"יהודים, רצחו את שטרן" • 74 שנים להירצחו של 'יאיר'

    סיפור אישי: הורי ואחי (טרם נולדתי) גרו ברחוב יעל 10. זה היה ביתנו לאורך עשרות שנים. אמי יהודית ע''ה, ערכה כביסה באותו היום על הגג וראתה את איש הלח"י
    דוד גדנקן 1 Comment on "יהודים, רצחו את שטרן" • 74 שנים להירצחו של 'יאיר'

    כולנו גויסנו לכל החיים משורה ישחרר רק המות כך כתב משורר שהיה מפקדה של מחתרת הלח"י, בזמן השלטון הבריטי-מנדטורי בארץ ישראל • דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על אברהם שטרן יאיר הי"ד

    סיפור אישי: הורי ואחי (טרם נולדתי) גרו ברחוב יעל 10. זה היה ביתנו לאורך עשרות שנים. אמי יהודית ע''ה, ערכה כביסה באותו היום על הגג וראתה את איש הלח"י

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    "חיילים אלמונים הננו בלי מדים, וסביבנו אימה וצלמות, כולנו גויסנו לכל החיים משורה ישחרר רק המות. בימים אדומים של פרעות ודמים, בלילות השחורים של יאוש, בערים בכפרים את דגלנו נרים ועליו: הגנה וכיבוש". כך כתב משורר שהיה מפקדה של מחתרת הלח"י, בזמן השלטון הבריטי-מנדטורי בארץ ישראל. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על אברהם שטרן יאיר הי"ד.

    א. אברהם שטרן נולד בדצמבר 1907 בעיירה סובאלק (צפון-מזרח פולין). אימו הדסה-לאה שימשה כמיילדת בעיירה ואביו מרדכי היה רופא שיניים. אח צעיר היה לו – דוד (לימים היה חבר כנסת מטעם הליכוד ונשיא איגוד הקבלנים). כשנכבשה סובאלק ע"י הגרמנים, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נעצר האב והאם ושני בניה ברחו לאחותה שגרה בעיר סרנסק (מורדוביה-רוסיה). כבר כילד,עקב הצטיינותו התקבל ללמוד בגימנסיה המקומית ולמד עברית בשיעורים פרטיים. בתום המלחמה חזרה האם ובנה הצעיר לעיירתם בפולניה. אברהם נותר בבית דודתו כדי להשלים לימודיו. כשפרצה המהפכה הבולשביקית ברוסיה חזר לבית הוריו והמשיך ללמוד בגימנסיה העברית.

    ב. בשנת 1925 ואברהם בן י"ח שנים עלה לארץ ישראל וסיים לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית בירושלים. גילה כישרונות מגוונים בכתיבת שירה, בציור ובמשחק. רצונו היה ללמוד משחק בתיאטרון "הבימה". הוריו סירבו בתוקף רב ושכנעו את אברהם הצעיר ללמוד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. בעת לימודיו התגלו אצל אברהם שני מאפיינים. האחד הצטיינות בלימודיו השני מעורבות פוליטית-אירגונית.עקב מצבם הכלכלי הקשה של הוריו, שטרן מימן לימודיו ממלגות והוראה של שיעורים פרטיים לילדים ונוער. בתקופה הסטודנטלית שלו הרבה לכתוב שירה שבה הבליט את דעותיו הלאומיות.

    ג. לאחר המאורעות בשנת תרפ"ט (1929) הצטרף אברהם שטרן למיסדי אגודת סטודנטים בשם "חולדה". על השם החליטו הסטודנטים כאות הערכה למגיני קיבוץ חולדה שעמדו בגבורה במאבקם כנגד הפורעים הערביים. בפעילות זו פגש אברהם בסטודנט בשם דוד רזיאל שהחל ללמוד באוניברסיטה לאחר שתי שנות לימוד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים. בין השניים נוצרו ידידות קרובה ושניהם הצטרפו לפעילות "ההגנה". מפקדיהם היו אברהם תהומי (זילברג) ואברהם קריצ'ברסקי. תהומי היה מאוכזב מדרכה של ההגנה והחליט לפרוש ולהקים ארגון בשם "הגנה ב'". ארגון זה הפך לימים לארגון הצבאי הלאומי – האצ"ל. הביטאון המחתרתי של האצ"ל בשם "המצודה" פירסם את שירו של אברהם שטרן "חיילים אלמונים" (ראה בפתיח) שהפך להימנון הארגון החדש.

