הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, דנה בתקציב החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן אמר כי על היועץ המשפטי לממשלה לבדוק את הטענות כי כ-75% מתמיכות החטיבה להתיישבות לעמותות, מועבר לכאלו המזוהות עם "הבית היהודי", וכן ניגוד עניינים, כפל-תמיכות וקביעת תבחינים שוויוניים לכל. לדבריו, "החטיבה כפופה למכרזים ולפיקוח ממשלתי, ואמנם היא טרם נכפפה לחוק חופש המידע אך אימצה מיוזמתה את הכללים בחוק זה. בעניין התקציב אנו רואים הבדלים בני מאות אחוזים בין התקציב המקורי לתקציב המאושר, ופערים כאלו הם בלתי-אפשריים לתכנון עבודה מראש. הגוף אמנם יעיל מאד, וממצה את כל תקציב פעולתו, אך יש להסדיר את התקציבים מראש".

ח"כ סתיו שפיר, יוזמת הדיון, אמרה כי "למרות כל בקשותיי לא קיבלתי את תקציב החטיבה, ומה שעורר את חשדנו הוא התוספות התקציביות הגדלות במאות אחוזים מדי שנה. הניתוח של ארגון 'מולד' גילה נתונים מדהימים, כי 75% מתקציב החטיבה מבוצע באזורי יהודה ושומרון, כמו למשל המועצה המקומית בית אל המקבלת יותר מאשר הנגב והגליל גם יחד. גם בזמן מבצע "צוק איתן", הועדפו אזורים אלו על פני יישובי הנגב, ובנוסף מקבלות תמיכות מהחטיבה עמותות המנוהלות ע"י מקורבים או פוקדים ל"בית היהודי", כמו מדרשות תורניות ברמת אביב, רמת השרון ורעננה".

ח"כ משה גפני, אף הוא מיוזמי הישיבה, הוסיף כי "אין כיום כתובת שמטפלת בבעיה הזו של שלטון ואכיפת החוק, ולמרות ההתכתבות שלי בעניין עם היועץ המשפטי לממשלה, אני מקבל תשובות מגוחכות ובנאליות. כשהייתי יו"ר ועדת הכספים והועברו תקציבים לחטיבה להתיישבות, הכל היה על השולחן ובגלוי. בעוד שתלמיד ישיבה חרדי מקבל כ 250 ש"ח תמיכה מהמדינה, הרי שתלמיד ישיבה ציונית מקבל יותר מ-13,000 ש"ח, סכום הגדול פי עשר. בנוסף, מדובר בכפל-תמיכות שהרשויות מתעלמות מהם. גם תקציב המיועד לקשישים ונכים בדיור הציבורי, נלקח עבור הגרעינים התורניים". גפני ציין כי "הציבור החרדי היום עם זהבה גלאון וסתיו שפיר, והלוואי שהיה אפשר להקים ממשלה עם השמאל".

ח"כ אורית סטרוק השיבה כי "ארגון 'מולד' הוא גוף פוליטי מוטה, הממומן ע"י ארגוני שמאל מעבר לים, וממילא הדו"ח והנתונים שלו מוטים ומסולפים. טענה כמו 'המתנחלים שותים את הכסף של המדינה' מזכירה לנו תיאוריות אנטישמיות ידועות. משה גפני משתף היום פעולה עם ארגונים שיוצאים נגד התורה, ועליכם להפנים כי לממשלה הנבחרת, יש זכות להחליט היכן וכמה היא רוצה להשקיע – והממשלה היא שמורה לחטיבה להתיישבות לבצע. גם הגרעינים המשימתיים, מקבלים תמיכות ע"פ החלטות ממשלה".

חברתה לסיעה, איילת שקד, ציינה כי "החטיבה להתיישבות קמה במפורש לסייע להתיישבות בפריפריה, כזרוע ביצועית של הממשלה, וכך מועברים תקציביים ייעודיים לביצוע, כולל לגרעינים תורניים ומשימתיים בכל הארץ. מי שקורא את הנתונים רואה שמדובר בזרוע חשובה ביותר, ולצערי – משה גפני חובר היום לשמאל הקיצוני על מנת לעוות את הנתונים".

ח"כ זהבה גלאון הוסיפה כי "כששאלנו את ח"כ רותם – השייך לאותה כנופיה – מדוע הם חוששים לגלות את השיטה, הוא אמר 'כדי שלא תרוצו לבג"ץ'. מדובר בהסתרת כספי ציבור, וכמעט רבע מיליארד ש'ח מועבר לתקציב מטה החטיבה, כשלא ברור מי הגורם האחראי על ניוד התקציב מסעיף לסעיף, ומי הקובע במחלוקת בין משרד ראש הממשלה והחטיבה".

