתם לא מסוגלים אף פעם באמת להודות שנכשלתם בטיפול בעני, באביון ובדל, והיות שכתוב בספר ישעיהו: "כי תראה עירום וכיסיתו" – ומה לעשות, המדינה נכשלת – נכנסים ארגונים. והארגונים האלה מחפשים סיוע. ומוצאים גם במדינות שיש להן קרנות וזרועות בין-לאומיות שמסייעות בנושא הזה. אבל אתם מצאתם איזה אנקול להיתלות בו כדי בעצם להתחמק מהוויכוח האמתי על אופייה של מדינת ישראל ועל הכישלון שלכם ואולי על התרגילים שלכם לכסות באמת לאן הולך הכסף של הציבור."

    ח"כ איימן עודה: "רשימת העמותות אותן ביקשתם לסמן באות קין היא רשימה של כבוד; שורה של עמותות וארגונים אמיצים שנראה שרק הולכים ומתעצמים למול קמפיין הדה לגיטימציה שלכם: סיכוי, בצלם, שוברים שתיקה, מרכז הייעוץ הערבי לחינוך, האגודה לזכויות האזרח, עיר עמים, יש דין, האגודה לתרבות ערבית, קואליציית נשים לשלום, גישה, הטלוויזיה החברתית. שני סוגים של ארגונים בחרתם לרדוף: אלה שעובדים למען השוויון ואלה הנאבקים נגד הכיבוש. ובכך סימנתם בצורה ברורה מי הם אויביכם – השלום והשוויון."

    עודה הוסיף: "אני גם יודע ומבין שאתם מנסים להפחיד ולהעלים את הארגונים הבודדים שפועלים ונאבקים בזירה הציבורית עבור שוויון לציבור הערבי. כי המטרה שלכם היא לבודד אותנו ואני יודע איזה עבודה נפלאה הארגונים האלה עושים וכמה הם מפריעים לכם. הרי העמותות האלה, שאתם עסוקים יומם וליל ברדיפתן תחת הכותרת השקרית והצבועה של "שקיפות", סך תקציבן של כולן ביחד הוא בערך בגודל התקציב של עמותת מתנחלים אחת בשם אלעד. ובניגוד לארגונים האלה שתורמיהם מפורסמים ככה, פשוט באתר האינטרנט שלהם, באלעד הכסף מגיע ממקורות עלומי שם מאיי סיישל כמטב מסורת השקיפות.

    ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אישרנו הערב בכנסת את ״חוק העמותות". מטרת החוק היא למנוע מצב אבסורדי שבו מדינות זרות מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות מימון עמותות ומבלי שהציבור בישראל בכלל מודע לכך. בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה״.



    0 תגובות