    ד. אברהם שטרן המשיך לימודיו באוניברסיטה וסיים בהצטיינות את התואר השני . בעקבות הצטיינותו קיבל מילגה לתואר ד"ר באוניברסיטת פירנצה שבאיטליה . מחקרו היה בנושא הספרות היוונית העתיקה. תוך כדי שהותו באיטליה שקד גם על עריכת עשרות משיריו שכתב בירושלים. אברהם תהומי ,מפקד האצ"ל דאז, הגיע בשנת 1934 לבקר את שטרן באיטליה עם הצעה ייחודית שהדוקטורנא יקבל על עצמו תפקיד מחתרתי בכיר ומרכזי. לשטרן הוצע להיות האחראי על קנית נשק בפולניה והעברתו לארץ ישראל. אברהם נענה להצעה , זנח את מחקרו האקדמי ונרתם בכל מאודו לפעילות מחתרת האצ"ל.שטרן היה מהאקטיביסטים שבמחתרת שחלקו על הנהגת האצ"ל בתביעה להקים גוף צבאי לאומי ובלתי תלוי שיביא להקמת מדינה עברית.שטרן נסע לפולין תוך החלטה אישית שיעשה הכל כדי לקדם חלומו למלחמת שחרור עצמאית. זכה לתמיכה של ממשלת פולין ( עקב המאבק בבריטים) להקמה של תאי לוחמים יהודים .

    ה. תוכניתו של אברהם שטרן הייתה להכשיר כ40000 לוחמים יהודים שיגיעו לארץ ישראל ויבצעו השתלטות בלילה אחד על כל הצירים המרכזיים בארץ. הפניה הראשונית של שטרן הייתה לצעירים חברי תנועת הנוער "ביתר" בפולין בהצעה להקים תאים חשאיים של מחתרת האצ"ל. הפעולה השניה הייתה לגייס למשימה קצינים פולנים שיכשירו צבאית את המצטרפים למחתרת. שטרן חיפש דרכים לרכוש נשק פולני ולהבריח אותו לארץ ישראל. כתמיכה לפעולותיו יסד שני עיתונים: "די טאט" (המעש) שהיווה עיתון רשמי שיצא מדי יום כעיתונה הרשמי של הארגון הצבאי הלאומי. עיתון נוסף בשם "ירוזלימה ויזולונה" (ירושלים המשוחררת), ירחון בפולנית ליהודים שהיו מרוחקים מהאידאולוגיה הציונית. מנהיגי בית"ר בפולין חלקו על דרכו והחליטו לפנות למנהיגם זאב ז'בוטינסקי,שפסק כנגד דעותיו של אברהם שטרן.

    ו. כשפרצה מלחמת העולם הופסקה פעילות האצ"ל בפולין. חברי המפקדה שחזרו ארצה נעצרו ע"י הבריטים לחקירות. שטרן נאבק על דעתו כי למרות מלחמת העולם יש להאבק בכח כנגד הבריטים בארץ. ידידו דוד רזיאל חלק על דעתו וז'בוטינסקי תמך בדעתו של רזיאל. שטרן נפגע מאד והוביל ל"מרד" בתוך מפקדת האצ"ל. באוגוסט 1940 חל פילוג. אברהם שטרן פרש מן האצ"ל ויחד עם כמה מתומכיו ומהחושבים כדעתו בנושא מאבק צבאי בבריטים הקימו ארגון חדש לו קרא שטרן: "לוחמי חירות ישראל" – הלח"י.

    ז. כשהקים את המחתרת החדשה כתב אברהם שטרן מצע אידאולוגי שכלל 18 סעיפים להם קרא: "עיקרי התחיה". במסמך הזה כתב את מטרות הארגון החדש ואת האמצעים. המוטיב הראשי היה שעל חברי הלח"י לפעול להגשמת הרעיון של כיבוש הארץ מידי השלטון הזר. הדגש היה על אדונות עברית על ארץ ישראל ופריסה של הגבולות שבידי היהודים יושבי הארץ. בנושא אחד אין ספק שלהיטותו הנאיבית של שטרן הביאה אותו למחשבה כי יצירת מגע עם הגרמנים תביא אותם לעזור במלחמה בבריטים והם ישתפו פעולה בהקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל ולשם כך יתירו שליחת יהודים מאירופה לארץ. אין ספק שהייתה במחשבה זו נאיביות רבה שכמובן ללא תוצאות.

