המונים התאספו היום (שני) בהיכל בית מדרשו של ראש הישיבה הגאון רבי שמואל אוירבך שליט״א בשכונת שערי חסד בירושלים למעמד הקבלת פני רבו ברגל ולשיעורו על ענייני החג וההשקפה.
בשיעורו ציטט ראש הישיבה את את הפסוק "כה אמר ה אלוקי ישראל שלח את עמי ויחוגו לי במדבר, ונזבחה לה אלוקינו", וציין כי למדים מהפסוק שמשה רבינו לא פנה אל פרעה על השיעבוד המפרך ששיעבד פרעה את עם ישראל, אלא על עבודת השם שחסרה להם, וביקש מפרעה שישחרר את בני ישראל כדי שיוכלו לעבוד את עבודת הקב״ה.
[1]למדים מכך כי אמנם השיעבוד במצריים הוא דבר נורא, אבל יש דבר חשוב הרבה יותר, והוא ׳לעבוד את עבודת השם ולהיות לו לעם׳, ועל אף שמשה רבינו יכול היה לבקש מפרעה שיפחית את השיעבוד, לא עשה זאת.
"רואים זאת באותה פרשה גם בפסוק כ׳, דתן ואבירם אומרים למשה ואהרון ׳אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה׳, ומבאר המדרש שאמרו למשה ואהרן ׳מדוע לא התפשרתם עם פרעה על הפחתת והמעטת השיעבוד, ובמקום זאת ביקשתם שבני ישראל יעבדו את הקב״ה׳. ובוודאי משה ואהרון רצו בטובתם של בני ישראל פי כמה וכמה מדתן ואבירם ולא דיברו עם פרעה על השיעבוד, ורק ביקשו על עבודת ה של בני ישראל".
[2]והוסיף ראש הישיבה כי "אילו המדרש לא היה מציין זאת לא היינו יכולים כך לומר, אך המדרש כותב בפסוק כב ׳למה הריעות לעם הזה למה זה שלחתני׳, כיוון שדאג משה רבינו לשיעבוד ישראל שזה דבר שיפסק ממילא ברצונו יתברך, ולא לעבודת הקב״ה של עם ישראל, הפסיד מלהיות אחד מהאבות הקדושים ולא זכה להיכנס לארץ ישראל".
[3]ובענין השיעבוד הוסיף הגר"ש אוירבך כי "שבט לוי לא היו בשיעבוד מצריים, כי כשפרעה גזר עבודת פרך שבט לוי היו שקועים בלימוד התורה. כך גם כשיעקב אבינו היה חי לא היתה גזירת שיעבוד מצריים משום שהתעסקו בלימוד התורה ושבט לוי המשיכו עם לימוד התורה ולכן לא תפס בהם השיעבוד".
[4]לסיום הוסיף ראש הישיבה כי על התורה נאמר "כמים הפנים לפנים" וכל מי שמשקיע בתורה ללא הרף זוכה שאין לו שיעבוד.
לאחר השיעור, עברו ציבור בני התורה לפני מרן הגר״ש לברכת חג, וליוו אותו לביתו בשירה.