הפולמוס בציבור החרדי שהתחולל בעקבות סילוקו מהישיבה של בחור שהעז להתארס לפני הגיל המקובל בישיבה, והמשיך בפרסומיהם של מכתבי גדולי הדור התומכים דווקא בחתונה מוקדמת, שלח אותנו אל הישיבות הליטאיות בדווקא, כדי לברר, אחת ולתמיד, מהי ההשקפה המנחה את בקשתם של צוות הישיבה מן הבחורים שלא להתארס לפני הגיעם לגיל עשרים ואחת לפחות??!
"בן שמונה עשרה לחופה", נכתב בפרקי אבות.
דומה, כי המלצת המשנה הזו משפיעה רק על החסידים שבעמנו. בשאר הישיבות, המונחות בהנהגה ליטאית כמו גם ספרדית, אין דעתם של ראשי הישיבה נוחה מבחורים היוצאים לשידוכים לפני שהם מגיעים לגיל 21 לפחות.
אמנם, במכתבו של מרן הגר"ח קנייבסקי, וגדולי דור אחרים, ניתן להבין כי המגמה השתנתה היום, וההמלצה היא לחזור ולשמוע לדברי חז"ל.
אבל ברוב הישיבות הליטאיות, עדיין ההנהגה אחרת.
גורם המקורב לאחד מראשי הישיבות הידועות בירושלים, ציטט את השגור על פי הרב, "כאשר בחור נכנס לישיבה גדולה מסוימת, הוא יודע במפורש, שזהו אחד מסדרי הישיבה! חלק מההנהגות עליהן צריך לשמור. לדבר הזה יש כמה וכמה סיבות, והגדולה שבהן, היא, שלאחר שנים של עמל, אנחנו מעוניינים שהפירות, עליהם עמלנו שנים, ייהנו את הישיבה כולה. הבחורים הגדולים- הטובים והמובילים- שדרתה של הישיבה ולוזה, יתנו וישפיעו.
"בדור שלנו, כאשר קשיי הפרנסה והדיור כל כך גדולים", אומר ר"מ מפורסם אחר בירושלים, "ניתן להבין מדוע אנחנו מעוניינים שהבחור יתחזק ככל הניתן לקראת הנישואין. שימלא את כרסו בש"ס ובפוסקים כל עוד אין אבני ריחיים על צווארו".
האם וכיצד ישפיע המקרה האחרון שקרה בישיבה על הבחורים האחרים באותה ישיבה ובישיבות מקבילות?? ימים יגידו.