הסיפור המטלטל של נתן אנטולי שרנסקי • דוד גדנקן

    דוד גדנקן No Comments on הסיפור המטלטל של נתן אנטולי שרנסקי • דוד גדנקן
    17:47
    25.04.24
    פנחס בן זיו No Comments on ריקודי שמחה והודיה: בירושלים טרם עיכלו את גודל הנס

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    יש מראות שאינך שוכח לעולם, אלה היוצרים ייחודיות בתולדות עמנו. ב' באדר א' תשמ"ו (11 בפברואר 1986), אדם קטן קומה חוצה בצעדים מהירים ובקומה זקופה את גשר גליניקה, שהוא נקודת גבול בין גרמניה המזרחית, מדינה קומוניסטית תחת השפעתה של ברית המועצות ובין גרמניה המערבית. הצועד הוא אסיר ציון המשתחרר ממאסרו בבריה"מ בעסקת חילופי "מרגלים". 10 דברים שרציתם לדעת על הדמות ההרואית, על נתן (אנטולי) שרנסקי.

    א. נתן נולד בט' בשבט תש"ח (20 בינואר 1948) בעיר דונצק שבאוקראינה, אז הייתה חלק מברית המועצות. השם שניתן לו היה אנטולי בוריסוביץ' שצ'רנסקי. תלמיד מצטיין שגילה כשרון רב בתחום המדעים המדויקים וכן הצטיין בתחביבו, משחק השחמט.

    ב.  כשבגר נסע למוסקבה כדי ללמוד מתמטיקה שימושית במכון הטכנולוגי. יש להבין לא היה קל ללמוד במוסד זה כיהודי. שרנסקי סיים את התואר הראשון במכון זה. באותה תקופה היה ציוני נלהב ונהג לעודד יהודים, לעזוב את ברית המועצות ולעלות לישראל. בשנת 1973 הגיש לראשונה לשלטונות בריה"מ, בקשה לאישור יציאה. הבקשה הייתה קבלת ויזה לנסיעה לישראל. בקשתו נדחתה מסיבות שהסובייטים קראו להן: "ביטחוניות".

    ג.  נתן שרנסקי שלט בשפות הרוסית והאנגלית ולצורך מחייתו החל לעבוד בתרגום עבור הפיזיקאי הנודע: אנדריי סחרוב. בת זוגו הייתה אביטל שטיגליץ, לה נישא בטקס שנערך בבית הכנסת במוסקבה (יולי 1974). אביטל קיבלה את האישור לנסוע לישראל, כמה שעות לאחר טקס נישואיה והיא אולצה לעזוב את בריה"מ מיידית. תקוותה הייתה שבעלה נתן שרנסקי, יקבל במהרה את האישור המיוחל ויצטרף אליה בישראל.

    ד.  ברית המועצות הצטרפה בשנת 1975 ל"הסכם הלסינקי" שכלל סעיף חשוב של שמירת זכויות אדם. נתן שרנסקי הצטרף כחבר פעיל לארגון לזכויות האדם בברית המועצות, קבוצת פעילים שבראשה עמד יורי אורלוב. גוף זה ייעד את עצמו לפקח ולדווח על הפרות הסכמי הלסינקי ועל ההקפדה בשמירת זכויות האדם. נתן שרנסקי באותם שנים היה פעיל בולט בתנועה הציונית, יחד עם קבוצת צעירים יהודים אירגן הפגנות ופעולות מחאה למען העלייה לישראל. הק.ג.ב. הסובייטי, עקב אחרי שרנסקי, הזהיר אותו שלא לקיים פעילות זו והיה מדי פעם עוצר אותו לכמה ימים.