לדברי ח"כ רוברט אילטוב "הבעיה האמתית היא של האופוזיציה מול הממשלה, וטענות לא צריכות להיות מועלות מול גוף ביצועי של הממשלה – אלא מול מעצבי המדיניות", ואילו חברו לסיעה, ליאון ליטניצקי, הדגיש כי "כל התנועות כולל בשמאל, תמכו בהתיישבות מאז סוף המאה ה-19, אך איש מחברי הכנסת של השמאל לא אמר ולו מילה טובה אחת על הפעולות החיוביות והרבות של החטיבה".

יו"ר החטיבה, דני קריצ'מן, הודה על הדיון "בו ניתנת לנו האפשרות לענות על כל הטענות וההזיות. בניגוד לטענות, לא מועבר רבע מיליארד ש"ח למטה החטיבה אלא רק 30-35 מיליון ש"ח, והחטיבה פועלת ע"פ החלטות הממשלה בכל דבר ועניין. למרות שחוק חופש המידע טרם חל עלינו, אנו מקבלים עלינו את כללי החוק – ומפרסמים כל מה שאנו יכולים ע"פ החוק, אך איננו יכולים לעבור על החוק. תוספת תקציב עבורנו שהוחלטה בממשלה, טרם התקבלה אצלנו – למרות ההודעות לתקשורת של חברות הכנסת שפיר וגלאון. החטיבה איננה עוסקת בבניה ביהודה ושומרון, ולמרות שחזרנו על כך עשרות פעמים, שוב ושוב חוזרים על טענה זו".

קריצ'מן הוסיף כי "בניגוד לטענת ח"כ גפני, 7-10 גרעינים חרדיים בכפר יונה, חיפה, מצפה רמון ועוד מקבלים תקציב ועוד איך. אנו מגישים את תכניות העבודה למשרד ראש הממשלה, והם מאשרים או דוחים אותם – וכל הפעולות נעשות ע"פ אישורם. כל האזורים בארץ מקבלים בשווה, 30% לערך כל מחוז, כאשר פינוי מיגרון ובנייתה מחדש, נלקחו מתקציב החטיבה ע"פ בקשת משרד הביטחון".

חנוך אלמסי, מנהל החטיבה העירונית בחטיבה להתיישבות, ציין כי "קבינט הדיור החליט לעודד שיקום שכונות מוחלשות ופריפריה חברתית. מעניינים אותנו האוכלוסייה ולא הגרעין, ואיננו שואלים מי דתי ומי חילוני, כשם שבמועדונית או בבית התמחוי שמקבלים את תמיכתנו – לא ישאלו כך. אנו פועלים ע"פ "קול קורא" המפורסם בעיתונות, והממשלה היא שקבעה את תנאי הסף. כל מי שנכלל בתנאים אלו – אין לנו כל שיקול-דעת שלא לתמוך בו. האנשים המקורבים ל"בית היהודי" לא מקבלים אישית מאומה, אלא רק העמותות העומדות בתבחינים הקשיחים שנקבעו ע"י הממשלה. האם העמותה צריכה להיענש, בגלל שהאיש הזה הקים אותה או היה בהנהלתה?!". עו"ד ענת אסיף, נציגת משרד המשפטים אמרה כי כל תלונה על ניגוד עניינים או כפל תמיכות נבדקות ומטופלות, ואילו רחל ירום, חשבת החטיבה, ציינה כי "כל התמיכות בחטיבה שקופות לכל באתר משרד האוצר. תהליך מתן התמיכות הוא פומבי, והוא נעשה ע"י מדדים ותבחינים ברורים המפורסמים בציבור, וכל המעוניין יכול לפנות ולבקש. ועדת תמיכות כוללת נציגי משרדים רבים, וכל הבקשות הכוללות מסמכים ואישורים רבים נבדקות ע"י רואה חשבון".

ישראל מלאכי, יועץ מקצועי להנהלת משרד השיכון, הוסיף כי "המדינה מעולם לא הקימה ישובים אלא תנועות מיישבות, כך גם לגבי גרעינים משימתיים, וכדי למנוע שיקולים פוליטיים בשלטון המקומי, ולנטרל השפעה פוליטית התקציב איננו מועבר דרך הרשויות המקומיות. מאז שנת 2006 פועלת במשרד השיכון שיקום שכונות חברתית. פעילות שוויונית ע"פ קריטריונים, גורמת שנכללו מעטים כאלו, שלא כלולים ב'שיקום שכונות חברתית'".