דמות קודשו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל • מארכיונו של ישראל גליס

    אסתי חדד Comments Off on דמות קודשו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל • מארכיונו של ישראל גליס

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    עוד בהיותו רך בשנים, זכה הרב ישראל גליס זכה לפגוש את הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. זכרונות, סיפורי מופת וגם תמונות ומסמכים נדירים בכתבה הבאה.

    מאת: הרב ישראל גליס

    גדלתי שם במאה שערים לא רחוק מביתו של מרן הגרי"ש זצ"ל.

    כילד, התפללתי בבית הכנסת "ישועות יעקב" שמתחת לבית הכנסת "תפארת בחורים", עליתי מדי פעם לראות את דמותו הגבוה התמירה כשהוא רכון על בסטנדר ומוסר שיעור לבעלי בתים תלמידי חכמים. צריך לזכור את ההיסטוריה של "תפארת בחורים" שהוקמה על ידי סבו הרב שלמה אלישיב זצ"ל, בעל השלם. כשהוא עלה לארץ יעץ לו חברו רבי נחום אויערבאך, שכונה נחום בלעאכר-רבי נחום הנפח, לפתוח בירושלים את הרעיון של אגודת בעלי המלאכה "תפארת בחורים", אמר לו בעל הלשם "צריך פה בירושלים לשנות, לחלק בין השניים, "בעלי מלאכה" לבד ו"תפארת בחורים" לבד". וכך היה, שני בתי כנסת הוקמו בירושלים, "תפארת בחורים" מעל השטיבלאך ו"תפארת בחורים" מתחת לתלמוד תורה מאה שערים.

    מרן הגרי"ש זצ"ל למד לבד בבית הכנסת "אהל שרה" שברחוב חברת שס. כנער, היה זה תענוג לעלות מדי פעם ולראות את התמדתו. סבו אביו ולאחר שנים מרן, הרצה את שיעוריו ב"תפארת בחורים" וגם תפילותיו היו במקום.

    לפני כארבע שנים התבקשתי לבוא לביתו. מאחר והרב עזב את בית המדרש ונבנה עבורו קרוון, ועד מאה שערים החליט לקחת את בית המדרש ולהסב אותו לבית מדרש אחר. הרב ביקש לדעת היסטורית למי שייך בית המדרש, ירדתי לביתו, בבית היו בניו והבאתי את העובדות ההיסטוריות (זהו ספור ארוך בפני עצמו, שעוד יסופר בהזדמנות), כאשר הגרי"ש שמע שחוקית והיסטורית בית המדרש שייך לועד במאה שערים, ביקש שיקום שם כולל וכך נעשה.

    גם הצעדים שלו הם שולחן ערוך

    הלכתי מדי פעם בשליחות אמי או אבי לשאול את הגרי"ש שאלה, כילד לפני למעלה מחמישים שנה, אני זוכר איך דבר ראשון דרש בשלומם, התשובות שלו היו חדות וברורות. באחת הפעמים כשעמדתי לצאת מהכותל בזמן תפלת ותיקין ומרן הגיע, אמר הגאון רבי חיים שמואלביץ "שימו לב, גם הצעדים שלו הם שולחן ערוך".

    הוא פסק מיד למי שייכים האג'ואים

    ישבתי מחוץ לבית הכנסת ושחקנו במשחק הילדים אגו'אים, כדרכם של ילדים התווכחנו בצעקות, הוא נעצר ושאל על מה הויכוח ופסק מיד למי שייכים האג'ואים. לאחר שנים נכנסתי לשאול בקשר לברית של הבן שלי, כשהצגתי את עצמי ושמי הוא צחק ולא הבנתי מדוע. הוא השיב: "טעיתי בפסק של אז ואתה צדקת".

    מרן הרב היה כולו תורה, בכל שיחה איתו היו פסקי הלכה חדים, קצרים וברורים, בלי משא ומתן, אלא כמו דיין, שאלת שאלה – קבלת תשובה, בלי הסבר כך זו תורה.

    היתה לו חביבות מיוחדת לבני ירושלים

    לא רבים יודעים שהיתה לו חביבות מיוחדת לחזנות וחזנים רבים הופיעו בבית מדרשו. תענוג היה לשמוע אותו קורא את ההפטרה של היום הראשון של ראש השנה: "כה אמר ה' מצא חן במדבר עם שרידי חרב" או את ההפטרה של מפטיר יונה במנחה של יום הכיפורים.

    זכיתי להיות בביתו בשבת בראשית ולטעום מעט מהאוירה של חתן בראשית, בית בתכלית הפשטות כשהרב בודק לראות עם כל אחד קיבל כיבוד.

    דמות קודשו התמירה והישרה, תחסר לי בכל המובנים.

    הכתובה (8 לירות..)

    מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל נולד בראש חודש ניסן תר"ע בעירה שוואל הנמצאת בצפון ליטא כיום לטביה. הרב הוא יחיד להוריו ונולד לאחר 17 שנות נישואין. אמו, חיה מושא היתה בתו של המקובל רבי שלמה אלישיב שעלה לארץ ונטמן בהר הזיתים, אביו של מרן היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מארן שכונה רבי אברהם ארנער.

    אביו אימץ את שם משפחתה של אשתו, אלישיב, אביו של מרן נדד לדרום בלרוסיה לעיר הומל ושימש שם רב עד שעלה לארץ ישראל בשנת 1924 תרפ"ב והמשפחה חגגה את בר המצווה של מרן בארץ ישראל. שם המשפחה שונה לפי הצעת החפץ חיים כדי שיוכלו לעלות ולהכנס לארץ ישראל.

    בגיל 20 נישא מרן לבתו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, השדכן ומסדר הקידושין היה מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק רבה של ארץ ישראל. 8 שנים לאחר הנישואין הוא מוסמך לרבנות על ידי גדולי ישראל הרב זליג ראובן בענגיס, ראב"ד העדה החרדית.

    בראשית המדינה הוא מוכתר כרבה של רמלה לזמן קצאר הוא מתמנה לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, זמן קצר אחר כך מונה לבית הדין הגדול. במשך עשרים שנה בהרכב מיוחד עם מרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון. בעקבות פסיקתו של הרב שלמה גורן בענין האח והאחות פרש מרן מבית הדין.

    מרן זכה לבית של גדולי תורה: בנים ובנות, נכדים ונכדות, נינים ונינות, בני נינים ונכדי נינים.

    ההזמנה לחתונה

    שטר התנאים של מרן

    מכתב שכותב סבו הרב שלמה עלישיו, בו הוא מספר לו על הולדת נכדו יוסף שלום

    מכתב שכותב סבו הרב שלמה עלישיו בו הוא מספר לו על הולדת נכדו יוסף שלום



    0 תגובות