    ה.  נתן שרנסקי, כמי ששלט בשפה האנגלית היה לאיש הקשר בין קהילת ה"מסורבים" היהודים ונציגי העיתונות הזרה שהיו מוצבים במוסקבה. בהזדמנות של פגישות אלה היה שרנסקי מעביר לעיתונאים הזרים מכתבים של פעילי עליה. כשהיו ביקורים של מנהיגים מערביים ואנשי ציבור במוסקבה, נתן היה מארגן מפגשי הסברה להציג בפני האורחים "מבחוץ" את מצוקות הקהילה היהודית, הסירובניקים. העיתון הסובייטי-קומוניסטי "איזווסטיה" פרסם בחודש מרץ 1977 מאמר בו האשים את נתן שרנסקי כמשתף פעולה עם ארגון הביון, הסי, אי, איי האמריקאי. פרסום זה היווה עילה להגשת כתב תביעה נגד נתן שרנסקי ולפתוח נגדו במה שקרוי "משפט ראווה".

    ו.  נתן שרנסקי, כנאשם במשפט, סירב בתוקף לקבל עזרה משפטית. דרש בפני שופטיו לייצג את עצמו. ארצות הברית שלחה מסמכים לבית המשפט בו דחתה בתוקף את העלילה כי שרנסקי עבד עבור הביון האמריקאי. מסמכים אלה כללו תצהיר חתום בידי נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר (יולי 1978). שרנסקי הורשע בבגידה ובריגול למען ארה"ב. כ"כ הורשע בהסתה ותעמולה אנטי סובייטית. גזר דינו היה 13 שנות מאסר, מהן 10 שנים בתא בידוד ויתרת שלוש השנים בעבודות כפיה. השלטון הסובייטי עשה הכל למוטט את שרנסקי. במהלך שנת 1982 נשללו משרנסקי זכויות האסיר. נמנע ממנו לקבל מבקרים בכלא, לקבל מכתבים (כולל מאשתו אביטל). תגובתו של נתן הייתה שהוא פתח ביום הכיפורים תשמ"ב בשביתת רעב ממושכת. שלטונות הכלא כתגובה האכילו אותו בכוח. נתן הגיע למשקל של 35 ק"ג. לאחר מאבק של 110 ימים נכנעו שלטונות בית הסוהר והחזירו לו את הזכויות לקשר חיצוני. לצורך הבראתו הועבר שרנסקי לבית החולים.

    ז.  לימים כתב שרנסקי ספר על שקרה עמו בשם: "לא אירא רע". שם פירט כיצד החזיק מעמד בכלא ובמחנות המעצר והכפייה מעמד. הייתה זו דבקותו בזהות היהודית ובתשוקתו לעלות לישראל. נתן החליט כי נגד כל עונשיו הוא ישאיר את נפשו חופשית. השלטונות מנעו ממנו לקבל קופסא ובה משחק השחמט. שרנסקי נהג לחשוב ולשחק מאות ואלפי משחקי שחמט ללא לוח וכלי המשחק. באותו זמן שנתן נאבק בתוך הכלא, פתחה רעייתו אביטל במאבק בינלאומי חסר פשרות בדרישה לשחרר את בעלה. הפעילה "צבא" של אלפי פעילים, מנהיגי ציבור, דיפלומטים ועוד ובכל רחבי תבל תחת הסיסמה "שלח את עמי". המאבק התרחב לדרישה לשחרר את שרנסקי ולפתוח שערי ברית המועצות לעליה של המוני היהודים לישראל. נתן שרנסקי הפך לסמל של מאבק חסר פשרות.

