השבוע השתתפתי במפגש שנערך עם ח"כ גפני באוניברסיטת בר אילן, גפני עומת עם שילוב החרדים בחברה, עם הרצון שלהם לרכוש מקצוע באמצעותו יוכלו לעבוד ולהתפרנס בכבוד.
לכל אורך הדרך נראה שגפני חי בעצימת עיניים מוחלטת לתהליכים שעוברים על החברה החרדית ולרצון הבוחרים שלו, במקום להפנים את צרכי ציבור המצביעים שלו, את זעקתם ללחם, גפני מעדיף לספק להם רק שעשועים. שעשועים כמו: יאיר לפיד עשה לנו, אכל ושתה לנו, שעשועים של תככים פוליטיים שתפקידם העיקרי לספק לו עוד זמן במה ופחות זמן מעשה ומהות.
בא אגלה לך גפני, הציבור שלך רוצה לחיות בכבוד, באיכות חיים, השעשועים שלך לא ממש מעניינים כשאין עתיד לילדים, מה עם לחם? נראה שמבחינת גפני אין בעיה שישארו רעבים.
במהלך הדיון גפני נדחק לקיר והודה: הציבור החרדי רוצה להשתלב. ואז עלתה שאלה מהקהל, מה אתה עושה בשביל לעזור להם? גפני בגילוי לב נדיר ענה: כלום.
אבל גפני לא גילה, שלא רק שהוא לא עושה כלום כדי להביא לחם לפיות מצביעיו הרעבים שרוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד, הוא לכאורה נלחם באפשרות שלהם ושל ילדיהם, דור העתיד להתפרנס בכבוד.
גפני לא גילה שהוא מעורב בהצעת חוק פרטית לביטול החובה בלימודי החול בבתי הספר החרדים. הוא גילה שהוא עזר לחסיד גור מבית שמש להגיש מועמדות למשרה שדרשה 12 שנות לימוד, אז הלימודים בישיבה יוכרו לצורך כך, תודה גפני, בהחלט עזרת לאיש.
אבל מה עם עשרות האלפים שכלואים בעתיד רע שאתה מתכנן להם? מה עם עשרות אלפי הילדים שיוצאים מתלמודי התורה ללא ידע מינימלי בחשבון, שלא לדבר על אנגלית?
אתה הרי מודה שמה שחשוב להם הוא להתפרנס ולהשתלב כהגדרתך, אז למה שלא תעזור למצביעיך? ואם אתה לא רוצה לעזור, למה להרוס להם? למה לקבע אותם בחיי עוני ומחסור?
ואז כמובן הציג גפני את הטיעון הסוציאל דרוויניסטי והבלתי מבוסס הבא: "אנחנו החרדים טובים יותר, אנחנו יכולים להצליח בכל עבודה!". לראיה כמובן הבאת את עצמך, יו"ר ועדת הכספים שלמד בחיידר ומתמודד עם ענייני כלכלה סבוכים. אז נכון גפני, אתה מוכשר, רק לא סיפרת להם כמה כלכלנים עומדים לרשותך, כמה עוזרים, כמה מכוני מחקר מקצועיים של הכנסת משרתים אותך? ובא נגיד שאתה מוכשר ומצליח ללמוד הכל לבד, איך זה משפיע על מעל 50% מהחרדים שמנסים להתקבל לאקדמיה ונושרים עוד בשלב המכינה?
איך אפשר לקחת דוגמא מאדם אחד, ביל גייטס, יצחק תשובה או משה גפני ולהשליך ממנה על מאות אלפי אנשים שרק רוצים לחיות בכבוד ולהביא לחם לפי ילדיהם?
שים לב לקמפיין משרד הכלכלה בימים אלו, חרדים עובדים כמנופאים, כטלפנים או כסדרנים בסופר, לא כולם עם כישורי יו"ר ועדת הכספים, וגם אם כן, אף אחד לא סופר אותם.
אז גפני טען ש"לומדים אצלנו חשבון רק בדרך אחרת", אם זו דרך שהוציאה אותי מהחיידר בלי לדעת את לוח הכפל, אשמח אם תשנה את דרך הלימוד, כי בפועל לא מלמדים, מעדיפים שלא נוכל לעבוד בעתיד, שנעדיף לחיות בעוני וייאוש כי אין סיכוי לגשר על הפערים.
מהמפגש יצאתי בתחושה שגפני משתדל להשאר עם הראש טמון עמוק בחול, הוא גם מדי פעם מסובב אותו בתנועת סיבוביות כדי להעמיק את העיוורון.
מעבר לעובדה שרבים כבר לא מצביעים לגפני ומפלגתו, שזה נתון מדאיג במיוחד לעתיד הציבור החרדי, האם הציבור יכול להעריך ולתמוך בנבחר ציבור שפועל נגדו ונגד העתיד של הילדים שלו?
ת.י.ק.ו.
יחיאל ועקנין הוא סטודנט חרדי לתואר שני במשפטים.