מעבר לאתר המותאם




1

10 דברים שלא ידעתם על הגדודים העבריים

דוד גדנקן No Comments on 10 דברים שלא ידעתם על הגדודים העבריים

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

בהיסטוריה היהודית העכשווית, היום י"ח אדר הינו ציון דרך של 100 שנים להקמתם של הגדודים העבריים. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "הגדודים העבריים".

א. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הייתה מחלוקת קשה בהנהגה הציונית בארץ ישראל האם לתמוך באחד הצדדים הלוחמים (מעצמות המרכז בראשם בריטניה או במדינות ההסכמה בראשות גרמניה ותורכיה). השאלה הנידונה העלתה את הבעייה איזו מדיניות תקל על הישרדות היישוב היהודי בארץ ישראל ואיזה צעד יכול לעזור בעתיד בהגשמת החלום להקמת בית יהודי בארץ ישראל.

ב. הבולט במדיניות הקו האקטיביסטי היה זאב ז'בוטינסקי. בהכירו היטב את האימפריה העות'מאנית העריך כי ימיה ספורים וכי היא תקרוס וההשפעה על עתידה של ארץ ישראל והיישוב היהודי יהיה תלוי בבריטניה. ז'בוטינסקי תבע מעל כל במה אפשרית לתמוך בגלוי בבריטניה ולסייע לה במאמץ המלחמתי לכבוש את ארץ ישראל מידי התורכים.

ג. ב-1915 הגיע ז'בוטינסקי אל מחנה ג'אבארי שהיה בסמוך לעיר אלכסנדריה במצרים. במחנה זה רוכזו כ-1200 יהודים חלקם הגדול כאלה שגורשו מארץ ישראל ע"י התורכים ומיעוטם יהודים שנמלטו מהארץ עקב תנאי המחייה הקשים. בין הנמלטים היה יוסף טרומפלדור, לשעבר קצין מצטיין ומעוטר בצבא הרוסי שידו נקטעה במלחמת יפן-רוסיה. ז'בוטינסקי כינס כמה מאות מיהודי ארץ ישראל והעלה בפניהם את הרעיון להקים יחחדת צבא יהודית.

ד. ביום י"ח אדר תרע"ה (היום לפני מאה שנים),נכתב מסמך בו נכתבה ההחלטה לייסד גדוד עברי במטרה להציע השתתפותו במלחמה של הצבא הבריטי לכיבוש ארץ ישראל. על המסמך הנ"ל חתמו 100 יהודים בראשם זאב ז'בוטינסקי, יוסף טרומפלדור וזאב גלוסקין מראשי הכורמים בארץ ומנהל היקב בראשון לציון ולימים מיוזמי הקמת העיר רחובות. לאחר חתימת המסמך החלו מגעים עם גורמים שונים בצבא בריטניה ופקידי ממשל להגשמת הרעיון.

ה. בארץ ישראל היו גורמים שונים שהתנגדו לרעיון הקמת הגדוד העברי ולהצטרפותו למלחמה בצד הבריטי. בראש אלה עמדו קבוצות אנטי ציוניות וחלק מיהודים מתבוללים שגרו בארץ. עיקר התנגדותם הייתה להדגשה של הלאומיות היהודית של הגדודים העבריים. חלק המתנגדים באו ממחנה הפועלים בא"י בעיקר אנשי תנועת "הפועל הצעיר". אמונתם הייתה כי ארץ ישראל תקנה בעמל כפיים, בעבודה ולא במלחמה. התנגדו גם כמה ממנהיגי ההסתדרות הציונית בתביעה כי היהודים צריכים לשמור על ניטרליות. מתנגדים קמו גם מתוך ה"אליטה התרבותית" כדוגמת הסופר "אחד העם" (אשר צבי גינצברג), הם האמינו כי הצינות צריכה להתרכז אך ורק ביצירה רוחנית.

ו. מן הצדק לציין כי קדם לגדודים העבריים "גדוד נהגי הפרדות" (zion mule corps). המגוייסים לגדוד זה היו יהודים שהוגלו למצרים ע"י התורכים. תפקידם היה להוביל אספקה על גבי פרדות לקו החזית בקרב על גליפולי שבתורכיה. כשכשלו הבריטים בקרב צויינו היהודים לשבח אבל בקשתם לעבור להלחם בחזית אחרת סורבה בתוקף. גדוד נהגי הפרדות פורק וחלק מאנשיו הצטרפו לגדודים העבריים.