    נתן שרנסקי
    נתן שרנסקי

    Hadas Parush/Flash90

    ח.  הלחץ הבינלאומי כנגד מאסר השווא נשא פרי. ביום אחד נקרא שרנסקי למפקדי מחנה המעצר, הוצא מבידודו, הביאו בפניו מאכלים אותם לא ראה כעשר שנים, בגדי האסיר הורדו ממנו ונמסרו לו בגדים אזרחיים רגילים. רכב מלווה באנשי ק.ג.ב העביר אותו בנסיעה של שעות בכבישים מושלגים אל שדה תעופה. שרנסקי הבין שמשהו קורה. המטוס הגדול הכיל אותו וארבעה שומרים. בטיסה שם לב שהכיוון הוא מערבה. כשנחת המטוס הודיעו לו שומריו כי עליו לרדת מידית ולהיכנס לרכב המחכה לו. הרכב היה מזרח גרמני, שנסע עם שרנסקי ועם שגריר ארה"ב במזרח גרמניה לגשר גילינקה. גשר על נהר האפל (HAVEL) בין העיר פוטסדאם ובין ברלין. הגשר היווה נקודת גבול בין מזרח ברלין (האזור בשלטון הסובייטים) ובין ברלין המערבית. נציין כי כבר בעבר שימש להחלפת "שבויים" כדוגמת מרגל הק.ג.ב בארה"ב רודולף אבל ובין טייס הריגול (מטוס היו 2) פרנסיס גארי פאוואר. ב11 בפברואר 1986 (ב' אדר א' תשמ"ו), השבוע לפני 30 שנים. ירד נתן שרנסקי מהמכונית והצטווה ללכת ישר אל הצד השני. כאות סמלי למרדנותו בפקודות הרוסים הלך שרנסקי במסלול "זיג זגי". בצד השני חיכה לו שגרירי ישראל בגרמניה ומסר לו מידית דרכון ישראלי.

    ט.  נתן שרנסקי הוטס לישראל. ברדתו מהמטוס חיכו לו מר שמעון פרס ראש הממשלה דאז ולצידו מר יצחק שמיר –שר החוץ. שרנסקי ביקש ונענה שמעתה יקראו לו אך ורק בשמו העברי-נתן (ולא אנטולי). לאחר כמה ימי מנוחה יחד עם אביטל רעייתו, החל לחדש מאבקו בארץ ובחו"ל לזכות אחיו היהודים בבריה"מ לעלות ארצה. בחודש מאי 1986 נסע עם אשתו לארה"ב, שם זכה לקבל מדליית זהב של הקונגרס האמריקאי כאות הוקרה על מאבקו לזכויות האדם. נציין כאן כי כעבור 20 שנים זכה נתן שרנסקי לקבל את מדליית החירות הנשיאותית של ארה"ב שהוענקה לו ע"י הנשיא ג'ורג' בוש.  בארץ נבחר לעמוד בראש "הפורום הציוני" שהוא ארגון הגג של מסורבי העלייה מבריה"מ.

    י.  לפעילות הציבורית של נתן שרנסקי נקדיש בקרוב כתבה ייחודית. נזכיר כי בעקבות העלייה הגדולה של יהודים מבריה"מ בשנות ה90  הקים שרנסקי את: "מפלגת ישראל בעליה" בבחירות לכנסת ה14 (1996) התמודד בבחירות ומפלגתו זכתה לשבעה מנדטים. בעקבות בחירות אלה התמנה שרנסקי למינוי שר התעשייה והמסחר.  בבחירות לכנסת ה-15 (1999) זכתה מפלגתו ב6 מנדטים ושרנסקי מונה לשר הפנים בממשלתו של אהוד ברק.

    לעתיד ירד כוחה של מפלגתו ומינויו הבא היה השר לענייני ירושלים. שרנסקי התנגד לגירוש מגוש קטיף ופרש כאו מחאה מהממשלה. בשנת 2006 היה חלק מרשימת הליכוד נבחר לכנסת והחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים. עמד בראש מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים ובהמלצת ראש הממשלה בנימין נתניהו ותמיכתו הישירה, נבחר ביוני 2009 ליו"ר הסוכנות היהודית.

    את דעותיו ממשיך לפרסם במאמרים ובספרים. עיקר משימתו ושליחותו, במיוחד בימי צרה לאחיו, בני עמו באירופה ועוד להביא לעליית היהודים ארצה ולקליטתם הכלכלית והצלחה בחינוך ילדיהם. סגירת מעגל ללוחם ללא חת על זכות העלייה לארץ ישראל.



    0 תגובות