    ח. בדצמבר 1941 ערכה המשטרה הבריטית פשיטה על דירת מסתור ליד התחנה המרכזית בת"א. במבצע זה נעצרו כמה ממנהיגיה הראשיים של מחתרת הלח"י כדוגמת: יצחק יזרניצקי (שמיר), יהושע זטלר ועוד. שטרן הבין כי הייתה דליפת מידע לבולשת הבריטית. שטרן החליט לפגוע בחוזקה בבולשת זו. פעולה ידועה בוצעה ברחוב יעל 8 ת"א. בחדר קטן על גג הבנין פוצצו אנשי הלח"י מטען נפץ קטן. אנשי הבולשת נקרא מיד למקום. התכנית הייתה מלכודת לקצין הבריטי ג'פרי מורטון, הקצין שרדף את לוחמי הלח"י. מורטון היה עסוק וביקש ממפקד מחוז ת"א הקצין שיף להחליפו. כשהגיעו הקצינים לדירה הפעיל איש הלח"י שעמד על גג הבית ברחוב יעל 10 הסמוך פצצה גדולה. שיף (קצין יהודי) ועוד שני קצינים נהרגו .

    סיפור אישי: הורי ואחי (טרם נולדתי) גרו ברחוב יעל 10. זה היה ביתנו לאורך עשרות שנים. אמי יהודית ע"ה, ערכה כביסה באותו היום על הגג וראתה את איש הלח"י (לימים טענה שהיה זה שטרן עצמו). איש הלח"י גרשה בתקיפות לדירתה. המשטרה הבריטית חקרה שעות רבות את אמי והיא ב"תמימות רבה" עמדה על כך שלא ראתה אף אחד ורק שמעה הפיצוץ.

    ט. היישוב היהודי בארץ, כולל העיתונות, גינו נמרצות את הפיצוץ וההרוגים בעקבותיו. מחתרת הלח"י הייתה במצב קשה. הלשנות פגעו בה וחברים רבים נעצרו ונשלחו למאסר. כדי לגייס כספים נאלצו חברי המחתרת לבצע נסיונות שוד בבנקים בשליטת הבריטים, נסיונות שבד"כ כשלו. בינואר 1942 פירסמו הבריטים כרזות עם תמונות אברהם שטרן וחבריו והציעו 1000 לירות (סכום עתק באותו זמן). שטרן נדד בת"א מדירת מסתור אחת לשניה. זו הייתה האפשרות היחידה לפגוש את רעייתו רוני שהייתה לפני לידה ולהעביר דרכה הוראות ופקודות. ללח"י הייתה תחנת שידור מחתרתית בשם "קול ציון הלוחמת". קריינית ידועה בה הייתה גאולה כהן לימים חברת כנסת כיום מתגוררת בחברון והיא אימו של חה"כ צחי הנגבי. אברהם שטרן היה משדר ברדיו המחתרתי דברי עידוד ותמיכה לפקודיו בעיקר במוצאי שבתות. הבולשת הבריטית השקיעה מאמצים אדירים ומשאבים רבים בנסיון ללכוד את שטרן.

    י. אברהם שטרן התחבא כשלושה שבועות בביתם של טובה ומשה סבוראי שברחוב מזרחי ב' מספר 8 (בשכונת פלורנטין). היה סיכון רב בדירה זו כי משה סבוראי היה אסיר נמלט ומבוקש בכיר ע"י הבולשת. חברת המחתרת חיסיה שפירא התחזתה לעוזרת ביתה של טובה סבוראי ה"חולנית" וכך הייתה מעבירה חומרים ומכתבים לעיונו של מפקדה. שטרן חשד יום אחד בשכנים ממול כי הם מתפצתים על דירת המסתור, טובה סבוראי סגרה את שלבי התריסים. ביום כ"ה בשבט תש"ב (12 בפברואר 1942) דפקו על דלת הדירה. אברהם שטרן נכנס למחבוא בארון המשפחה. בפתח עמד קצין בריטי בשם תומאס ג'יימס וילקין דובר עברית ,לצידו שני בלשים בריטים. וילקין אמר לטובה כי בא לקחת בגדים לבעלה משה שנעצר (היה פצוע בבית החולים). התפתח ויכוח מר בין בעלת הבית לקצין, טובה אמרה לו שהיא תזכה בקרוב לראות הבריטים בורחים מן הארץ. וילקין החל לבצע חיפוש בבית מצא פיתקאות על השולחן שכתב אברהם שטרן. אחד הבלשים מצא את שטרן מתחבא בארון ומשכו החוצה. הבלש רצה לירות בשטרן וטובה סבוראי נעמדה בין שניהם. בלשים רבים פרצו לדירה. טובה הוצאה מן הדירה נשמעו שלוש יריות והיה ברור לכל שאברהם שטרן נרצח בדם קר. היה זה השבוע לפני 74 שנים. ביום כ"ה בשבט יפקדו רבים את קברו. בנו העיתונאי הנודע יאיר שטרן יאמר קדיש וחברי הלח"י ישירו את הימנונם "חיילים אלמונים הננו בלי מדים …" יהי זכרו ברוך.



    1 תגובות

    מיין תגובות
    1. 1

      יהי זיכרןו ברוך בזכותו המדינה קמה