ז. ז'בוטינסקי נסע באירופה לעשרות פגישות במטרה להפיח חיים ברעיון הגדוד העברי ונחל כשלון ,הבריטים סרבו. שר המלחמה הבריטי , טען כי בריטניה אינה זקוקה ל"צבאות אקזוטיים" וכי על היהודים החובה להלחם על ארץ ישראל ולשם המלחמה לא תגיע. היהודים הצעירים בלונדון לא ראו צורך להתנדב לצבא בריטניה וגו לא הייתה להם ,אז, שום הזדהות עם הציונות , לצורך לחימה על ארץ ישראל . תזוזה כל שהיא לכיוון מימוש הרעיון הייתה במאמר תומך בעיתון "טיימס" האנגלי ועוד יותר יוזמתו של יוסף טרומפלדור שלקח עימו כ120 מיוצאי גדוד נהגי הפרדות והתייצב עימם בגדוד ה20 של קלעי המלך ובפועל יצר פלוגה יהודית .

ח. יצירת הפלוגה היהודית הביאה לפגישה מכרעת של ז'בוטינסקי ,טרומפלדור במשרד המלחמה הבריטי ,לחץ כבד ביותר והתוצאה : הקמה בפועל של גדוד עברי לוחם . השם האנגלי שניתן לכח היה : "the jewish regiment" )בצבא הבריטי רג'ימנט הוא יחדה של שני גדודים). הונפק סמל ליחידה היהודית שכלל ציור של המנורה והמילה קדימה . קדימה בשתי משמעויות א. להתקדם ב. קדימה=מזרחה.מפקדה נקבע ג'ון פטרסון גוי אוהב ישראל . שני גדודים היוו את בסיס הכח היהודי . גדוד 38 כינויו היה "הגדוד הלונדוני" רוב חייליו ממוצא בריטי . שני שליש מקציניו היו יהודים . הגדוד השני היה מספר 39 . רוב חייליו היו ממוצא אמריקאי . יוזמו היה פנחס רוטנברג ( מקים תחנת החשמל בנהריים)יחד עם דוד בן גוריון ויצחק בן צבי.

ט. האימונים נערכו במצרים ומשם נשלח גדוד 38 לארץ ישראל . ביוני 1018 נלחם הגדוד בתורכים באזור הרי אפרים ובקיץ נשלח הגדוד לחזית הירדן, בעיקר באזור הגשרים שעל נהר הירדן באזור הבקעה . שני הגדודים היהודיים נעו מזרחה לכיוון הרי הגלעד ולאחר שתם כיבוש ארץ ישראל מידי השלטון הע'ותומאני , חזרו הכוחות אל מערב לירדן כשבידיהם שבויים תורכים וגרמנים . לשני הגדודים נוסף "גדוד ארץ ישראלי" שעסק בעיקר בשמירה ובאבטחה של מתקנים צבאיים .

י. האנגלים שינו את עורם כשלמדו את רוח ההתנדבות היהודית, שלחו את הקצין הבכיר שלהם ממיג'ור-ג'נרל גון היל, מפקד הדוויזיה ה-52 לפנות בקריאה לצעירי ארץ ישראל להתנדב לצבא הבריטי ולעזור בכיבוש הארץ. מאות רבות של צעירים מהארץ נענו כולל תלמידי תיכון יהודים. גנרל אלנבי שיועד לעמוד בראש הכוחות הכובשים את א"י מידי התורכים לא שש להצטרפותם. למצטרפים נוספו מתנדבים מראשי היישוב כגון יצחק בן צבי, דוד בן גוריון, ברל כצנלסון ועוד התנדבות זו הביאה לימים להקמת הגדוד העברי "הראשון ליהודה" בשנת 1920 עם תום המלחמה פורקו רב המסגרות. היסטורית כאן החובה לציין שסיפור הקמתם של הגדודים העבריים יהיה סמל דוגמא ומופת להתנדבות היהודית בתקופת מלחמת העולם השניה להלחם נגד הגרמנים-הנאצים ברחבי אירופה.



0 תגובות